פסיכולוגיית השלום

מאת: דורית סגל

אנו מחונכים שסכסוכים וקונפליקטים פוליטיים, לאומיים, נשענים אך ורק על מחלוקות דתיות, על שליטה על אדמות, על שליטה על כוח, ועל משאבים. אם כך, עולות השאלות מדוע 'מתן' אדמות לא פותר סכסוכים, מדוע סיום שלטון לא פותר סכסוכים? אומנם כל אלו הם לעיתים הגורם לסכסוך, וכן הדלק לסכסוכים, אך סכסוכים אינם דרים בעולם הפיזי בלבד. הסכסוך הקוגניטיבי המתלווה לכל סוגי הסכסוכים הוא זה שיש גם להידרש אליו על מנת להשיג פתרון הוליסטי ועמוק עד לשינוי תודעתי.

משום כך הדרך להבנת סכסוכים, וגם פתרונם, טמון בפסיכולוגיה הקוגניטיבית הקבוצתית. קבוצות גדולות בונות את זהותן סביב חוויות קולקטיביות של כאב וטראומה. אירועים טראומטיים — כגון כיבוש, גירוש או השפלה קבוצתית — הופכים למרכזיים בזהות הלאומית ומועברים מדור לדור באמצעות נרטיבים היסטוריים, טקסים וסמלים תרבותיים.

מתחברות מתחת לראדר

אבי תיאוריית פסיכולוגיית השלום, וולקן, מסביר כי כאשר טראומות אלו אינן מעובדות, הן מזינות חרדה קיומית ומייצרות מנגנוני הגנה כמו דמוניזציה של הצד השני והשלכת האחריות עליו. כתוצאה מכך, כל צד רואה את עצמו כקורבן, בעודו תופס את הצד השני כתוקפן בלתי מתפשר.

זהו תיאור מדויק לאופן שבו הישראלים והפלסטינים תופסים זה את זה על בסיס חוויות קולקטיביות טראומטיות. בקרב ישראלים טראומת השואה וטראומות של אלפיים שנה הן הבסיס לתחושת האיום הקיומי אשר מלווה את העם היהודי משחר הימים, שהתעצמה עם אירועי ה-7 באוקטובר; הן גם הבסיס לצורך להשיג ביטחון מוחלט (אם יש דבר כזה ביטחון מוחלט). מנגד, אצל הפלסטינים, אירועי הנכבה, מלחמת העצמאות והשלכותיה הפכו לסמל מרכזי של סבל קולקטיבי ולמנוע להמשכיות למאבק לאומי בכל מחיר.

באחד המחקרים המפורסמים בתחום פסיכולוגיית השלום, חוקרים ביקשו משתי קבוצות יריבות לשתף פעולה במשימה משותפת. בהתחלה החשדנות הייתה ברורה — מבטים חשדניים, הימנעות מקשר עין — אך ככל שהמשימה התקדמה, משהו השתנה. אנשים התחילו לדבר, לחייך, לעבוד יחד. זו הייתה המחשה חיה לאחת התיאוריות המרכזיות בפסיכולוגיית השלום: תיאוריית המגע של גורדון אולפורט, אשר גורסת כי כאשר אנשים מקבוצות יריבות נפגשים בתנאים מתאימים, הדבר עשוי להפחית עוינות ולחזק את האמון. לפי וולקן, בניית שלום מחייבת לא רק פתרונות פוליטיים, אלא גם שינוי פסיכולוגי עמוק. לשם כך יש צורך בתהליכים של עיבוד טראומה קולקטיבית, דיאלוג מבוקר ושינוי נרטיבים קבוצתיים.

כשמבינים את ההיבטים הפסיכולוגים לסכסוכים, ההסתכלות על סכסוך משתנה לראייה הוליסטית שלפיה הפתרון איננו טמון רק בפתרון פוליטי, וכי הוא לבדו לא יהיה פתרון. אם פתרונות פוליטיים הם פתרונות מדיניים, הרי שפתרונות מעולם הפסיכולוגיה (טיפוליים) הם פתרונות חברתיים.

למדנו לדבר ערבית?

