מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו


שירותי הרווחה: האם התקציבים הולמים את הצרכים?

מחקרים מצביעים על החשיבות של פיתוח שירותים רגישי מגדר לנזקקים/ות לשירותי רווחה.

כך למשל כשמדובר בחסרי קורת גג, גברים יבלטו יותר ברחוב בעוד נשים נוטות למצוא קורת גג באמצעות מערכות יחסים פוגעניות. התוצאה היא שקל יותר לאתר גברים חסרי בית והם הנהנים העיקריים מפתרונות כמו מקלטים לחסרי דיור. מבט על תקצוב שירותים לדרי רחוב מעלה כי גברים נהנים פי 10 מתקציבים אלחו בהשוואה לנשים.

כשמדובר במצוקות של נערים/ות וצעירים/ות, נערים וצעירים במצוקה בולטים יותר במרחב הציבורי בהשוואה לנערות וצעירות המביעות מצוקה בדרכים שונות. חרדות וקשיים של נערות מתבטאים יותר בהפרעות אכילה והפרעות נפשיות ובריחה מהבית בעוד נערים נוטים יותר לביטוי של הפרעות התנהגות ואלימות. ככלל, נערות וצעירות מושכות את תשומת הלב של גורמי טיפול כאשר הן נמצאות במצוקה אקוטית. משום כך קל יותר לזהות ולספק שירותים לנערים וצעירים מאשר לנערות וצעירות. אולם, גם להחצנה של מצוקה יש מחיר והא מתבטא בשיעור הגבוה של בנים המוצאים מבתיהם לפנימיות.

גם כאשר שירות מכוון לנשים הוא אינו תמיד מגיע לכל הנשים שזקוקות לכך. ממחקר שנערך במרכז אדוה בשנת 2016 עולה כי בקרב הצעירות במצבי סיכון, מצבן של הצעירות הערביות הוא הקשה ביותר ומתבטא בשיעוריהן הגבוהים בקרב הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים מחד, ובמיעוט מסגרות המספקות שירותים עבורן מאידך.

בכל הקשור לטיפול באלימות במשפחה, התקציבים הקיימים היום, אינם מספקים ואינם עונים על הצורך – הן של הנפגעות והן של הפוגעים. באשר לפוגעים, רק בשנים האחרונות החלו לעסוק בשיקום של הגברים הפוגעים, בין היתר מתוך הבנה שחלק גדול מהם היו קורבנות אלימות בעצמם. אולם, רק חלק קטן של התקציב מושקע בשיקום גברים אלימים. כיום פועלות בישראל שתי מסגרות עבור גברים המורחקים מביתם בצו בית משפט או על ידי המשטרה בשל אלימות כלפי בנות זוגם ושאין להם מקום חלופי. שתי המסגרות יכולות להכיל כמה עשרות גברים מדי שנה ומתאימות לגברים המעוניינים לקבל טיפול. עלותן השנתית עומדת על 2.5 מיליון ₪.

בהצעת התקציב לשנת 2019 ניתח משרד העבודה והשירותים החברתיים את ביצוע התקציב לשנת 2017. הניתוח נערך לפי אגפים וכן נערך פילוח התקציב לפי קבוצות ומגדר ופילוח השכר במשרד.

פילוח תקציב המשרד לפי גיל ומגדר

מבט על סך תקציב המשרד מעלה, כי בגילאים 0-64 חלק גדול יותר מהתקציב משמש לגברים. הפער הגדול ביותר הוא בשירותים לנוער וצעירים- בקבוצות הגיל 12-29 פחות מ-40% מהתקציב הופנו לנערות וצעירות.

התמונה משתנה בגיל הזקנה. כפי שמציין המשרד הסיבות המרכזיות לכך הן גיל הפרישה המוקדם יותר של נשים (62 לנשים לעומת 67 לגברים), כך שנשים נכללות בגיל מוקדם יותר בקטגוריה של "אזרחים ותיקים" ונהנות מנתח גבוה יותר מהתקציב המיועד לשירותים אלה. על כך יש להוסיף את תוחלת החיים הארוכה יותר של נשים בארבע שנים. נתון זה מסביר את העובדה שמעל גיל 75 כשני שליש מהתקציב מופנה לנשים.

מקור: משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הצעת התקציב לשנת 2019.

 

מבט כללי על התקציב לפי אגפים ומיקוד על נוער וצעירים במצוקה

אגף השיקום מספק שירותים לילדים ואנשים עם מוגבלויות. החלק הארי של התקציב מיועד למסגרות שיקום ולהחזקת נכים בפנימיות ואומנה. בשנת 2017 הוצאות האגף עמדו על כ-827 מיליון ₪, 41% מהם הופנו לנשים.

