יעניין
אותך
לירון כהן
30 ינואר 2024 | משך הקריאה: 4 דקות
שיחות של שמאל מרוקאי #6

באילת, בין מלונות המפונים והמפונות מהדרום והצפון, תלויים מאות שלטים המזמינים את אלו שנעקרו מבתיהם ורחוקים מהם כבר ארבעה חודשים, לכנס למען ניצחון ישראל בבנייני האומה. "התיישבות מביאה ביטחון", מבטיחים להם מארגני הכנס, בתוספת פעילויות לילדים והסעות מכל רחבי הארץ.

המטרה היא אחת והיא ברורה: התיישבות יהודית ברצועת עזה. בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, שר במשרד הביטחון ושותף בכיר בקואליציה יצא באמירה נחרצת: "ישראל תשלוט באופן קבוע בשטח עזה ותוקם גם התיישבות יהודית". בכירים בליכוד התיישרו עם המסר הפופוליסטי: מיקי זוהר אמר ש"הדרך שלנו לנצח כעם וכאומה זה באמצעות שמירה על ערכים ועקרונות שמתבטאים בהתיישבות ושמירה על הארץ"; ישראל כץ הוסיף "רק התיישבות תביא ביטחון".

לעזאזל העובדות.

לא נקמה, הזדמנות

קירות וחומות במקום הסכמים

"מאז יום שמחת תורה בבוקר, התרחשו כ-2,697 אירועי טרור שונים ביו"ש ובירושלים בלבד, בהם נרצחו עשרה בני אדם ו-110 נפצעו. רבים מהם, נפצעו בפיגוע ירי, כאשר 37 הם אנשי כוחות הביטחון שנפצעו במהלך פעילויות מבצעיות ביהודה ושומרון" (דיווח מתוך הקול היהודי). זה הביטחון שמציעים לנו בכירים הממשל.

בעשרים השנים האחרונות, העדיפו ממשלות ישראל לבנות עוד קיר מגן, עוד חומה טכנולוגית, עוד ממ"דים וממש עכשיו, בונה הממשלה חומה שתמנע ירי צלפים בנוסעים בכבישי ישראל. תפיסת הביטחון הזו נובעת מעמדה לפיה, לעולם לא יהיה כאן ביטחון אמיתי – והתמגנות היא הדרך היחידה להתמודד עם איום בטחוני שמקורו סכסוך מדיני. גם עכשיו, ההצעה של אותם מארגני כנס היא להשתמש בהתיישבות היהודית כקיר חיץ. מפני מה הקיר חוצץ? מפני איום הטרור שלא יחוסל כי הסדר מדיני לעולם לא יגיע. זו האשליה שמוכר לנו הכנס כדי שנאמין באידיאולוגיות הקיצון. האשלייה שהתיישבות תביא ביטחון.

למעשה, לא הביטחון הוא מה שמעניין אותם, אלא החזון. מבחינת אותו ימין קיצוני, השבעה באוקטובר למעשה רק סלל את הדרך להגשמתו ו-1400 הנרצחים בטבח הם הקדושים (martyrs) שעזרו לממש אותו. אין רגש, אין כאב. יש רק קידוש אדמה. 136 החטופים שנותרו בשבי החמאס הם עוד קורבן שנצטרך להקריב על מזבח הסגידה לאדמת הארץ הקדושה שלנו. מה להקרבה הזו ולביטחון? אלוהים יודע. בכל זאת, ההתיישבות כביטחון היא הכלי השיווקי – ועבור האנשים המפוחדים, העקורים מבתיהם – זה עובד.

תמונה: הצלה ללא גבולות

"הקונספציות"

הקולות שעלו משיחות עם מפונים באילת היכו בי בעוצמה רבה וכואבת. הקונספציה שהלכה והשתכללה כאן בארבעת החודשים האחרונים, בזמן שהזהירו אותנו לא לעשות פוליטיקה, היא: "נרצחי הטבח היו האשכנזים מקפלן שאולי הגיע להם"; "הדתיים מהעוטף לא נפגעו כי אלוהים שמר עליהם"; "צה"ל הצבא החזק שלקח לו "רק" (!) שמונה שעות להשתלט על המצב כי זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע"; "והינה זה הכול בזכות בן גביר, הגבר גבר שלנו שהביא לנו ביטחון".

איך נראה ביטחון סטייל בן גביר? נשק בכל מקום, איסור על הפגנות בתואנה להסתה ותמיכה וטרור, מעקב על אזרחים ערבים במכוניותיהם והפניית הנשק כלפיהם, גם אם הם לא חשודים בשום דבר, גם אם הם רק עומדים בכניסה לחניון. הרי ככה צריך, לא? להראות להם מי פה בעל הבית פה.

האמירות המזעזעות האלו אולי נשמעות קיצוניות, אבל זהו הקיצון המחלחל למיינסטרים שכדאי לשים אליו לב, להניח אותו על השולחן ולדבר בכנות על מה שמתחולל מתחת לפני השטח. הממשלה מטפחת את הכרס ליושבי בתי הקפה המרוחקים מהמלחמה, מדשנת את האדמה עליה צומחים עמדות הקיצון הללו ומנרמלת אותן.

