כוח לעובדות
מאבק הצהרונים בירושלים ומקומו של פורום פמיניסטי באיגוד עובדות

היום (1.5) הוא יום הפועלות הבינלאומי. בעוד שתמיד קיים מתח בין עובדות למעבידות, ועבודה מאורגנת היא כלי חשוב בשמירה על זכויות העובדת, ידוע לנו שלנשים בשוק העבודה קשה פי כמה. מעסיקים נוטים לקפח את זכויותיהן יותר, כוח המיקוח שלהן קטן יותר מסיבות חברתיות וכלכליות, ונופל עליהן בדרך כלל עול כפול בשל הציפייה החברתית שהן יטפלו במשפחה. לכבוד יום הפועלות הבינלאומי המתקיים היום, קיימנו ראיון עם ראומה שלזינגר, רכזת איגוד מקצועי במטה מרכז של כוח לעובדים, כדי לשמוע ממנה על הפורום הפמיניסטי "כוח לעובדות" של הארגון עובדים כוח לעובדים, ועל המאבק הנוכחי של ועד עובדות הצהרונים בירושלים, אותו היא מלווה מזה כארבע שנים.

-תספרי לנו על הפורום הפמיניסטי בארגון, למה הוא קם?

"הפורום הפמניסטי בכוח לעובדים, כוח לעובדות, הוקם על ידי פעילות הארגון במטרה לחזק את השוויון המגדרי בכוח לעובדים ולהיאבק נגד אפליה של נשים בשוק העבודה. בשנים האחרונות צמחה ממנו הוועדה לשוויון מגדרי של אסיפת הנציגים בכוח לעובדים ומונתה לראשונה רכזת שוויון מגדרי. הוועדה עוסקת היום בקידום חקיקה נגד התעמרות בעבודה, תחום שרוב הסובלות ממנו הן נשים. בין היתר קידם הפורום שיתופי פעולה עם הקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית, נבנה מודל של הסכם קיבוצי רגיש מגדרית ואוגדן לועדי עובדים למניעת הטרדות מיניות בעבודה. הפורום משקיע מאמצים בעידוד וקידום נשים בתוך הארגון לעמדות הנהגה והובלה"

-מהו מיקומן של נשים בהתאגדויות עובדים/ות?

"אין לי לצערי נתונים מספריים על היקף הנשים החברות בארגון. אבל מהאופי של הוועדים שלנו אפשר להניח בביטחון שרוב החברות בארגון הן נשים. ארגון כוח לעובדים מתמקד באיגוד שירותים מופרטים בתחום החינוך, הרווחה והגיל הרך. אנחנו מאגדים מטפלות בגיל הרך, גננות, מורות בשירותים מופרטים, מדריכות ומדריכים במרכזי חסות הנוער, מורים מן החוץ וסגל זוטר במכללות, עובדות עמותות ועוד. אלו מגזרים שכוח העבודה בו הוא בעיקר נשים. יש כמובן גם ועדים אולטרה גבריים של נהגי תחבורה ציבורית… ועוד ועדים ניטרליים.
צוות ארגון, שהוא הגוף המנהיג את הארגון ונבחר על ידי האסיפה יש ייצוג של 50% חברות נשים, רוב העובדות השכירות של הארגון כיום הן נשים"

-יש קשיים או מצבים ייחודיים איתם מתמודדות נשים בתהליכי התאגדות?

"משא ומתן הוא דבר רווי מתחים, מאבקי כוחות ומניפולציות. ברירת המחדל היא להניח שזה תחום גברי שמצריך יכולות גבריות. מתוך זה נגזרת גם התפישה שאיגוד עובדים הוא תחום גברי. המשא ומתן הוא באמת היבט מאוד מאוד אינטנסיבי וקשה בעבודה שלנו, אבל בכלל לא בטוח שנקודת המבט הגברית היא העדיפה בו. אין לי ספק שהתהליך שעבר הארגון בזכות הפורום הפמניסטי שדחף נשים להשתלב במשאים ומתנים ולהיות חלק גם בהעברת הכשרות המשא ומתן הובילה להסתכלות שונה בארגון על זה.
בכל מקרה כל עובדת שקמה ומקימה ועד במקום העבודה שלה חושפת את עצמה למחירים אישיים גדולים. מאבק נחוש, התארגנות היא לרוב לא פעולה נעימה. את בסוף הרי יושבת מול המנהלת שלך וחושפת את כל הכשלים שלה ומחר את צריכה להגיד לה שלום בבוקר. אני חושבת שיש מקומות שבהן זה מתווסף לנו כנשים על דרישה לשינוי בתפיסה, אני שותפה, אני לוקחת אחריות על מקום העבודה שלי, על מה שמגיע לי. מי שמגיעה לעשות זאת נמצאת במצב מעורר השראה תמיד.
צריך לזכור שמהצד השני איגוד עובדים טוב הוא אף פעם לא one *man* show. כל הרעיון הוא קבוצה. פעולה משותפת. זה הליבה של ארגון העובדים  ובטח ארגון העובדים שלנו שמתאמץ ומשקיע משאבים אדירים בפעולה דמוקרטית,  משותפת, יומיומית. צריך אינדיבידואלים שמוכנים לקום ולהיות משוגעים מספיק כדי לעשות מעשה וצריך לפעול יחד ולשתף פעולה"
ועד צהרונים ירושלים

-תספרי לנו על מאבק נשי שמתרחש כעת בקרב הוועדים של כוח לעובדים?

"אחד המאבקים הפמניסטיים והאקטואליים שקורים היום בארגון הוא מאבק עובדות הצהרונים בירושלים. מדובר בכ-900 עובדות, חרדיות וחילוניות מרחבי העיר, אוכלוסיה מגוונת של צעירות בתחילת דרכן המקצועית, נשים רגע לפני או אחרי גיל פרישה, עולות חדשות ועוד. הן עובדות שלוש שעות ביום כגננות וסייעות צהרונים בגני הילדים בעיר. עבור רבות מהן העבודה בצהרונים היא מקור הפרנסה היחיד בשכר של כ2500-3500 שח בלבד. הן מועסקות דרך המינהלים הקהילתיים, בפיקוח עיריית ירושלים ובתקצוב חלקי של משרד החינוך ותשלומי הורים. הפרטה קלאסית והעסקה קבלנית על כל תחלואיה. הנשים שמנהלות את הצהרונים הן נשות מקצוע לכל דבר, רבות מהן שנים באותו התפקיד, והן נושאות באחריות אדירה על הילדים בשעות הכי קשות של היום. אבל היחס אליהן הוא כאל "סותמות החורים" של המערכת. מישהו שיהיה עם הילדים וידאג שיקבלו ארוחה חמה.
בחוזים של משרד החינוך הן נקראות "מפעילת צהרון" או מדריכה, אף פעם לא גננת. המטרה היא לא להכיר במקצועיות שלהן כדי שלא יוכלו לדרוש גם את הזכויות ותנאי ההעסקה הנלווים"

מתי הוקם הוועד, מי מובילה אותו, כמה נשים חברות בוועד?

"הועד כולל 8 נציגות שמייצגות את השכונות השונות בעיר. מלבדן עוד כ15 נשות קשר שמסייעות בעת הצורך. הנציגות הן מנהיגות עובדים של ממש  – אליהן מגיעות כל הפניות הפרטניות והן אלה שמייצגות את כלל העובדות במשא ומתן. הן חיות את השטח ומוכרות היטב במינהל הקהילתי ובקרב העובדות האחרות. הן גם מוכרות בקהילה שלהן – רובן נשים בעלות ותק של שנים בעבודה וכנשות חינוך הן מכירות רבים מההורים והילדים שהתחנכו בצהרונים שלהן. הנציגות יושבות במשא ומתן ועליהן האחריות הגדולה, לדרוש לתכנן ולהוציא לפועל את המאבק.
הוועד מציין ממש בימים אלה חמש שנים של פעילות. בהסכם הקיבוצי הראשון העובדות השיגו תוספות שכר משמעותיות, תוספות ותק ובעיקר ביטחון תעסוקי – מנגנונים שיבלמו את הפיטורים השרירותיים והעונתיים שהיו נהוגים בצהרונים. עובדות הצהרונים עדיין מועסקות רק עשרה חודשים בשנה, אבל הביטחון התעסוקתי השתנה דרמטית בעקבות המאבק העובדות עברו ממודל ההעסקה שעתי לחודשי והועד הצליח למנוע עשרות פיטורים בלתי מוצדקים מאז הקמתו.
כעת הועד נמצא במו"מ אינטנסיבי, שנמשך כבר קרוב לשנה להגעה להסכם קיבוצי שני. המטרה היא להעלות עוד את השכר השעתי ולהגדיל את תוספות הוותק בכדי לבלום את התחלופה הגדולה בתחום. כיום יותר ממחצית מהעובדות הן עובדות חדשות, עם ותק של פחות משנתיים. ככה המערכת עסוקה כל הזמן בגיוס עובדות והכשרה ויש חוסר יציבות מתמשך. גננת צריכה כל פעם להכשיר את הסייעת שלה שמתחלפת ובמקום להתעסק בשיפור והתמקצעות מכבים שריפות.
בנוסף, המטרה היא להסדיר את מעמד העובדות מול תכניות משרד החינוך "בתי הספר של החגים" לעבודה בקייטנות החגים. תוכניות שמונחתות על ידי משרד החינוך מידי שנה  ומטלטלות את העובדות"
סיעות והורים נגד הרעת תנאים

האם אמהות של ילדי הצהרונים לוקחות חלק במאבק?

"לאורך כל הדרך ובעיקר בראשית דרכו היה ברור לעובדות שהאינטרס של ההורים והעובדות משותף. ועד ההורים המקומי היה תקופות ארוכות שותף למאבק. הרי הורים רוצים לשלוח את הילדים שלהם למסגרת בטוחה, להשאיר את הילדים בידי דמות מוכרת. וכדי שזה יקרה צריך שכר ראוי והכרה במאמץ של העובדות.
תמיד יש רצון של הורים לשלם פחות – וזה ברור גם לעובדות שצריך למצוא את האיזון שיאפשר להורים לקבל שירות טוב ולא צהרונים לעשירים בלבד. האמהות שצריכות להוציא את הילדים מוקדם יהיו הנפגעות העיקריות במקרה של שביתה.
מדובר בסופו של דבר בשירות ציבורי והמטרה היא לשפר אותו, ולא לדחוק את ההורים לידי צהרונים פרטיים עם תשלומי עתק"
הפורום הפמיניסטי בכוח לעובדים והמאבקים הרבים שהם מלווים, כמו מאבקו של ועד הצהרונים בירושלים, מזכירים לנו פעם נוספת את הכוח שיש לנשים כאשר הן מתאחדות תחת מטרה אחת. בנוסף לפורום חשיבות ארגונית גבוהה, שכן כפי שידוע לנו, לא מספיק להגיד שייצוג זה חשוב, אלא צריך לנקוט בצעדים מעשיים כדי לדאוג לכך שאכן נשים יהוו 50% לפחות מהאנשים בעמדות המקבלות החלטות.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.