הפנים של תנועת השנאה החדשה

מאת: ד"ר נילי גורין

הפרויקט Trans Murder Monitor הכריז על 2021 כשנה הקטלנית ביותר עבור האוכלוסייה הטרנסית, עם 375 מקרי רצח מתועדים – המספר הגבוה ביותר מאז החל התיעוד בשנת 2008. בארה"ב שנת 2021 רשמה שיא גם במקרי רצח וגם במספר הצעות חוק אנטי-טרנסיות, עם 147 הצעות חוק ב-37 מדינות. על אף שרוב הצעות החוק לא עברו, הקמפיין למחיקת קיומם של טרנסים וטרנסיות מסתמן כהצלחה. מטרת הקמפיין איננה החוקים עצמם, אלא צבירת כוח פוליטי באמצעות זריעת פחד ושנאה. שנאה טרנספובית התגלתה כאסטרטגיה מנצחת עבור הימין הנוצרי, שמתכוון להפוך אותה לנושא מרכזי בבחירות אמצע הקדנציה של 2022.

המתקפה על האוכלוסייה הטרנסית – אחד המיעוטים המוחלשים והפגיעים ביותר – הפכה לציר מרכזי בהתחזקות של תנועות אנטי-דמוקרטיות בעולם. פרסומים של ארגונים העוקבים אחר תנועות שנאה מראים כי שיח אנטי-טרנסי הפך לנרטיב מרכזי במוביליזציה של הימין הקיצוני. המרכז לחקר הרדיקליזציה בקינגס קולג' בלונדון אף המליץ לאחרונה להכיר בטרנספוביה כאיום ביטחוני.

תנועת השנאה החדשה מקדמת לא רק טרנספוביה אלא גם אנטישמיות. בנובמבר 2020 יצא לאור ספרו של הניאו-נאצי סקוט הווארד, "הקומפלקס התעשייתי הטרנסג'נדרי" (The Transgender Industrial Complex), שמתאר "טרנסג'נדריזם" בפרט, וזכויות להטב"ק בכלל, כקנוניה יהודית. ביולי 2021 יצא לאור הספר "טרנס: כשאידיאולוגיה פוגשת מציאות" (Trans: when ideology meets reality), שטוען כי מאחורי "האג'נדה הגלובלית" של "האידיאולוגיה הטרנסג'נדרית" עומדת קבוצה קטנה ששולטת בהון גדול, ובראשה ג'ורג' סורוס, ג'ניפר פריצקר וג'ון סטרייקר – שלושה פילנתרופים יהודים. במקרה הזה, המחבר אינו ניאו-נאצי מוצהר, אלא עיתונאית בריטית מוערכת בשם הלן ג'ויס, שהצליחה לשווק את הספר למחנה הליברלי.

ג׳ויס שייכת לתנועה של נשים שמגדירות את עצמן כפמיניסטיות ביקורתיות כלפי מגדר, אך מוכרות יותר בכינוי טרפיות: פמיניסטיות רדיקליות מדירות טרנסיות (TERF: Trans-Exclusionary Radical Feminists).  הברית התמוהה בין הימין הנוצרי והטרפיות הפכו את הטרנספוביה לתנועת השנאה המובילה כיום והדלק המניע את התחזקות הימין הקיצוני בעולם.

פוסטפמיניזם בעידן הפוסטאמת

טרפיות אינן מכירות בטרנסיות כנשים. הן מתנגדות לשימוש במגדר כקטגוריה של זהות, ודורשות לשוב להגדרה בינארית של גברים ונשים על בסיס מין ביולוגי. הצמצום של נשים לאיברי רבייה מתיישב היטב עם התפיסות של הימין הנוצרי השמרני, כמו גם הדטרמניזם הביולוגי לפיו מטען גנטי מולד קובע את זהות האדם ואת מקומו בחברה.