"אני עסוק בלהילחם בחמאס ואתם עסוקים בלהילחם בי" (נתניהו). זה חלק מהקונספציה החדשה שגדלה במחוזות הימין, שיעשה הכול כולל הכול, כדי לאחוז בכוח. כל כולל להוליך אזרחים שולל על מנת שיאחזו בתפיסות קיצון. הכל כולל לאפשר לאנשים ששיטתם לא שונה משיטות של ארגון טרור, לפעול בגלוי. כן. שיטות של ארגון טרור.

"המצב הטבעי"

מדברים כמו ארגון טרור

המיינסטרים הישראלי התגאה לאורך כל שנות קיומה במדינת ה"וילה בג'ונגל", מקדש את החיים ולא את המוות, את הצבא המוסרי בעולם ואת המדינה הנאורה והליברלית. סאלח אל ערורי, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שחוסל על ידי ישראל, צוטט כך לאחר עסקת שליט: "מדינה שלמה עשתה הכול בשביל אסיר אחד. אצלנו לצערי לא עושים כל כך הרבה, ואני מקווה שזה ישתנה כי יש לנו אסירים שיושבים בכלא עשרות שנים. אני מקנא בישראלים וביחס שנתנו לשליט". ספק אם כך נתפסת ישראל היום.

אם צריך להגדיר טרור, הייתי אומרת שאלו אנשים שלא מקדשים חיים, ושמה שמוביל אותם הן אידיאולוגיות משוללות רגש, חמלה או קדושת חיים. הג'יהאד האיסלאמי הכשיר התאבדות, שאסורה על פי האיסלאם, בכך שטען שזו אינה התאבדות אלא קידוש ה' (אללה). פרקטיקת ההתאבדות הוכשרה מאז שנות ה-80 על ידי עימאד מורנייה הלבנוני, מי שהיה ממייסדי ארגון הטרור חיזבאללה, והוציא לפועל כמה מפיגועי ההתאבדות הגדולים שידע המערב. הוא למד את השיטה מהאיראנים ששלחו במלחמת איראן – עיראק מתאבדים לשדות עיראק כדי להגן על המולדת. איראן – לבנון – פלסטין – ישראל.

נראה שעבור ממשלת ישראל "לדבר ערבית" משמעו לאמץ שיטות של ארגוני טרור אל תוך מנגנוני הממשל הפנימיים. ישראל של ימינו מאפשרת לאידיאולוגיות של טרור לחדור לעמדות הכוח שלנו, ולנהל אותנו ממש כמו איראן ולבנון, מדינות שהן הלכה למעשה,  נשלטות על ידי ארגוני טרור. אבל אם נדבר כמו טרוריסטים, אנחנו גם עלולים לגמור כמו טרוריסטים. לא כמו ערבים, הלוואי עלינו לדבר בערבית ולהתחבר לעולם הערבי, מה שמתבקש ממדינה שנמצאת בלב המזרח התיכון.

אבל אנחנו לא לומדים "לדבר ערבית". אנחנו לומדים לדבר כמו ארגון טרור ומנרמלים כך את כניסתו של הימין הקיצוני לתוך מנגנוני הממסד הישראלי. אנחנו מייצרים סטנדרטים חדשים של מדיניות, לפיה קידוש החיים משמעותו חולשה ואילו התיישבות שווה הרבה יותר מערכם של החיים.

"ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים"

אכבר פוליטיקה

במהלכים חכמים ומניפולטיביים, בעשרים השנים האחרונות, התנחל הימין הקיצוני בלבבות המיינסטרים הישראלי ומאז השבעה באוקטובר הוא בטורבו. השתקה מוחלטת של השמאל בישראל, וסימונו לא רק כבוגד, אלא, שימו לב לעליית המדרגה, "הם לא יהודים בכלל", השתיקו לחלוטין כל קול שמתנגד לקונספציה של התיישבות בעזה.

המיינסטרים רוצה להתיישב. רק ככה יהיה ביטחון. והמטרה הרי מקדשת את כל האמצעים. כשהמטרה היא אחת: התיישבות יהודית בחבל עזה, האמצעים (חטופים, חיילים, קורבנות נוספים) הם רק האמצעי לשם. הנזק, כלומר המוות, הוא אגבי. כבר איבדנו 1700 בני אדם במלחמה, מה זה עוד 136?

המציאות העגומה אותה אנחנו חיים היא, שבזמן ש 136 אנשים עוד חטופים בעזה ומשפחות הנטבחים מלקקות את פצעיהם, הימין הקיצוני עשה פה אכבר פוליטיקה, כשם שעשה בעשרים השנים האחרונות בהתיישבות בלב הפריפריה ובהסתת היהדות לתפיסות קיצוניות של ימין.

התיישבות יהודית לא מבטיחה ביטחון. להפך, היא מבטיחה מלחמה מתמשכת בפלסטינים. וכך היה המצב ביהודה ושומרון מאז החל מפעל ההתנחלויות. שקט וביטחון מעולם לא ניתן. הקרבה של חיי אדם למען הבטחת ארץ ישראל השלמה היא האידיאולוגיה, והערך הראשון במעלה היהודית, קדושת חיי אדם, מעולם לא היה חלק במימוש האידיאולוגיה הזו.

הידעת?
פוליטיקלי קוראת קיימת מאז 2012.
פוליטיקלי קוראת היא גוף התקשורת הפמיניסטי היחיד בישראל.
התכנים שלנו מגיעים למליוני אנשים בכל חודש.
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלצות עבורך
 אותה קטגוריה
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *