שלום לכן! לכבוד סוף השנה אנחנו רוצות לדעת מי הזמרות והמוזיקאיות האהובות עליכן מהשנה החולפת.

ברשימות ובסיכומים השנתיים ה"רשמיים" מככבים בעיקר הגברים.
הסיבה הברורה והראשונה – חלק מהאוכלוסיה בארץ לא מאזין לשירת נשים, וגם בטקסים "ממלכתיים" או "חילוניים" או אפילו בתוכניות טלויזיה בפריים טיים (כמו בית ספר למוזיקה שהורידו זמרות מבוגרות וילדות מהבמה כדי שלא ישירות עם ילד דתי) מעדיפים לשדר זמרים גברים כדי "לא להסתבך".
מעבר לכך , הז'אנר שנשים מצליחות בו ביותר בעולם הוא – הפופ והדאנס. בארץ אין לנו ממש פופ ורשימות הזמרים המצליחים שנה אחרי שנה כוללות בעיקר מזרחית , היפ הופ, ראפ ורוק רך (פחות או יותר) , ז'אנרים שלנשים יותר קשה להשתלב בהם, גם בעולם. .
בנוסף , רוב העורכים המוזיקליים, המפיקים, האמרגנים, בעלי המועדונים והבארים וחברות התקליטים, חברי ומנהלי אגודות הסטודנטים – גברים, ואולי גם הם, בתת מודע אפילו, מעדיפים זמרות נשים מ"תבנית" מסוימת או זמרים גברים.
ככה זה , ביום הסטודנט תמיד יעדיפו 6 להקות רוק גבריות , אפילו "ותיקות" מאוד כמו מוניקה סקס ואיפה הילד , שוב שלום חנוך ופורטיס, כבוד כולם במקומו מונח – מאשר הזדמנות ללהקת נשים חדשה

אבל אל דאגה – אנחנו כאן כדי לאזן את זה ולהזכיר שיש כל כך הרבה מוזיקאיות מוצלחות בארץ, אם רק נרצה להקשיב.
ברשימה בחרנו זמרות מכל הסגנונות – ממזרחית ועד רוק ואינדי, שהוציאו שיר בשנה החולפת. זוהי לא רשימה מקצועית – רק רשימה של חובבות מוזיקה נשית מכל הסגנונות.
נשמח מאוד לעוד הצעות שלכן – מוזמנות להציע כאן בתגובות, בעמוד הפייסבוק או במייל שלנו.

ברשימת השירים ניתן לבחור 10 שירים . תהנו!

[poll id="3"]

[poll id="4"]

תגובות

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
נהוג לחשוב שההיסטוריה מתפתחת באופן ליניארי: בעבר האפל להט"בים נתלו בכיכר העיר ואילו היום יש שוויון זכויות יחסי. אבל האמת היא שההיסטוריה מתפתחת לרוחב וגם בעבר התקיימו דמויות להט"ביות צבעוניות. חלקן מקובצות בספר חדש
תערוכה חדשה במוזיאון אורי ורמי בעמק הירדן מספרת את הסיפור של הקיבוץ בשנות השבעים והשמונים דרך טיול שורשים מצויר של האמנית רעות דפנא, שאיירה צילומים מארכיון המשפחתי שלה ושל בן זוגה. הכתבה מתארת את תהליך היצירה וההומאז' לחיי הקיבוץ, חיים שנכנסו עמוק לתודעה הישראלית מאז השבעה באוקטובר.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.