"זאת הסיבה שמי שרוצים לשמר את הפטריארכיה מרבים להתעלל בנו: אנחנו מפחידות אותם, מאוד"

הטרפיות נחשבות לזרם שולי, קטן ואנכרוניסטי בתנועה הפמיניסטית. העלייה בהשפעתן הציבורית והפוליטית בשנים האחרונות קשורה להתגבשות הימין הנוצרי סביב המלחמה ב"אידיאולוגיית המגדר" – מונח המייחס את ההתקדמות בזכויות נשים ולהט"ב להשפעתן השלילית של אליטות גלובליות. התייצבות הטרפיות בחזית המלחמה נגד "אידיאולוגיית המגדר", לצד ולדימיר פוטין, ויקטור אורבן והכנסיה הקתולית, לכדה את תשומת הלב של הימין הנוצרי.

טרנספוביה סיפקה לימין בארה"ב מושא שנאה חדש לאחר הכשלון הצורב בסוגיית נישואי להט"ב. הטרפיות, שעוטפות את השיח הטרנספובי ברטוריקה פמיניסטית, מסייעות לשיח השנאה הזה לחדור גם למעגלים פרוגרסיביים, שהיו חסינים לתעמולה של הימין הנוצרי, ולפלג אותם. החל מ-2015  ניתן לזהות תפנית בקמפיינים של הימין הנוצרי מתעמולה נגד נישואים גאים לתעמולה נגד טרנסיות וטרנסים. באותה תקופה נוסדו בארה"ב ובאירופה ארגונים פמיניסטים-לכאורה שהפכו למנגנון מרכזי לייצור, להפצה ולנורמליזציה של שנאה אנטי-טרנסית.

לדוגמה, הארגון בעל השם הפמיניסטי "החזית לשחרור הנשים" (WoLF: Women Liberation Front) הוא ארגון לובי אנטי-טרנסי, שפועל בשותפות עם ארגונים אנטי-פמיניסטיים המקדמים טיפולי המרה ללהט"ב ואיסור על הפלות. ארגון זה נוסד רשמית בשנת 2016, כשקיבל תרומה מה-Alliance Defending Freedom (ADL) – ארגון שמופיע ברשימת קבוצות השנאה המוכרות לצד האחווה הארית והקו קלוקס קלאן. מטרת התרומה היתה לתמוך בתביעה של "החזית לשחרור הנשים" נגד ממשל אובמה בעקבות הנחיית הממשל לבתי ספר להכיר בזהות מגדרית של טרנסים וטרנסיות.

"החזית לשחרור" משתפת פעולה גם עם ה-Heritage Foundation (ארגון לובי שמרני נגד הפלות) בקמפיין נגד חוק השוויון – תיקון לחוק זכויות האזרח כך שיכלול איסור אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. במסגרת שיתוף הפעולה הזה, הטרפיות מציגות את עמדותיהן הטרנספוביות כ"התנגדויות מהשמאל".  שבוע שעבר, "החזית לשחרור הנשים" הגישו תצהיר תמיכה בהצעת חוק לאיסור טיפולים רפואיים מאוששי מגדר לצעירים בשיתוף עם Family Policy Alliance, זרוע הלובי של הארגון הנוצרי הפונדמנטליסטי, Focus on the Family, שאחד ממייסדיו, ג'יימס דובסון, קרא לירות בטרנסיות שייכנסו לשירותי נשים.

ישנם ארגונים פמיניסטיים אנטי-טרנסיים שמצהירים על התנגדותם לשיתוף פעולה עם הימין הנוצרי האנטי-פמיניסטי. אך המחלוקת-לכאורה משרתת היטב את הימין הנוצרי, מכיוון שגם ארגונים אלה מקדמים את אותו סדר יום מסוכן של רגרסיה בזכויות אדם בשם אותן עמדות חשוכות. הטרפיות משתמשות בתקשורת, במדיה החברתית ובלובי לקידום מה שהן מכנות "זכויות נשים מבוססות מין", כינוי מכובס לשלילת זכויות אדם של טרנסיות דרך איסור על טרנסיות להיכנס למרחבים לנשים כגון שירותים ציבוריים, מסגרות שיקומיות, או בתי כלא, לצד ביטול האפשרות לשינוי סעיף המין בתעודת זהות ומניעת טיפולים רפואיים מצילי חיים מצעירות וצעירים טרנסים.

