מאת: ולריה סיגלשייפר וד"ר יעל חסון
איך משנות את חוקי המשחק? מבט מגדרי על תקציב הספורט
ספורט הינו אחד התחומים בהם אי השוויון בין נשים וגברים בולט. ניתוח מגדרי של ענף הספורט בישראל ובמדינות נוספות מעלה כי אף על פי שנשים רבות עוסקות בספורט עממי, נשים ונערות עוסקות פחות מגברים בספורט תחרותי (רשומות באיגודי ספורט) ונהנות הרבה פחות מהקצבות לאומיות ועירוניות לספורט, בכל מקום שהנושא נבדק.
טענה נפוצה היא, כי נשים פחות מעוניינות לעסוק בספורט תחרותי. אולם, כפי שמעיד המקרה האמריקאי, כאשר מוקצים תקציבים לספורט נשים שיעורן עולה פלאים.
בישראל, שיעור הנשים העוסקות בספורט תחרותי מעל גיל 13 הינו 23%. בהנהלת איגודי והתאחדויות הספורט נשים מהוות בממוצע 32% מבעלי התפקידים. בנוסף, לנשים ייצוג נמוך במיוחד בין המאמנים/ות והשופטים/ות כמו גם בקרב שדרנים/ות ופרשנים/ות, והעיתונות הכתובה מסקרת במידה מועטה בלבד ספורט נשים.
תקציב הספורט בישראל ממומן על ידי שני גורמים ציבוריים עיקריים: מינהל הספורט ומועצת ההימורים. בנוסף, אגודות ואיגודי ספורט מקבלות תקציבים מרשויות מקומיות ומגייסים משאבים מגורמים פרטיים שונים.
הניתוח שערך מינהל הספורט בהצעת התקציב לשנת 2019 כלל התייחסות לכ-6 מיליון ₪ שהועברו לאיגודי הספורט וכ-30 מיליון ₪ ל"פרחי ספורט" – תכנית שמטרתה היא להגדיל את כמות הספורטאים/ות המקצועיים/ות באמצעות חיזוק הספורט בקרב ילדים/ות ובני/ות נוער ויצירת תשתית ספורט מאורגנת. ממצאי הניתוח הראו כי ב-2018 גברים נהנו מכ-76.7% מתקציבי התמיכה באיגודים. פער גדול במיוחד ניתן לראות במספר קבוצות הספורט בהם משתתפים גברים – 85.2% לעומת קבוצות ספורט של נשים – 14.8%.
בתכנית "פרחי ספורט" שיעור הילדות המשתתפות עומד על כ-36%, אולם המשרד צופה כי הפער יצומצם בשנים הבאות בין היתר באמצעות מקדם העדפה בתקציב של 1.2 ש"ח על כל קבוצת ילדות שנפתחת במסגרת הפרויקט.
מקור: הצעת התקציב לשנת הכספים 2019, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט.
בניתוח המגדרי של מינהל הספורט לתקציב 2019 חסר באופן בולט ניתוח של התקציבים שמחלקת המועצה להסדרת ההימורים בספורט – מדובר במעל לחצי מיליארד ₪ בשנה המחולקים להתאחדויות ואיגודי ספורט ולאגודות ומועדונים כמו גם לתשתיות ומתקני ספורט. חלוקת הכספים נעשית על פי אמות מידה שקובעת ועדה ציבורית ובאישורה של שרת הספורט.
מבדיקה שנערכה על ידי מרכז אדוה בשנת 2012, אמות המידה למתן חסויות (למשל: חשיפת המותג: כמות קהל באצטדיונים, מספר הצופים בענף, וסיקור תקשורתי), מחזקות את התפיסה המזהה ספורט עם גבריות. יתר על כן, תקציב החסויות מהווה צינור להעברת תקציב משמעותי נוסף לספורט גברים, בעיקר לכדורגל.
כיצד ניתן לקדם ספורט נשים באמצעות התקציב?
במדינות שונות בעולם נעשות פעולות שונות על מנת לקדם נשים בתחום הספורט. ארצות הברית היא המדינה בה נרשם השיפור הגדול ביותר בהשתתפות נשים בפעילות ספורט תחרותי ובמסגרת איגודי ספורט. הסיבה העיקרית לכך, מלבד פעילות פמיניסטית להגברת נוכחותן של נשים במרחב הציבורי, נעוצה בתיקון החוק בשנת 1972 (Title IX), אשר קבע חלוקת משאבים שווה לספורט נשים וגברים במוסדות להשכלה גבוהה. כתוצאה מתיקון זה, התקציבים לספורט נשים באוניברסיטאות ובמכללות גדלו בצורה משמעותית וכן גדל שיעורן של הנשים העוסקות בספורט בצורה דרמטית, מ-4% ל-43%. שיעור המאמנות את קבוצות הנשים עלה ל-55% ומספר הספורטאים והספורטאיות בקולג‘ים הינו כמעט שווה (מלבד השתתפות בפוטבול).
אז מה אפשר לעשות?
ראשית, להעניק לאיגודי ואגודות הספורט תמריצים להגדלת ההשתתפות של נערות ונשים בפעילות: הגדלת הסבסוד הניתן לאגודה ככל ששיעור הנערות והנשים המשתתפות בה עולה, והקטנת הסבסוד לאגודות עם שיעור נמוך של משתתפות.
שנית, על קובעי המדיניות בתחום הספורט לערוך בחינת צרכים והעדפות של נערות בתחום הספורט ובהתאם לכך לתכנן ולתקצב פעילויות ספורט שעונות על צרכיהן.
שלישית, להעניק מענקים לגופי מדיה שיעסקו בספורט נשים ויערערו את הנחות היסוד הקושרות ספורט עם גבריות ומרחיקות נערות ונשים מהעיסוק בספורט.
רביעית, לערוך הכשרות בתחום ספורט ומגדר להנהלות איגודי הספורט ולציבור המורים והמורות לחינוך גופני בבתי הספר ולשנות את מדיניות משרד החינוך כך שחינוך הגופני יהיה יותר שוויוני ויאפשר ליותר נערות לעסוק בפעילות ספורטיבית הן במישור המקצועי והן כפעילות לשעות הפנאי.
לעמוד הבית של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה לחצו כאן.
לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות
לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה