הכרתן כבר את דורית סלינג'ר? מזה שנה וחצי היא מכהנת בתפקיד הממונה על ענף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. אחד מתפקידי הרגולציה הבכירים והחזקים במדינה שמשפיעים על כל המשק ובמיוחד על הפנסיה והביטוחים שלנו. היא אחראית על יותר מטריליון ש"ח של חסכונות הפנסיה של אזרחי המדינה – זהו מצבור ההון הגדול ביותר בכל מדינה, המשמש לאשראי, השקעות, וצמיחה של המשק.
בשונה מקודמיה בתפקיד, סלינג'ר החליטה לקדם שינויי עומק שיטיבו עם ציבור החוסכים, גם אם זה יעלה לה בעימותים חזיתיים ועורפיים עם שאר השחקנים בזירה.
עם הצעד הראשון בכהונתה, הגבלת דמי הניהול למנהלים חיצוניים, היא גילתה את הלחצים הכבדים המופעלים עליה. בתגובה, יצאה בראיון לדמרקר שבו חשפה את לחצי ההון-שלטון הללו ולמעשה חשפה את מאחורי הקלעים של ההפחדות והאיומים שרגולטורים חשופים אליהם מצד הטייקונים והפוליטיקאים שמסייעים להם מבפנים.
היא יצאה בביקורת ציבורית על שכר הבכירים השערורייתי בחברות הביטוח ובבנקים.
הציתה מהומה בעולם הביטוח כשקבעה שהקשר בין העמלה שמקבלים הסוכנים לבין דמי הניהול שמשלמים הלקוחות הוא לא חוקי והורתה לחברות לנתק ביניהם, צעד שמגן על החוסכים.
היא דרשה מחברות הביטוח הבהרות מיידיות לגבי הצעדים שבכוונתן לנקוט בפרשת העלמת המס של בנק לאומי, בתור מחזיקות המניות של הבנק, ולא הסכימה לשתיקתן בפרשה.
בצעד תקדימי, האגף בניהולה השיק מחשבונים המאפשרים לצרכנים להשוות בין ביטוחי הדירה, ביטוחי הרכב, ביטוחי אובדן כושר עבודה, וביטוחי חיים. לאחרונה הודיעה כי בכוונתה להשיק מחשבון נוסף עד סוף השנה להשוואת דמי הניהול הפנסיוניים.
כאשר חברת כלל כשלה בהעברת מידע למסלקה הפנסיונית היא החליטה להטיל עליהם קנס בגובה 14 מליון ש"ח, הגבוה ביותר שהוטל אי פעם על ידי האגף.
תגובת הנגד לא איחרה לבוא:
בכירים בעולם הביטוח שסירבו להיחשף בשמם התראיינו בעיתונות הכלכלית והכפישו אותה "המפקחת כתבה נח בשבע שגיאות", היא לא מבינה, לא יודעת, אין לה סמכות, היא חוצה קו אדום, אלימה, כוחנית, פזיזה,"המומחים לתחום לא מבינים מה היא רוצה", חסרת היגיון ולא עקבית.
הם איימו ללכת לבג"צ אם לא תיסוג מהוראתה לגבי הניתוק בין דמי הניהול לעמלות.
הנחיות האגף כונו על ידי הגופים המוסדיים "השטויות שהם שולחים".
הגדיל לעשות יו"ר הרשות לניירות ערך שהציע לבטל (!) את אגף שוק ההון והביטוח, שסלינג'ר עומדת בראשו. הוא אף הזמין אותה, יחד עם שאר הרגולטורים הפיננסיים של המדינה, לכנס שערך בנושא, היא החרימה את הכנס.
אבל הצעד החריף שעליו היא משלמת מחירים עד היום היה העימות החזיתי שפתחה מול קודמה בתפקיד, עודד שריד, שקפץ מתפקיד הרגולטור לזרועות בעל ההון שעליו פיקח – שלמה אליהו. לאחר ששריג אישר לאליהו לרכוש את חברת הביטוח הגדולה בישראל, מגדל, אליהו מינה את שריג למנכ"ל מגדל, עם סיום שנת הצינון שלאחר כהונתו. המינוי זכה לביקורת מקיר לקיר וסלינג'ר פסלה אותו ללא שהות. זה הוביל אותה לעימות פומבי מכוער עם שריג ואליהו שמצאו לבסוף דרך כשרה אך מסריחה לחמוק מתחום פיקוחה ולמנות את שריג ליו"ר חברת ההחזקות מגדל ולשלם את שכרו מהחברה הפרטית של אליהו. העימות שחק את מעמדה והוביל לביקורת עליה שהיא עסוקה ביריבות אישית עם שריג, בעוד היא נאבקת למנוע עוד מקרה בזוי של הון-שלטון.
סלינג'ר לא חפה מטעויות, הביקורת העיקרית עליה נשמעת על כך שאינה מטפלת כראוי בדמי הניהול שלנו. על כך נוספת ביקורת לא עניינית המעלה תהייה על האש המופנית כלפי אישה שהצליחה לחדור למועדון הגברים הסגור כל כך של הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ושל שוק ההון. סלינג'ר היא חלק משורת מינויים של נשים לתפקידים בכירים בצמרת הכלכלית של המדינה, שהחלה לפני כשנתיים: החשבת הכללית – מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נגידת בנק ישראל – קרנית פלוג, המשנה לנגידה – ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, מנכ"לית משרד האוצר – יעל אנדורן וגם המפקחת על שוק ההון והביטוח – דורית סלינג'ר. האם אנו עדים למגמה שתמשיך ותתעצם? הלוואי.