אחד הטיפולים המוכרים להתמודדות עם טראומות היא EMDR (עיבוד מחדש והקהיה באמצעות תנועות עיניים). זו שיטת טיפול שנועדה לעבד חוויות טראומטיות ולהפחית את השפעתן השלילית על חיי היומיום. השיטה מבוססת על גירוי בילטרלי (לרוב תנועות עיניים) שמעודד עיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים במוח. מעבר ליישומים הקליניים שלה, מחקרים מצביעים על כך ששיטת EMDR יכולה לשמש כלי משמעותי גם בהקשרים חברתיים וקולקטיביים, במיוחד במצבי קונפליקט בין-קבוצתי.

עמותת EMDR 4 Peace, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 2022 ופועל לחיבור בין מטפלים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. הארגון מקדם טיפול ב-EMDR לריפוי אישי וככלי ליצירת שינוי חברתי-תודעתי ולפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הטיפול עובד ונוסה על מספר מטופלים, בהם מטופלים שהגיעו לאחר ובעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בין המקרים, יש מקרה של מטופל ישראלי שהגיע עם חרדות גואות לאחר ה-7.10. הוא סיפר כי הוא מפחד שכל הערבים רוצים להרוג אותו ועל כן הפסיק לנסוע בתחבורה ציבורית, במקום העבודה המעורב הרגיש לא בנוח לעבוד עם קולגות ערבים ולכן נעדר רבות מהעבודה, והגיע לטיפול לאחר שהפסיק לצאת בכלל מהבית. את מרבית זמנו בילה ברשתות החברתיות בכתיבת פוסטים בעד 'השטחת עזה' ועידוד אלימות נגד ערבים בתחושה ש"זאת דרכו לעשות הסברה".

בתהליך למידת ההיסטוריה של המטופל הסתבר שהוא שרד פיגוע התאבדות באוטובוס כאשר היה בן 8, ומאז ה-7.10 כל הסימפטומים הפוסט טראומטיים שהיו לו כילד חזרו. בטיפול, תוך כדי עיבוד הטראומה שחווה כילד, נזכר שהרופא שהציל את חייו היה ערבי, בהמשך תהליך העיבוד סיפר כי הבית של סבתו בנוי על הריסות של כפר אשר נחרב וגורש ב-1948. התהליך הביא אותו לחשוב שאם היו הורסים לו את הבית ומגרשים אותו, גם הוא היה מתנגד. לאחר מפגש העיבוד סיפר שהחרדה יורדת והוא מרגיש רגוע יותר. תוך חודש נוסף של טיפול חזר לעבודה ואף הצטרף למעגלי שיח דו-לאומיים עם הקולגות שמהם חשש.

במקום אחר, בעזה, מטפל שהגיע ללמוד EMDR סיפר כי בשבועות הקודמים לסדנה חשב להיות מחבל מתאבד, הוא היה מוצף בכעס וזעם על מותו של בן-דודו האהוב שנהרג מאש צה”ל ורצה לנקום את מותו. במהלך הסדנא קיבל טיפול EMDR והצליח לבכות לראשונה ולפרוק חלק מהכאב ומחוסר האונים שחווה. העבודה הטיפולית אפשרה לו לעבד את הטראומה שהניעה את רגשותיו הקשים ולפתח יכולת לראות את 'האחר' מעבר לזהות הקבוצתית.

בתהליך החיבור למחשבות חיוביות אמר כי הוא מבין שיש לו דרכים יעילות הרבה יותר לעזור לעם שלו, בכך שיהיה מטפל טוב. כיום הוא משמש מטפל ומנחה בסדנאות EMDR חוצות-קהילות, שבהן הוא עוזר לאחרים לעבור תהליך דומה.

בסדנה ייחודית שבה ישראלים ופלסטינים השתתפו בתהליכי EMDR קבוצתיים נאספו מדדים באמצעות שאלונים לדיווח עצמי. תוצאות השאלונים שנאספו מהמשתתפים לאחר הסדנה הצביעו על ירידה משמעותית ברמות החרדה והעוינות, לצד עלייה בתחושת האמפתיה כלפי הצד השני. רבים מהמשתתפים ציינו כי זוהי הפעם הראשונה שבה הרגישו שהם יכולים לראות את הסכסוך מפרספקטיבה רחבה יותר ולא רק דרך חוויות הכאב שלהם. 

