Reading Time: 2 minutes

759209-18

פורסם בהעוקץ, 3 בפברואר 2010

"זה היה לפני הרבה שנים , אולי לפני 20 שנה , אני לא זוכרת בדיוק , אני זוכרת שאסור לי לזכור , אסור לי לכעוס ואסור לי להאשים , זה יכול להזיק לי .

ובכל זאת הזיכרון מבצבץ ומשתוקק לצאת .

הייתי צעירה ויפה , הגעתי לעיר זה מכבר מהקבוץ ללמוד באוניברסיטה , הסתובבתי בחוגי השמאל , קמפוס , מפגשי יהודים ערבים , ביר זית ,  הגדה השמאלית , הכרתי אותו מהפגנות ואירועים נוספים בהם הסתובבנו באותה תקופה , הוא אף פעם לא היה יפה , אבל היה כריזמתי ומרשים . התבוננתי בו בעניין  וסקרנות , רוצה להתקרב אבל נזהרת .

יום שישי אחד ירדתי מדירתי בצפון תל אביב ופגשתי אותו ברחוב , אמרתי לו ששמעתי אותו מדבר עכשיו  ברדיו , החלפנו מילים ספורות והמשכתי בדרכי , לא מסרתי לו כתובת , אני לא זוכרת אם היה ברשותו מספר הטלפון שלי , כעבור זמן מה , איני זוכרת בדיוק מתי , אם באותו היום , איני זוכרת אם הוא התקשר קודם , מצאתי אותו עומד על מפתן ביתי , הוא דרש במפגיע שאתן לו להיכנס , אני לא זוכרת כמה אלימות הייתה כרוכה בעניין , זה לא היה עניין של מכות , אבל כל ההתנהלות הייתה אלימה , אני זוכרת שהופתעתי לראות אותו אחרי שאמרתי לו בטלפון שאני לא מעוניינת להיפגש , אני זוכרת שלא רציתי לתת לו להיכנס הביתה והוא דחף את הרגל שלו בין הדלת והמשקוף ונתן לי להבין שאין לי הרבה ברירות ,לא הבנתי איך הוא מצא את ביתי הוא אמר שזכר שפגש אותי ברחוב ועבר והסתכל על כל תיבות הדואר , ידעתי שיש לו חברה שהוא חי איתה , זה לא הפריע לו לבעול אותי , תוך זמן קצר ביותר מעמידתו בפתח הדלת מצאתי עצמי שרועה תחתיו והוא עושה בי כבתוך שלו, בערך בזה תם ה"קשר" בינינו . אחר כך הוא עבר לאחרות , מספרים עליו שהוא מטריד סדרתי , כששמו עולה בשיחות בסלונים ספרותיים כאלה ואחרים אני רוצה לזעוק אבל הוא אנס אותי וחשה מושתקת ומשותקת מראש , הרי האיש מסתובב בעולם עם כותרת של ההומניסט הגדול מכולם , כולם אבל כולם יודעים שהוא מטריד נשים סדרתי , אבל זה אף פעם לא קבל הד אמיתי , הוא הרי גבר הומניסט , מותר לו הכל . ישבתי פעם עם חברות בבית קפה , סתם נשים מפטפטות ושוחחנו על כך שכמעט כל ארגוני השמאל מונהגים על ידי גברים ומנוהלים כיחידה צבאית , זה מעניין שגם ההומניזים כאן מקבל פרצוף של צבא תוקפני.  וחשבתי לעצמי כמה פעמים אנחנו נידונות להיות נאנסות אונס מתמשך , אונס לייט כאילו , הוא לא ממש הרביץ , לא ממש איים , סתם שדד , סתם לא כיבד , ואחר כך השתיקה , שהרי אם תדברי את אוטומטית הופכת לזונה ומסתכנת בנידוי ובהחרמה , הרשת הגברית לא תאפשר לעצמה לקרוס , היא צריכה לשמר את ההצדקה , גם שירה נשית לא ממש מצליחה לחדור את המעוז הגברי ,היא טובה כל זמן שהיא לא יוצאת נגד האנסים ה" מהוגנים " שממלאים את כל שדרות החברה ומגינים על עצמם ועל חבריהם . עצב בעיקר הרבה הרבה הרבה עצב , על הצורך לשאת את כל העלבונות האלה מול הפאסאדה של האדם הרגיש שגורף פרסים כדי לחיות על חשבון השיטה שהוא יוצא נגדה תוך כדי שהוא גורף בדרך לתהום נשים פתיות.

ועכשיו מה שהכי מעניין אותי , האם יהיה איזה עיתון תרבותי מהוגן אחד שידפיס את הטקסט הזה או שכולם יחד ימשיכו לשמור על הפאסאדה ההומניסטית  שתחת גלגליה נרמסות נשים ."

וידאו של עדותה הגלויה של אשכר במסגרת אירוע התרמה לעמותת נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהתקיים ב-25 בנובמבר 2007:
[vimeo 12923961 w=500 h=375]

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה