וורטון היא מספר 2 ברשימת מר"צ ירושלים.
בעשיריה הפותחת של מר"ץ בירושלים יש ארבע נשים נוספות, ויש התחייבות לייצוג של לפחות 40% לכול מגדר. מר"ץ אף דרשה הגדלה של התקציב שעומד לרשות יועץ ראש העיר לענייני נשים והתחייבות של ראש העיר לא לאפשר הפרדה באירועים מטעם העירייה, כתנאי להשתתפותה בקואליציה.
לורה, בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת הארוורד, עלתה לארץ מארצות הברית בגיל 20. במשך 10 שנים הייתה חברת קיבוץ וכיום מתגוררת בירושלים, עובדת באוניברסיטה העברית כמרצה וחברת מועצה.
במסגרת תפקידה מחזיקה וורטון את תיק הגמלאים, תיק אנשים עם מוגבלויות ותיק הבריאות. לורה הייתה פעילה בוועדה לקידום מעמד האישה בעירייה ויחד עם עדנה פרידמן מהמפד"להעבירה חוק שמשריין מקומות לנשים במנהלים הקהילתיים. לורה גם פועלת לקידום נשים חרדיות בירושלים ועל פי בקשתה של ח"כית עליזה לביא הגישה המלצות במספר נושאים לרווחת נשים חרדיות.
עוד מפועלה כחברת עירייה:
1. ארגון סדנאות על זכויות עובדים לנשים חרדיות
2. שותפה לפנייה לוועדת הבחירות המרכזית בכדי לבקש את פסילתן של יהדות התורה וש"ס על בסיס של הדרת נשים.
3. סדרת מפגשי העצמה לבנות ערביות ממזרח העיר.
4. שותפה לארגון הפגנות בנושא הדרת נשים ועליה על קווי מהדרין בירושלים.
5. שותפה לשתי עתירות לבג"ץ בעניינים של הפרדה מגדרית בשכונות חרדיות.
6. שותפה לקואליציית שתי"ל.
7. השתתפה בפורום שדן במעמד נשים בצבא לאור הכוונות לגייס חרדים, הפורום הגיש מסקנות והצעות לוועדת פלסנר
8. לפני כשנה יזמה וורטון עם לילי בן עמי ועדנה פרידמן הקמת פורום עירוני לנשים אשר מתכנס פעם ב3 חודשים לדון בנושאים שקשורים לנשים. לורה הייתה בין יוזמות המחאה נגד ארגון אפרת והנזקים שבהסברה השקרית שלו
9. לורה הקימה מועצת גמלאים מאוד פעילה שיזמה פרוייקט עם ניצולי שואה (שהמשרד לאזרחים ותיקים והאוצר רוצים לשכפל בכל הארץ).
10. הייתה שותפה עם המוסד לביטוח לאומי, יד שרה, וגופים אחרים להקמת מטה לטיפול במרותקי בית.
11. וורטון קידמה הקמה של מחלקה לנגישות בעירייה, ובנוסף: הקימה ועדה מייעצת לעירייה בתחום של אנשים עם מוגבלות, שינינו את מכרזי העירייה לעבודה, יצרנו משרות ייעודיות והוצאנו מכרז ראשון מסוגו בארץ של העדפה במכרזי העירייה לחברות המעסיקות אנשים עם מוגבלות
לורה, מה בכוונתך לעשות למען נשים במידה ותיבחרי?
אני מתכוונת להקפיד על ייצוג נשים בכל ועדה וגוף שמקבל החלטות בעירייה. חשוב גם בעיניי לדרוש שהיועצת למעמד האישה תהיה במשרה מלאה — כיום התפקיד הוא תוספת ללא שכר למי שכבר עובדת בעירייה. אני חושבת שחשוב להגדיר מחדש את מעמד היועצת , כך שהיא תהיה דומה יותר במעמדה ליועץ משפטי. כלומר, שתהיה כפופה ליועצת של ראש הממשלה, ולא לראש העיר , אותו היא צריכה לפעמים לבקר.
מחוץ לעיר יש הרבה תחומי פעילות לקדם:
1. יש לדאוג להרחבת מערכת הטיפול בגיל הרך, כדי לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה. בשנה האחרונה עבדו בעירייה קשה כדי לנצל את החלטות הממשלה שנבעו מוועדת טרכטנברג והיו לנו הצלחות רבות, אך בסופו של דבר הממשלה הזרימה הרבה פחות ממה שהובטח ורוב ההשקעות התרכזו בציבור היהודי ולא הגיעו למגזרים אחרים (כמעט כלום לערבים במזרח העיר)
2. יש צורך להגדיל משמעותית ובצורה קבועה את התקצוב למרכזים למניעת אלימות במשפחה: בשנים האחרונות התקציבים לא הספיקו והיה צורך לחזור ולהתחנן למימון נוסף.
3. יש לדרוש שנשים יקבלו שוויון הזדמנויות, ובמקרים רבים אף העדפה מתקנת. חשוב להקפיד שנשים יקבלו את השכר המגיע להן ולא אגורה פחות מגבר באותו תפקיד.