נרטיב מרכזי בתעמולה הטרפית מציג טרנסיות כאנסים מחופשים בשמלה, שאורבים לנשים ולילדות בשירותים ציבוריים – מיתוס שאין מאחוריו ראיות והופרך פעמים רבות. דוח מיוחד של האו"ם על אלימות על בסיס זהות מגדרית ונטייה מינית, שפורסם לאחרונה, התייחס לסוגייה והדגיש כי נרטיב הטורף בשירותים אינו מבוסס על ראיות אלא על דעות קדומות ותואם את ההגדרה של שיח שנאה.

טרנספוביה ואנטישמיות: הברית של הטרפיות עם הימין הקיצוני

למיתוס הטורף שמסכן נשים וילדים יש מורשת ארוכה בתעמולת השנאה של הימין הדתי: מהצדקת העבדות, דרך המאבק נגד ביטול ההפרדה הגזעית במערכת החינוך ותעמולה נגד הומואים בקמפיין הבחירות של הנשיא ג'ורג' בוש, ועד לתיאוריות הקונספירציה של QAnon. השיח הפמיניסטי-לכאורה עוטף את הדעות הקדומות של הימין הנוצרי באיצטלה ליברלית, וכך הוא מחדיר את שיח השנאה אל תוך המיינסטרים.

הברית עם הימין הקיצוני עיצבה את הקמפיין הטרנספובי המרכזי כיום, שמתמקד בקידום חוקים האוסרים על טיפולים רפואיים מאששי-מגדר לנוער טרנסי בטענה שהטיפולים, ובפרט טיפול בחסמי הורמונים, גורמים נזקים בלתי הפיכים. הטענה לא רק שאינה מגובה מדעית, אלא מנוגדת לקונצנזוס הרפואי לפיו מדובר בטיפולים מצילי חיים, לאור ידע רפואי מצטבר הממחיש כי טיפולים אלה מפחיתים מצוקה נפשית ואובדנות בקרב צעירים טרנסג'נדרים. הטרפיות והימין הנוצרי כאחד מפיצים מידע כוזב כדי לקדם חוקים שהופכים רופאים לעבריינים, מבטלים את עצם קיומם של צעירים וצעירות טרנסג'נדרים, מאפשרים לרשויות להוציא ילדים מביתם ומעודדים טיפולי המרה מסוכנים.

הקמפיין המשותף לטרפיות ולימין הנוצרי משעתק את המסרים של QAnon ומתאר טיפולים מצילי חיים כ"התעללות בילדים", "הטלת מום בקטינים חסרי ישע", ו"עיקור כפוי", בליווי האשטאגים שקוראים "להציל את הילדים". אחד הכלים במאבק הוא Gender Mapper, פרויקט מיפוי של מרפאות ילדים שבהן ניתנים טיפולים לנוער טרנסי. מאחורי מיזם זה עומדות פמיניסטיות-לכאורה, והן אף מארגנות הפגנות מחוץ למרפאות ילדים ברוח המאבק של הימין האמריקאי נגד הפלות. הטרפיות מפיצות את הפרויקט בערוצי המדיה, כולל בפלטפורמת שיתוף הוידאו BitChute  "אקוסיסטם של שנאה ואלימות" וזירת גיוס לקיצוניים על-פי הליגה נגד השמצה.

הקמפיין נגד טיפולים רפואיים לצעירים טרנסג'נדרים עונה להגדרה של טרור סטוכסטי – דמוניזציה של קבוצה מסוימת באמצעות תקשורת המונים, במטרה לעורר פעולות אלימות שהן צפויות סטטיסטית אך בלתי ניתנות לחיזוי ברמת הפרט. טרור סטוכסטי מתבטא ברטוריקה שמציגה טרנסיות באופן המעורר גועל ואימה ובמסרים על התעללות בילדים. אף שידוע כי הרטוריקה הזאת מניעה קיצונים לפעולה, מי שיוציא את האלימות לפועל אינו מוכר אישית למי שמפיצות את המסרים, כך שהן יוכלו לטעון שאין להן קשר לאירוע והן בכלל מתנגדות לאלימות.

על המחנה שהתייצב כנגד ברית השנאה האנטי-טרנסית ניתן ללמוד מהעתירה לביהמ"ש העליון בארה"ב של גווין גרים, תלמיד טרנסג'נדר שבית ספרו אסר עליו להשתמש בשירותי הבנים. מהצד האחד, "החזית לשחרור הנשים" ו"הברית למדיניות משפחה" הגישו אמיקוס משותף, שבו טענו כי מתן גישה "לזכרים המזדהים כנשים" למרחבים לנשים בלבד מסכן נשים וילדות. מנגד, הליגה נגד השמצה, הדסה, הועידה המרכזית של רבנים אמריקאים וארגונים יהודיים נוספים הגישו אמיקוס לטובת התלמיד וזכותו להשתמש בשירותים שתואמים את המגדר שלו.

בזמן שארגונים יהודים מתגייסים להגן על המיעוט שהפך למושא השנאה התורן, האנטישמיות בתנועה האנטי-טרנסית מתפשטת מהקצוות הקיצוניים למרכז. במאמר על אנטישמיות וטרנספוביה שהתפרסם השנה במגזין פרוגרסיב, מסבירים בן לורבר והרון גרינסמית' כי בתנועת העליונות הלבנה, אקטיביזם יהודי למען זכויות האוכלוסיה הטרנסית נתפס כקנוניה יהודית להרס הציוויליזציה המערבית באמצעות פגיעה בנקודה הרגישה ביותר: מיניות של ילדים.

הפנים החדשות של אנטישמיות ישנה

חשוב לציין שטרפיות רבות אינן אנטישמיות, ויש גם יהודיות וישראליות בתנועה. עם זאת, קשה להתעלם מהדמיון בין התעמולה הטרפית לתעמולה האנטישמית: שתיהן מקדמות פאניקה מוסרית, ושתיהן משתמשות במידע כוזב כדי להציג מיעוט כמסוכן, פגום, ו"טפילי" – כפי ששילה ג'פריס כינתה טרנסיות בפרלמנט הבריטי. כריסטה פיטרסון, דוקטורנטית באוניברסיטת דרום קרוליינה שחקרה את תפוצת הרטוריקה האנטישמית במעגלים של פמיניסטיות אנטי-טרנסיות, זיהתה מגמה ברורה של אימוץ תיאוריות קונספירציה והפיכתן לחלק מיסודות האידיאולוגיה הטרפית. בראיון למאמר של לורבר וגרינסמית' הסבירה פיטרסון: "כשטרפיות מפיצות את תיאוריות הקונספירציה, התארים האקדמיים שלהן ומעמדן החברתי משמשים כאמצעי ללגיטימציה, שמאפשר לרטוריקה האנטישמית לחדור אל תוך המיינסטרים. כך הופך השיח הטרפי לנקודת כניסה לעולמות הימין הקיצוני".

הטרפית המזוהה ביותר עם תיאוריות קונספירציה אנטישמיות היא ג'ניפר ביילק, שנחשבת לאחת ממובילות התנועה. ב-2018 פירסמה ביילק טור ב"פדרליסט" על "הגברים הלבנים העשירים שממסדים את האידיאולוגיה הטרנסג'נדרית" ונקבה בשמותיהם של ג'ורג' סורוס, מרטין רוטבלט, ג'ניפר פרצקר (אישה טרנסית שבילק מכנה גבר) וג'ון סטרייקר – פילנתרופים יהודים שתורמים לארגונים פרוגרסיביים ולמפלגה הדמוקרטית. לפי ביילק, אותם אילי הון יהודים פועלים לשינוי המין האנושי, לשעבד אותו ל"ביג פארמה" ול"ביג טק", וכך להגדיל את הונם ואת שליטתם בעולם. למרות, ואולי דווקא בזכות, האנטישמיות הבוטה, הפך המאמר של ביילק לטקסט קאנוני בתנועה הטרפית ובתנועת העליונות הלבנה כאחד.

טרנספוביה ואנטישמיות: פוסט לדוגמא

מאמר זה וטקסטים נוספים של ביילק זוכים לבמה בערוצי המדיה של ארגונים פמיניסטיים אנטי-טרנסים ובפלטפורמות שמרניות שמקדמות סדר יום אנטי-פמיניסטי, כמו ה-American Conservative, שפירסם מאמר של ביילק על "טרנסג'נדריזם כמתקפה על האנושיות הבסיסית".  מאמר דומה על יהודים המקדמים "טרנסג'נדריזם" כחלק מהמזימה "להנדס מחדש את אמריקה" התפרסם באתר של הארגון הניאו-נאצי "החזית הלאומית" (National Vanguard) לצד טקסטים של אדולף היטלר. בשנים האחרונות הפכו ערוצי המדיה של טרפיות לזירת הפצה של תיאוריות קונספירציה ודיאלוג בין טרפיות לאנטישמים. ביילק, למשל, שיתפה סרטון של האנטישמי האירי קית וודס על "יהדות טרנס-אנושית", וארגונים שונים שיתפו את הפוסט בעקבותיה.

הארגון Object שיתף בעמוד הפייסבוק שלו כתבה לפיה ג'ורג' סורוס מממן את התנועה הטרנסג'נדרית בצירוף קריקטורה אנטישמית. למרות עשרות תגובות, שמציינות כי הפוסט אנטישמי, הארגון לא מחק את הפוסט וגם השאיר תגובות כגון "סורוס נחוש להרוס את הציוויליזציה המערבית". Object גם צידד במגיבות שכתבו תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ואפילו תרם בעצמו עם אמירות כגון, "אולי הוא [סורוס] מיזוגני או קרוס-דרסר בארון".

טרנספוביה ואנטישמיות: פוסט לדוגמא

ג'ורג' סורוס, פילנתרופ יהודי שמזוהה עם ערכים ליברלים של פלורליזם, חירות ודמוקרטיה, נחשב לאויב-העל של תנועות אנטי-דמוקרטיות. תיאוריות קונספירציה על סורוס והצגתו כדמות סוטה ומרושעת הפכו לגרסה העכשווית של "הפרוטוקולים של זקני ציון". ארגונים כמו Object, שמציגים את עצמם כפמיניסטיים, הפכו לערוץ הפצה של תיאוריות אלה בקרב קהל חדש של נשים ונערות שצורכות תכנים פמיניסטים ברשתות. בעוד הטרפיות מכחישות בתוקף טענות על אנטישמיות, הן מפיצות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות, משתפות אתרים אנטישמים, מופיעות בפלטפורמות שמשמשות במה לניאונאצים, ומשתמשות בהאשטאגים של הימין הקיצוני.

הקשרים בין טרפיות לימין הקיצוני תורמים גם לרדיקליזציה בתנועה הטרפית. למשל, פוזי פרקר (ידועה גם בשם קלי-ג'יי קין-מינשול), ממובילות התנועה הטרפית בבריטניה שמתרועעת עם אנשי עליונות לבנה, קראה לאחרונה בערוץ היוטיוב שלה לגברים עם רובים להיכנס לשירותי נשים כדי להגן עליהן מפני טרנסג'נדרים.

 

אמנם טרפיות רבות אינן אנטישמיות, אך לא ניתן להכחיש את החפיפה בין אנטישמיות וטרנספוביה ואת האופן שבו טרנספוביה תורמת להפצת אנטישמיות. החוקרת ג'וני עליזה כהן מסבירה כי שתי אידיאולוגיות השנאה קשורות זו לזו במחשבה הפוליטית ובפרקטיקה הנאצית. במאמר  The Eradication of “Talmudic Abstractions”: Antisemitism, Transmisogyny and the National Socialist Project  מתחקה כהן אחר ההיסטוריה המשותפת של אנטישמיות וטרנסמיזוגניה בפרויקט הפוליטי הנאצי. עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת תייגו הנאצים את ד"ר מגנוס הירשפלד בתור "סכנה לציבור", ופניו הופיעו על פוסטרים לצד הכיתוב "היהודים הם מה שהורס אותנו". הירשפלד היה בין הראשונים שקראו להכרה בקיומם של אנשים שאינם שייכים למגדר שבו סומנו בלידתם. הוא נמנה על מייסדי המכון למחקר מיני בגרמניה של רפובליקת ויימאר והציע את הניתוחים המודרניים הראשונים לשינוי מין. לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933, בזזו סטודנטים נאצים את המכון למחקר מיני ושרפו מעל 20,000 ספרים וכתבי עת.

קווין מקדונלד, מי שנחשב להוגה האנטישמי החשוב ביותר בתנועה הניאו-נאצית כיום, הושפע מהגות אנטי-פאשיסטית של יהודים מאסכולת פרנקפורט, ובעיקר מהתיאוריה של תיאודור אדורנו כי לפאשיזם יש סיכוי גבוה יותר לצמוח בחברה עם נורמות מיניות נוקשות, מוסרנות מינית ותפקידי מגדר ברורים. מקדונלד טוען שלאורך ההיסטוריה הקימו יהודים תנועות חברתיות שמערערות על נורמות וערכים שמרניים – התנועה הבולשביקית, התנועה הפמיניסטית, התנועה לשוויון גזעי, תנועת הלהט"ב – במטרה למנוע את עליית הפאשיזם וכך לשמר את עצמם. מקדונלד סיפק את התשתית הרעיונית לטקסטים ניאו-נאציים על "האידיאולוגיה הטרנסג'נדרית" כאג'נדה המרכזית היום בקנוניה היהודית לפגוע בטוהר ובעליונות הארית.

התנועה הטרפית הפכה לצינור שדרכו מפעפעות תיאוריות הקונספירציה מפורומים ניאו-נאציים אל לב המיינסטרים. ספרה של הלן ג'ויס על "האידיאולוגיה הטרנסג'נדרית", שהוזכר לעיל, ממחיש היטב כיצד הרטוריקה הליברלית והמעמד החברתי משמשים כמכבסה לטיהור התיאוריה ממקורותיה הניאו-נאציים.

השלכות הטרנספוביה בעולם האמיתי: בישראל ומחוצה לה

שיח טרנספובי בתקשורת וברשתות החברתיות מייצר אלימות שגולשת לעולם האמיתי. למשל, קמפיין הטורף בשירותים קשור לעלייה בתקיפות של טרנסיות, כולל מטען חבלה בשירותי נשים בסניף של "טארגט" לאחר שהרשת הכריזה כי תאפשר לטרנסיות להשתמש בשירותי הנשים. לקמפיין השלכות נרחבות על האוכלוסייה הטרנסית – שני שליש מהטרנסיות בבריטניה דיווחו כי הן נמנעות משימוש בשירותים ציבוריים.

גם קמפיין של טרפיות שנראה על פניו לא מזיק – כיסוי פסלי חוצות בחולצות עם הכיתוב "אישה, נקבת אדם בוגרת" – יכול לתרום לאלימות מסכנת חיים. טרנסית בריטית בשם הלן הראתה בטוויטר כי תושב שפילד אשר הצית את ביתה של אישה טרנסית נחשף לקמפיין בתקשורת. דרך קמפיינים כאלה לומדים קיצוניים על מטרה חדשה לפעול נגדה.

מעבר לכך, רוב שיח השנאה שטרנסיות נחשפות אליו מגיע מטרפיות. טרפיות שהצליחו לבסס לעצמן פרסונה פמיניסטית ברשתות החברתיות משתמשות במעמדן להפצת שיח שנאה טרנספובי בזירות פמיניסטיות ובתקשורת המיינסטרימית. כך, טרנסיות נחשפות כמעט מדי יום להאשמות שהן אנסים ופדופילים, לשיח פורנוגרפי אלים ומבזה על גופן, לשלילה של זהותן, להצגתן כעיוות של הטבע ולטענה כי עצם קיומן הוא סכנה לאנושות. החשיפה הגבוהה לשנאה ולסטיגמות פוגעת באיכות חייהן ובבריאותן. מחקרים מצאו כי החשיפה לשיח טרנספובי קשורה להחמרה בדכאון קליני, חרדה ותסמונת פוסט-טראומטית בקרב טרנסיות וטרנסים.

לישראל השיח הטרפי יובא מאנגליה דרך ישראליות שפעילות בארגונים טרפיים בריטיים. הזירה המרכזית להפצת תעמולה טרנספובית בעברית היא קבוצת פייסבוק שמונה מעל ל-40,000 חברות ונחשבת לקבוצה הפמיניסטית הגדולה ברשת בעברית. מנהלות הקבוצה מעודדות שיח פוגעני כלפי טרנסיות ומפיצות תעמולה אנטי-טרנסית, בעוד דעות אחרות מושתקות. הקבוצה הפמיניסטית-לכאורה הפכה לביצה רעילה של שנאה, מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה. אחת המנהלות פעילה גם בארגונים נגד עובדות מין, שמספקים לה ערוצים נוספים לשיווק אושיות וארגונים טרפיים מחו"ל לקהל הישראלי.

קשה לאמוד את השפעת השיח הטרפי בישראל. אך לדעות קדומות יש השלכות קשות במיוחד כשהן הופכות למדיניות ממשלתית. באוקטובר שמה קץ לחייה זהבה, צעירה טרנסית פלסטינית, זמן קצר לאחר שהוצאה על ידי הרווחה ממסגרת שיקומית לצעירות בטענה ש"אינה מספיק נשית". זאת, למרות שצוות המסגרת והצעירות האחרות ששהו במקום קיבלו אותה בשמחה. בדיונים על המקרה ברשתות החברתיות עלתה השאלה אם פקחיות הרווחה חשופות לתעמולה אנטי-טרנסית, שמופצת בקבוצת הפייסבוק הפמיניסטית-לכאורה.

המאבק בטרנספוביה דורש התגייסות רב-מערכתית של ממשלות, גופים רב-לאומיים, ארגוני חברה אזרחית ותאגידי טכנולוגיה ותקשורת. המפתח אינו צנזורה אלא לקיחת אחריות. אין ולא צריך להיות איסור על החופש לבטא דיעות חשוכות, אך לערוצי התקשורת יש כוח לקבוע כמה חשיפה מקבלות דעות אלה וכיצד למסגר אותן: כעמדה סבירה בדיון לגיטימי על זכויות הקיום של טרנסיות, או כשיח שנאה מסוכן שמבוסס על מידע שגוי ודעות קדומות. לא רק התקשורת צריכה לקחת אחריות, אלא גם ארגוני חברה אזרחית, פוליטיקאיות ופעילות פמיניסטיות, היות שההכרה שטרפיות מקבלות במעגלים אלה מאפשרת להן להפיץ את שיח השנאה שלהן. לקיחת אחריות משמעה התנערות מטרפיות והכרה בשיח הטרפי כשיח שנאה, לצד קידום נראות טרנסית במרחבים פמיניסטיים ובשיח הציבורי בכלל.

ג'ודית באטלר, חוקרת המגדר היהודיה ופעילה נגד פאשיזם, אמרה בראיון לעיתון "הגרדיאן" בספטמבר האחרון: "אידיאולוגיית האנטי-מגדר היא אחד הזרמים הפאשיסטיים הדומיננטיים בימינו. לכן, הטרפיות לא יהיו חלק מהמאבק נגד פאשיזם, מאבק שדורש קואליציה שמנחים אותה מאבקים בגזענות, בלאומנות, בשנאת זרים ובאלימות מערכת הכליאה, מאבק שמודע לשיעור הגבוה של רצח נשים בעולם, לרבות השיעור הגבוה של תקיפות של אנשים טרנסים וג'נדר קווירים". פניות זועמות של טרפיות הביאו לצינזור החלק הזה מהראיון.

לקריאת כתבות נוספות בנושא טרנס לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מעמוד הפייסבוק של ארגון Object

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

להטב"קים מזרחיים כמעט ואינם נוכחים בייצוג של הקהילה הגאה בישראל, הן בפוליטיקה המקומית, הן בתרבות הפופולארית והן במחקר האקדמי. הכנס הלהט"בקי המזרחי האקדמי הראשון יהווה מפגש לדיון ועשייה בנושאים אלו והוא המשך ישיר לשיח ולפעילות אקטיביסטית שהתקיימו בשנים האחרונות.
מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.