הנתונים הללו ממחישים כיצד טיפול בטראומה מאפשר לאנשים משני צדי הסכסוך להשתחרר ממעגל הכאב והנקמה וליצור נקודת מבט חדשה המובילה לשינוי אישי וחברתי. הטיפול ב-EMDR מאפשר לשינויים אלו לקרות במהירות גבוהה יחסית. המחקר מראה כי טיפול של 5–7 מפגשים יכול לסייע לירידה בתסמינים פוסט-טראומטיים ביותר מ-70% מהמקרים. בנוסף לכך, מחקרים אחרים מצביעים על כך ש-EMDR מסייע לוויסות תגובות הפחד במוח, מפחית פעילות יתר של האמיגדלה — האזור במוח שאחראי על תגובות פחד — ומחזק אזורים הקשורים לעיבוד רגשי מאוזן. כאשר משתתפים בסדנאות חוצות-תרבויות עוברים תהליכי EMDR יחד, המוח שלהם למעשה מתרגל לתפוס את ה'אחר' בצורה פחות מאיימת, יותר אנושית ומחוברת. מה שיוצר תחושת אמון אצל המטופלים.

אנו יודעים כי אמון אינו רק תחושה סובייקטיבית, אלא הוא תהליך פיזיולוגי שניתן למדידה באמצעות מדידת שינויים ברמת ההורמונים שהמוח משחרר. חוקרים מצאו כי כאשר אנשים חווים קשר חיובי עם אדם מקבוצה יריבה, משתחרר במוחם אוקסיטוצין – הורמון הקשור לתחושות של חיבור ואמון. במקביל, נרשמה ירידה בפעילות האמיגדלה. כלומר, ככל שהמפגשים החיוביים נמשכים, תחושת האיום קטנה והסיכוי להיווצרות אמון עולה.

למרות המורכבות של סכסוכים פסיכולוגיית השלום מציעה פתרונות מעשיים. תוכניות חינוך דו-לאומיות, סדנאות דיאלוג ומפגשים מבוססי עשייה יכולים לתרום להפחתת ניכור בין קבוצות. שילוב של EMDR במפגשי שלום יכול לסייע בהפחתת המטען הרגשי השלילי הנלווה למפגשים בין קבוצות. מודל העבודה של EMDR 4 Peace משתמש בטיפול EMDR כדי לאפשר לקורבנות הסכסוך לעבד חוויות טראומטיות ברמה האישית והקהילתית.

על אף הנטייה לראות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כייחודי, ההיסטוריה מלמדת שמאבקים ארוכי שנים, גם כאלה שהיו מלווים בטראומה עמוקה, הצליחו להגיע להכרעה בדרכי שלום. הסכסוך בין אנגליה לצרפת נמשך מאות שנים וכלל מלחמות עקובות מדם, אך כיום שתי המדינות מקיימות יחסי שכנות יציבים ומשתפות פעולה בכלכלה ובביטחון. בצפון אירלנד, מאבק לאומי שהתבסס על זהות דתית והוביל לשנים של טרור ואלימות, נפתר בעזרת הסכם יום שישי הטוב (1998), שכלל הכרה הדדית והפסקת אלימות הדרגתית. בליבריה, מלחמת אזרחים אכזרית הסתיימה הודות ללחץ אזרחי והסכמות בינלאומיות, והיום המדינה עברה תהליך של שיקום ופיתוח. בכל אחד מהמקרים הללו השינוי התחיל כאשר ניתנה הכרה בטראומה של שני הצדדים ונוצרו מסגרות שאפשרו הידברות וריפוי. EMDR 4 Peace מאמצת עקרונות דומים מתוך אמונה שגם במציאות הכואבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ריפוי קולקטיבי יכול לשמש בסיס לפיוס ולבניית עתיד משותף.

דורית סגל היא מטפלת מנוסה ב-EMDR וממייסדות עמותת EMDR 4 Peace, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 2022 ופועל לחיבור בין מטפלים יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. העמותה מבוססת על ההבנה שטיפול בטראומה הוא לא רק כלי להחלמה אישית אלא גם מפתח לפיוס ולבניית שלום.

במסגרת פעילותה, מתקיימים מפגשי דיאלוג, הכשרות מקצועיות ותוכניות פסיכו-חינוכיות לקידום חוסן אישי וחברתי. בימים אלו העמותה נמצאת בתהליך צמיחה משמעותי במטרה להכשיר מטפלים נוספים, להרחיב את מאגר החומרים המקצועיים בערבית ולהעמיק את שיתופי הפעולה עם ארגוני שלום.

לשם כך יצא לדרך קמפיין גיוס כספים, המזמין את הציבור לתמוך בהמשך פעילותה ולהיות חלק מהחזון לריפוי קהילות שנפגעו מהסכסוך.