חושבות שקשה להיות אמא ולא לקבל הערכה יומיומית לעבודה הקשה? חושבות שקשה להיות מוזיקאית ולהצטרך לעבוד בעוד משרה כי "מוזיקה זו לא עבודה אמתית"? נסו לעשות את שניהם ביחד. נעמה הכהן – מוזיקאית ואם, על קומבינציית המקצועות שגורמת לך להיות בלתי נראית.

מאת: נעמה הכהן

מזה תקופה ארוכה מאוד, שאני מרגישה אי נוחות, כמו משהו שלא יורד חלק בגרון או משקל שיושב על החזה. בזכות ראיון קצר שעשיתי לא מזמן, שם נשאלתי "איך זה להיות מוזיקאית ואם בישראל?" הבנתי מה מקשה עלי, ויותר מזה – הבנתי למה זה קשה.

למעשה, מוזיקאיות ואימהות אלו שני מעגלים חסרי ערך בישראל. כשאני אומרת חסרי ערך אני מתכוונת שכך המדינה והחברה רואה אותם. כשסיימתי את לימודי המוזיקה הבנתי שאת אף אחד זה לא מעניין. לא מעניין אותם שישבתי ולמדתי, שאני בעלת ידע ואולי גם כישרון. כשאת עושה מוזיקה המדינה אומרת לך – זה קשקוש, אין בזה כלום, לכי תעשי משהו מועיל יותר עם עצמך, את רוצה לעשות מוזיקה – תעשי לעצמך.

הסיפור של הקושי בחייהן של מוזיקאיות הוא לא רק סיפורן של מוזיקאיות מתחילות, זה הסיפור של כלל המוזיקאיות. כמעט כל המוזיקאיות הישראליות שאתן מכירות לא עושות רק מוזיקה. אם הן רוצות לעבוד במוזיקה, הן חייבות לעשות עוד דברים במקביל. לפעמים העבודה קשורה במוזיקה ולפעמים לא. הרבה פעמים מוזיקאיות איכותיות פשוט בוחרות לוותר.

אמנם עם הדברים האלה גם מוזיקאים גברים יזדהו, אבל הייצוג של מוזיקאיות עדיין הרבה יותר מצומצם משל מוזיקאים. קחו לדוגמא את הליין אפ של פסטיבל המוזיקה "בום בוקס" של פפסי חפשו את הייצוג הנשי:
פוליטיקלי קוראת נשים במוזיקה אני אקל עליכן. בפסטיבל המוזיקה של פפסי מקס אין אישה שעומדת על הבמה בזכות עצמה אלא רק כאורחת או כחלק מלהקת גברים.

הדוגמא של פפסי מקס היא אחת מיני רבות. אתן מוזמנות להסתכל על רשימות השמעה בכל תחנת רדיו ולספור את השירים של זמרות מול השירים של זמרים, או לבחון פסטיבלים אחרים.

השאלה היא – למה לנשים מוזיקאיות יותר קשה? יש מי שיגידו שזה מפני שבניגוד למוזיקאי, המוזיקאית חייבת להיראות טוב, כי את המוזיקה של המוזיקאית שומעים קודם דרך האישון. יש כאלה שיגידו שנשים בדרך כלל עושות מוזיקה אפלולית וקודרת ולמי יש כוח לכבדות הזאת עכשיו (ראו ערך הפרסומת של גולדסטאר), ויהיו כאלה שיגידו שהסיבה שיש יותר גברים בעולם המוזיקה היא בדיוק מאותה הסיבה שיש ייצוג גברי גדול יותר כמעט בכל מקום כי הם גברים ואנחנו נשים.

את הקושי כמוזיקאית חוויתי עוד לפני שהיו לי ילדים. ברגע שנוספו לי ילדים הצטרפתי לעוד מעגל חשוב מאוד אבל בפועל חסר ערך בישראל, והוא מעגל האימהותמהרגע שילדה נולדת בישראל מאמנים אותה להצטרף למעגל האימהות: קונים לה בובות ועגלות ומטבח קטן, שתפנים את היעוד שלה, ואם זה לא מספיק אז קונים לה בית בובות, שמגיל קטן תדע לנהל את הבית כולו לא רק את המטבח.

ואז הילדה המחונכת למשעי גדלה ומחליטה להיכנס להריון. ברגע שאישה מחליטה להיכנס להריון המדינה מחבקת אותה כאילו היא אהבתה הראשונה, זאת אהבת נעורים מתקתקה שאפילו בהוליווד לא חשבו על תסריט כזה, המדינה מסתכלת לך בעיניים ואומרת לך ברכות: כל שתבקשי, אעשה בשבילך. שוקולד באמצע הלילה הוא כמו שקיפות עורפית עלינו! את מרגישה לא טוב ורוצה סתם לבדוק דופק – בואי יש רופא מיון שרק מחכה לך!! הרחוב כולו מתארגן עבורך (כי המדינה יודעת לחנך את יושביה ואם יש משהו חשוב במדינה הזאת, זו אישה בהריון).

כשהייתי בהריון (חוץ מהבחילות וההקאות) הרגשתי שכל העולם אוהב אותי, אנשים קמו עבורי מהספסל הציבורי, בעל דוכן פלאפל הביא לי מנה חינם רק כי הוא שמע אותי אומרת שאני רעבה, מונית לקחה אותי בחינם הביתה כשחיכיתי בתחנת האוטובוס ביום גשום רק כי הייתי קדושה – ממשתי את היעוד החברתי והפוליטי שלי – הייתי בהריון.

אבל חברות, גם אהבה ראשונה מגיעה לסופה וכולנו יודעות שכגודל האהבה כך גודל המכה שאת חוטפת כשהפנים שלך פוגשות את הרצפה וזה קורה מיד אחרי הלידה.
מעולם של שפע ,של יש, את מתעוררת לעולם של אין אין חופשת לידה נורמלית, אין איפה לשים את התינוק/ת, אין כסף חיתולים, בגדים ומוצצים וכבר אין לך כוח להסביר לאנשים למה את לא מניקה.

אני בחרתי להיות מוזיקאית כי קשה לי לדמיין את החיים שלי בלי זה, וכמובן שאני לא רק מוזיקאית, אני עובדת בעבודה נוספת. גם בחרתי להיות אימא וכל יום אני אומרת תודה על הבנים המקסימים שלי, אבל אני מכירה כל כך הרבה נשים שהשילוב הזה של מוזיקה ואימהות היה יותר מידיי בשבילן, הספיק להן להיות במעגל  אחד שלא זוכה להכרה, הן לא היו יכולות לשאת עוד מעגל כזה.

בכל פעם שאני נזכרת בהן אני חושבת על כמות המוזיקה טובה שהחברה שלנו מפספסת וכמה זה חבל.

***

נעמה הכהן מוזיקאית, אמא לשלושה בנים ופעילה בקבוצת נשים היוזמת את "נשים בשישי" שמטרתה ליצור קהילת נשים מקומית שתיתן מקום לעשייה של נשים: מיזמים חברתייםכלכליים, ארגוני נשים, עסקים של עצמאיות ועוד. בו כל אישה יכולה לחלום, לעשות ולמצוא שותפות.

הבטיחי את מקומך בקישור http://bit.ly/nashim_beshishi

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הפרק האחרון בסדרה "לא חשובים" בכאן11 הציגו את המאבק הפמיניסטי נגד תחרות מלכת היופי בישראל. נורית כהנא צפתה בתכנית והתרגזה על אופן הצגת התנועה הפמיניסטית הישראלית ועל הזלזול במאבק בתחרות. ההרגשה בתכנית לדבריה, הייתה כאילו לא נעשה תחקיר עמוק מדי והכל נשאר ברמה השטחית.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.