Reading Time: 3 minutes

מה למדנו על לשון הרע ולמי נהרסו החיים

Reading Time: 3 minutes

כידוע ברוב כלי התקשורת, כשמפרסמות מידע בעל ערך לציבור, לעיתים קרובות אינטרסים של מישהו בעל כוח וכסף עלולים להיפגע מכך – ויתכן שאותו מישהו יתבע את מפרסמת המידע על לשון הרע. החשיפה לתביעה נמצאת שם כל הזמן כסיכון שצריך להתמודד איתו. בפוליטיקלי קוראת, כדף בעל אג'נדה חברתית בכלל ופמיניסטית בפרט, נתקלנו לאורך השנים בדילמות משפטיות שנוגעות למה שמפורסם אצלנו בדף. מצד אחד, אנחנו רוצות להביא מידע חיוני לקוראות שלנו. מצד שני, אנחנו לא רוצות להוציא דיבתו של אדם לשווא ולגרום נזק מעבר למה שמתחייב מתוקף תפקידנו.

לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בקשר לארגון "קולך", עמותה אשר עוסקת, בין השאר, במניעת הטרדות מיניות בקרב הקהילה הדתית, כי חלה עליהן חובה חברתית לפרסם את שמו של מי שמטריד מינית ולהביא אותו לידיעת הציבור. לכן, הוא קבע שפרסום שמו של מי שהטריד מינית אינו מהווה לשון הרע, וחייב את מי שתבע אותן לשלם להן את הוצאות המשפט. שמחנו לקבל מעין אישור לדרך בה פעלנו תמיד, שהיא איזון בין חובתנו לספר לבין חובתנו להיזהר.

מרצה באוניברסיטה

מריו שניידר הוא מרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. לפני כמה שנים סטודנטית הגישה נגדו תלונה על הטרדה מינית באוניברסיטה. האוניברסיטה שמרה על שמו וחתרה להסכם חסוי בינו לבין הנפגעת. באתר נענע10 פורסמה כתבה על הפרשה, שוב מבלי לגלות את שמו של המרצה המטריד.

לפוליטיקלי קוראת הגיע מידע ממקור ראשון על שמו של המרצה המטריד ועל מעשיו, ומתוך דאגה לשלומן של הסטודנטיות ובהסכמתה של הנפגעת פרסמנו את הפוסט הבא:

 

הלינק שבתמונה שמפנה לכתבה בנענע10, אגב, כבר לא פועל. מה שכן פועל הוא הלינק הזה, מה-14 באפריל 2015, בו נטען שמדובר בפרסום ראשון של שמו של המרצה. ובכן מצטערות נענע10, אבל פרסום ראשון זה לא היה, ולשקר זה לא יפה.

לתגובות זועמות שקיבלנו, שטענו שאנחנו מכפישות את שמו והורסות את חייו בכך שאנחנו מפרסמות שם ותמונה, ענינו: "אם לא היינו מפרסמות את שמו הוא יכול היה להמשיך להטריד נשים. צריך לעשות כאן בחירה ויש לכל צד שלה השלכות. בעינינו בטחונן של הנשים מהותי והסיכוי שנעשה כאן עוול לפרופסור מזערי". כך כתבנו במרץ 2015 ובכך קלענו לדעתם של השופטים מהעתיד, מ-2018.

הבחירה לפרסם את השם עוררה עניין רב. ב-25 במרץ 2015 מאיה רומן התראיינה אצל יעל דן, הפוסט קיבל יותר מ-80 שיתופים, והלחץ עשה את שלו. מריו שניידר הושעה מהאוניברסיטה לשנה וחצי.

עדכון נכון ל-17 בספטמבר 2020: כיום הוא כבר לא מרצה באוניברסיטה העברית, אך משום מה הוא עדיין מופיע באתר האינטרנט של האוניברסיטה כחבר סגל, פרופסור אמריטוס. אנו תוהות איך זה שאנשי האוניברסיטה לא הבינו כבר בעצמם שזה לא ראוי ואין בכך כבוד, שאדם כזה מוצג כחבר סגל בכיר במוסד ההשכלה שלהם.

גניקולוג

בימים אלו מתנהל המשפט נגד הגניקולוג בני שכטר שמואשם באונס מטופלות. שמו הותר לפרסום ב-13 בספטמבר 2016.

אך אנחנו ידענו את השם כבר מדצמבר 2015, והיינו מאוד מוטרדות. מדובר בגינקולוג, איש מקצוע שמטפל בהיבטים הכי אינטימיים ורגישים של הבריאות שלנו, וסביר להניח שחלק מהציבור שלנו ממש מטופל אצלו. איך נוכל להמשיך בחיינו בלי להזהיר אותן? לא נוכל.

לצערי, פייסבוק הנשמות מוחקים לפעמים פוסטים ישנים בלי הסבר, אבל תיעוד ההתלבטויות שלנו נמצא אצלי. בסופו של דבר, ב-9 בדצמבר 2015, כתבנו משהו כזה:

לאחרונה פורסם בכלי התקשורת על גניקולוג שנחקר בחשד למעשי אונס במטופלות, ועל כך ששוטרות סמויות נשלחו אליו על מנת להשיג ראיות נגדו. חיפוש אקראי בגוגל של "המשטרה שלחה שוטרות לגניקולוג" הוביל לרשומה באתר בשם "הקתדרא לחקר בית המשפט למשפחה ועובדים סוציאלים". כותב הרשומה חושף במכוון את שמו ומפרסם את תמונתו של הגניקולוג שלטענתו הוא הגניקולוג שנחקר, וטוען כי מדובר בעלילת שווא.

הרשומה כוללת התבטאויות אלימות וגסות כנגד השוטרות והמתלוננות ואינה מומלצת לקריאה. ביצוע החיפוש וקריאה ברשומה הוא באחריות הקוראת בלבד.

כך וידאנו שמי שרוצה לדעת תדע, מבלי שהפרנו צו איסור פרסום בעצמנו.

האם חייו של בני שכטר נהרסו? ובכן, הוא נאשם באונס ומנוהל נגדו משפט. מצד שני הוא עדיין גניקולוג פעיל ובעל שם בפורומי הרפואה השונים, ומרצה כסקסולוג באירועים ליום האהבה. תשפטו בעצמכן.

זמר

חשוב לגלות את כל העובדות כדי לא לגרום נזק לא הכרחי לאף אחד. לכן אנחנו מזכירות, בפעם האלף, שהתיק נגד איל גולן נסגר ע"י הפרקליטות מחוסר ראיות. אל תשכחו את זה אף פעם. זה לא אומר שאי אפשר לבקר את התנהלות התקשורת והסלחנות כלפיו.

גם לאיל גולן לא נהרסו החיים. בתשע"ז הוא נבחר לזמר השנה, והוא עדיין אחד מהאמנים המצליחים והעשירים בישראל.

כל זה מהווה רק את קצה הקרחון של מה שנוכל לעשות עם יותר משאבים, גב כלכלי, ויצוג משפטי. לכן אנחנו מבקשות מכן לתמוך בנו בהדסטארט וגם לקבל תשורות שוות. אחת התשורות היא הרצאה על לשון הרע וזכויות יוצרים באינטרנט מפיה של כותבת שורות אלה. תוכלו להזמין את ההרצאה לארגון שלכן או לאסוף חברות למפגש, ולשאול אותי שאלות על כל מה שנכתב כאן ועוד.

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה