המסך הקטנטן: סופר סטרייקה מציגים לילדים שלכן עולם ללא נשים

אם יש לכן בנים, סופר סטרייקה היא תופעה שכנראה אתן כבר מכירות היטב, ואולי הצלחתן להבחין בכך שהייצוג הנשי נעדר לחלוטין במגרשי הכדורגל של הקבוצה האדומה. הצד האופטימי: אולי דווקא מתוך ההיעדר אפשר ללמד את הקטנטנים דבר או שניים על פמיניזם.

מאת: הילית קראוזה ישראל

סופר סטרייקה היא תופעה. מקומיקס מדרום אפריקה היא הפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה בסדרי גודל מטורפים, בוודאי בארץ. כוכבי קבוצת הכדורגל סופר סטרייקה מתנהלים ביושר רב בליגת העל ונלחמים על המגרש בקבוצות שמנסות לנצח אותם במגרש, לרסק אותם מחוצה לו, או ממש להעמידם בסכנת חיים. לאיזון התמונה מדי פעם מפציע בין שחקני היריבות שחקן טוב לב, כדי לשבור קצת את העולם הצ'אק נוריסי שהסדרה בונה. מיותר לציין שבסוף כל פרק האדומים הטובים מנצחים, כן? כן.

למה כדאי לראות?
טוב, קודם כל אפשר ללמוד הרבה על כדורגל…
ערך יפה שעולה בכל הפרקים, הוא ההערכה הגדולה לעבודת צוות ומשחק קבוצתי והוגן. אבל היתרון הגדול באמת בסדרה הוא שיחסית לסדרות 'בנים' רבות, היא לא אלימה ולא מעריצה לחימה. עיקר התחרותיות בה מתנקזת אל הספורט במגרש.

אחוז הבנות בין הגיבורים והאינטראקציה ביניהן
דמויות הנשים שלא הופיעו רק בתוך הקהל וממש דיברו בסדרה, לא עולה לדעתי על עשרים בכל עונותיה. פעם בכמה פרקים מופיעה אישה, לעתים למטרות רומנטיות, לרוב מהצד של הטובים. אף אחת מהן לא מתבררת כראויה להישאר ליותר מפרק אחד. הן נראות פחות או יותר אותו דבר, רק הראשים והתסרוקות מוחלפים: אם הן עוסקות בטכנולוגיה יש להן משקפיים, אם הן טובות לב הן תתלבשנה פשוט וקליל ואם הן מרושעות הן תלבשנה חליפה.
במבחן בכדל לבדיקת ייצוג נשי בתרבות, שואלים אם לדמויות הנשיות יש שם ואם הן מדברות זו עם זו ולא רק על גברים. התשובה לגבי סופר סטרייקה בשתי מילים? הצחקתם אותנו.

פוליטיקלי קוראת הילית קראוזה ישראל סופר סטרייקה ביקורת טלויזיה המסך הקטנטן

נופלים בסטראוטיפ? בין מגזר למגדר
קרן האור של הסדרה היא המגוון האתני הראוי והנדיר. הקבוצה סופר סטרייקה מגוונת במיוחד, נראה שהיוצרים מאוד הקפידו על כך. להימנע מסטראוטיפים אתניים הם פחות התאמצו… יש כדורגלן אסיאתי אניגמטי (משום מה הוא ג'ינג'י), כדורגלן לטיני (שרמנטי), גיבור שחרחר אבל כנראה לפחות חצי לבן, אינדיאני אחד (עם צמה, בחיי, והוא שותק הרבה) והכדורגלן הכי אשכנזי (קלאוס) הוא גם הכי טיפש כאופייני לסרטי בורקס.
רוב דמויות הסדרה הראשיות הן שחורות: הקפטן, השוער האגדי והמאמן המיתולוגי וכך גם מנהל הקבוצה היריבה העיקרית והשחקן הבכיר והמרושע שלה. הדבר מעיד לדעתי בעיקר על הטבעיות בה נכתבה הסדרה במדינה בה השחור הוא הרגיל והלבן הוא היוצא דופן. זה כה נדיר בסדרות אחרות וכיף לראות את זה כאן.
מאידך כבר אמרנו עד כמה הנשים נפקדות כאן, וזה מצער בעולם בו כדורגל בנות תמיד נחשב סוג ב' לעומת הבנים. אין לי ספק שבנות שאוהבות כדורגל משוגעות על הסדרה הזאת. אמן סלה שבעונות הבאות ימצאו מקום גם למגוון מהסוג הזה…

הבת של השכנה ממול? דימויי גוף בסדרה
הכדורגלנים חתיכים. כולם. המאמנים או רזים במיוחד או גדולי גוף בעלי נוכחות, בעיקר שני המאמנים הבולטים (של סופר סטרייקה ושל הנמסיס שלהם אינבינסיבל יונייטד).
דמות אחת – ספייק דוסון, היא כדורגלן עבר ששקע בדיכאון אחרי פציעה וכיום הוא שמן נקמני, מכור לשטרודלים ומושא בדיחות מתמשך על כך בפרקים הבודדים בהם הוא מופיע.
הדמויות הנשיות הספורות כאמור בנויות כולן על על אותו גוף חטוב וצעיר מאוד של בחורה. רק את הפנים והצבע מחליפים לפי הצורך… בקיצור אם הייתי מחלקת פה ציונים, ואני לא, הציון היה נכשל.

השוס האמיתי
סופר סטרייקה, לטוב ולרע, כבשה את עולם (הבנים בעיקר) הגילאים 4-8 בשנים האחרונות. השחקנים הצליחו לככב אפילו בחוברות הסופר גול – אליהן ילדים אוספים קלפים של שחקנים אמיתיים כבר עשרות שנים. אם יש לכן בנות או בנים שאוהבים כדורגל כדאי למנף את הסדרה כדי ללמד מבט פמיניסטי על העולם – גם היעדר מוחלט יכול להוות סטימולטור לשיחה.

השאירו תגובה

תגובה אחת