Reading Time: 2 minutes

כרמלה דונקלמן

Reading Time: 2 minutes

נאסף ע״י גיא כהן מור ושלי מזרחי

כרמלה נולדה ב12/12/1925 בלודז'. שם הנעורים שלה היה מנדלבאום. אמה נכנסה להריון מחוץ לנישואים והמשפחה המורחבת החליטה כי אינה יכולה לגדל אותה וכרמלה נמסרה לדודתה, שהייתה נשואה, אך ללא ילדים. הדודה יהודית ובעלה אהרון אהבו אותה מאוד, והיא אותם. הם חיו בעוני אך בנועם. המשפחה המורחבת הייתה גדולה והם הרבו להיפגש. יהודית הייתה עקרת בית, אהרון היה שליח על סוסים, עיסוק שנקרא אקספדיציה.

כרמלה זוכרת שפעם  לקחו אותה לתופרת לקנות שמלה, רגע שמח ומרגש במיוחד. ילדותה הצעירה והחיים המשפחתיים זכורים לה לטובה. את אמה היא לא פגשה עד גיל 9, כשהיא באה לבקר. כרמלה הסכימה לומר לה שלום בלבד, אך לא לדבר איתה, כנראה שילדי השכונה היו מציקים לה על כך שהיא מאומצת. מאז ומעולם הייתה עקשנית.

המלחמה פרצה כשהייתה בת 14, בשנת 1939, עד מהרה היא הגיעה לגטו לודז' עם אביה. אמה שהייתה חולה נשארה בבית חולים שהיה מחוץ לגטו, וכרמלה הייתה מבקרת אותה וניסתה להשיג עבורה תרופות עד שהאם נפטרה. אביה לא טיפל בה היטב, הוא גר בחדר קטן שלא היה יכול להכיל גם אותה וסבל מהרעב באופן שגרם לו לחוסר תפקוד. כרמלה הייתה משיגה עבורו לחם לאכול ויום אחד כשחזרה מחיפוש אוכל, ראתה שהלחם שהביאה לו הושאר על אדן החלון, והבינה שהוא מת מרעב. היא השאירה את הלחם שם.

כרמלה נשלחה ע"י קרובי משפחה לגור עם דוד חיים ודודה שרה. שם, בנותיה מעידות, נראה שעברה התעללות מינית והחליטה לא להישאר. היא עברה לבית היתומים של הגטו, באזור שנקרא "מרישין". מכיוון שהמוטו של הגטו הייתה שהעבודה תצילם, גם ילדים היו צריכים לעבוד. כרמלה עבדה בקילוף תפוחי אדמה. יום אחד בזמן שהלכה ברחובות הגטו פנה אליה מישהו ואמר שאין לה למה לחזור לבית היתומים. באותו יום פונו הילדים מבית היתומים באחד הטרנספורטים. מכאן ואילך נשארה לבד בלי שום מסגרת והסתתרה במפעל נייר שהיה שייך למשפחה יהודית. הניירות שימשו כדי להסתיר את האור בלילה ובמהלך היום הוסרו כדי שהמפעל יראה פעיל. מהתקופה הזו אין הרבה מידע, אך ברור שכרמלה הייתה בגטו לודג' מיומו הראשון ועד יומו האחרון, כאשר שוחרר ע"י הכוחות הרוסים.

בעזרת פרטיזנים עברה דרך רומניה לאיטליה ושם פגשה סוכנים שהעלו אותה לארץ ישראל באופן בלתי חוקי. היא עלתה ארצה בשנת 1946 באוניה בשם ווג'ווד, והגיעה לעתלית. משם עברה לירושלים לדודה משה. בארץ התחתנה עם שמואל דונקלמן, שעלה לארץ רגע לפני פרוץ המלחמה. נולדו להם שלושה ילדים- נחום, יהודית וציפי. כרמלה נפטרה בשנתה ב 24/7/2019. היא הייתה סבתא יקרה ואהובה.

 

 

 

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

החלטה 1325 – החזון והמציאות

Reading Time: 8 minutes החלטה 1325 של האו"ם הכירה בהשלכות ההרסניות במיוחד של סכסוכים חמושים על נשים וילדות ועל ההכרח בשילוב שוויוני של נשים בתהליכי קבלת החלטות ובשיחות שלום ופירוק מנשק. עשרים שנה אחרי, בעיצומו של משבר עולמי, יצאנו לבחון מה ממסקנות ההחלטה יושמו, ומה מצבה של ישראל ביחס לעולם (ספוילר: לא טוב)

כדורגל הנשים: אותה העיר, אותה התשוקה

Reading Time: 3 minutes גם בעולם הספורט, זירת הניו-מדיה מקדימה את כל השאר. וגם אם עדיין לא תוקצב כראוי או קיבל את הכבוד המגיע לו, בעמודי הפייסבוק – הכדורגל הנשי בועט