Reading Time: 2 minutes

כרמלה דונקלמן

Reading Time: 2 minutes

נאסף ע״י גיא כהן מור ושלי מזרחי

כרמלה נולדה ב12/12/1925 בלודז'. שם הנעורים שלה היה מנדלבאום. אמה נכנסה להריון מחוץ לנישואים והמשפחה המורחבת החליטה כי אינה יכולה לגדל אותה וכרמלה נמסרה לדודתה, שהייתה נשואה, אך ללא ילדים. הדודה יהודית ובעלה אהרון אהבו אותה מאוד, והיא אותם. הם חיו בעוני אך בנועם. המשפחה המורחבת הייתה גדולה והם הרבו להיפגש. יהודית הייתה עקרת בית, אהרון היה שליח על סוסים, עיסוק שנקרא אקספדיציה.

כרמלה זוכרת שפעם  לקחו אותה לתופרת לקנות שמלה, רגע שמח ומרגש במיוחד. ילדותה הצעירה והחיים המשפחתיים זכורים לה לטובה. את אמה היא לא פגשה עד גיל 9, כשהיא באה לבקר. כרמלה הסכימה לומר לה שלום בלבד, אך לא לדבר איתה, כנראה שילדי השכונה היו מציקים לה על כך שהיא מאומצת. מאז ומעולם הייתה עקשנית.

המלחמה פרצה כשהייתה בת 14, בשנת 1939, עד מהרה היא הגיעה לגטו לודז' עם אביה. אמה שהייתה חולה נשארה בבית חולים שהיה מחוץ לגטו, וכרמלה הייתה מבקרת אותה וניסתה להשיג עבורה תרופות עד שהאם נפטרה. אביה לא טיפל בה היטב, הוא גר בחדר קטן שלא היה יכול להכיל גם אותה וסבל מהרעב באופן שגרם לו לחוסר תפקוד. כרמלה הייתה משיגה עבורו לחם לאכול ויום אחד כשחזרה מחיפוש אוכל, ראתה שהלחם שהביאה לו הושאר על אדן החלון, והבינה שהוא מת מרעב. היא השאירה את הלחם שם.

כרמלה נשלחה ע"י קרובי משפחה לגור עם דוד חיים ודודה שרה. שם, בנותיה מעידות, נראה שעברה התעללות מינית והחליטה לא להישאר. היא עברה לבית היתומים של הגטו, באזור שנקרא "מרישין". מכיוון שהמוטו של הגטו הייתה שהעבודה תצילם, גם ילדים היו צריכים לעבוד. כרמלה עבדה בקילוף תפוחי אדמה. יום אחד בזמן שהלכה ברחובות הגטו פנה אליה מישהו ואמר שאין לה למה לחזור לבית היתומים. באותו יום פונו הילדים מבית היתומים באחד הטרנספורטים. מכאן ואילך נשארה לבד בלי שום מסגרת והסתתרה במפעל נייר שהיה שייך למשפחה יהודית. הניירות שימשו כדי להסתיר את האור בלילה ובמהלך היום הוסרו כדי שהמפעל יראה פעיל. מהתקופה הזו אין הרבה מידע, אך ברור שכרמלה הייתה בגטו לודג' מיומו הראשון ועד יומו האחרון, כאשר שוחרר ע"י הכוחות הרוסים.

בעזרת פרטיזנים עברה דרך רומניה לאיטליה ושם פגשה סוכנים שהעלו אותה לארץ ישראל באופן בלתי חוקי. היא עלתה ארצה בשנת 1946 באוניה בשם ווג'ווד, והגיעה לעתלית. משם עברה לירושלים לדודה משה. בארץ התחתנה עם שמואל דונקלמן, שעלה לארץ רגע לפני פרוץ המלחמה. נולדו להם שלושה ילדים- נחום, יהודית וציפי. כרמלה נפטרה בשנתה ב 24/7/2019. היא הייתה סבתא יקרה ואהובה.

 

 

 

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

לה מאמי: מה שקורה בשירותי הנשים לא נשאר שם

Reading Time: 3 minutes הסרט "לה מאמי" נכנס לשירותי הנשים במועדון מקסיקני בו גברים משלמים כדי לשתות ולרקוד עם גברות יפות. סיפורן של 2 נשים וחדר שירותים אחד מאפשר הצצה לפיסה בחיי נשות מקסיקו. הסרט זמין און ליין כחלק מפסטיבל דוק-אביב

פוליטיקלי מצלמות: תומר אסייג

Reading Time: 3 minutes תומר אסייג, צלמת סטילס ויוצרת דוקו מתל אביב מצלמת את המחאה בבלפור ומטיילת בדההב של אחרי כיכר תחריר. בלוג הצילום של פוליטיקלי קוראת, פוסט שלישי בסדרה

טראמפ והפרברים: ד"ש משנות החמישים

Reading Time: 3 minutes בניסיון נואש לייצר פער בבחירות, טראמפ פונה לנשות הפרברים ישירות, באותו האופן בו פנה ניקסון לאנשי הפרברים אי אז בשנות השישים, באמצעות איום על הבית. אך האיומים שלו נכשלו במבחן הקשר לבוחר – ולמציאות. סיקור הבחירות בארצות הברית מנקודת מבט פמיניסטית