אגף נפרד מספק שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עיקר תקציבו משמש להחזקת מעונות ומסגרות חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיסטים. מתוך 2.36 מיליארד ₪ 41% הופנו לנשים.

אגפים אלה מספקים שירותים על סמך אבחון רפואי של הלקות וסביר שהפער המגדרי נובע משיעור גבוה יותר של גברים בעלי לקויות, למשל על הספקטרום האוטיסטי.

האגף לשירותים אישים וחברתיים מספק שירותים למשפחות במצוקה, לאזרחים ותיקים, מטפל בקטינים וזקנים נפגעי אלימות וכן מפעיל את התכנית הלאומית לילדים בסיכון. תקציבו בשנת 2017 עמד על כ-2.7 מיליארד ₪, כמעט מחצית התקציב הופנתה לנשים.

שירותים בהם רוב התקציב הופנה לנשים הם: סיוע מיוחד למשפחות במצוקה וילידם עניים בקהילה, תקציבים המופנים לזקנים ואזרחים ותיקים, וטיפול בנפגעי אלימות כללית ומינית.

תקציבים גבוהים יותר לגברים ניתנים בתקנות: השתתפות בהחזקת ילדי רווחה במעונות יום ומשפחתונים, אימוץ ילדים, תכנית לקליטת עולי אתיופיה. פער גדול מצוי בהחזקת ילדים בפנימיות (כ-562 מיליון ₪ לבנים לעומת כ-396 מיליון לבנות).

אגף תקוןשירותים לצעירים ונוער. מתוך תקציב של כ-436 מיליון ₪, 36% יועד לנשים – השיעור הנמוך ביותר מבין האגפים.

למעט בתקציבים ייעודיים לנשים כמו תקציבי המרכזים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית וטיפול בנערות במצוקה, בכל הסעיפים התקציבים לנערים וצעירים גבוהים יותר. פערים גדולים במיוחד נמצא בתקציבים לנוער חרדי מנותק, במעונות חסות הנוער, בטיפול בנפגעי/ות התמכרויות (במסגרות ובקהילה), במסגרות שיקום נוער ובשירות המבחן למבוגרים.

 

מה למדנו? נשים וגברים, צעירות וצעירים, מבטאים מצוקה באופנים שונים ואלה צריכים להיות מובאים בחשבון בתכנון שירותי הרווחה ותקצובם.

 

להרחבה בנושא –

למסמך של מרכז אדוה העוסק בשירותי רווחה לצעירות, ראו :

http://adva.org/wp-content/uploads/2016/09/welfare-young-women-1.pdf

למסמך של מרכז אדוה העוסק בתקציבים למניעת אלימות במשפחה, ראו:

http://adva.org/wp-content/uploads/2017/11/Violence-against-women-1.pdf

 

לעמוד הבית של פרויקט התקציב המגדרי

איפה הכסף?

לניתוח מגדרי של תקציב הספורט

לניתוח מגדרי של תקציב המדע

לניתוח מגדרי של תקציב התחבורה

לניתוח מגדרי של הטבות מס

לניתוח מגדרי של תקציבי פרט

לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות

לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה

תגובות

3 תגובות

  1. מהפוסט שלכן: "אגף נפרד מספק שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עיקר תקציבו משמש להחזקת מעונות ומסגרות חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיסטים. מתוך 2.36 מיליארד ₪ 41% הופנו לנשים."
    מויקיפדיה: "אוטיזם מופיע בדרך כלל במהלך שלוש השנים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה היא נפוצה פי 4 יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. "

    נראה שאתן קופצות למסקנות על אפליה באופן אוטומטי ובלי לבדוק הסברים אחרים

  2. זה אחד הניתוחים המוזרים שפגשתי. כעובד בשירותי הרווחה בעשרים השנים האחרונות אני חייב לציין שמדובר כאן בניתוח שגוי.
    כשבודקים תקציב מהחור של הגרוש מבחינה מגדרית יש לבחון באותה קטגוריה כמה נשים נזקקות לשירות הזה. האם למשל באגפי השיקום והאגף למוגבלות שכלית והתפתחותית יש יותר גברים נכים ואנשים עם פיגור מנשים? כך בדיוק גם באגף התקון המטפל בשיקום עבריינים.
    האגף הגדול ביותר במשרד- לשרותים חברתיים ואישיים עובד למעשה כמעט רק עם נשים. לכו תשאלו כל עו"ס משפחה ברשויות המקומיות, עם מי היא עובדת ומי מקבל ממנה שירותים, ב 90% ויותר התשובה תהיה אשה. המצב כל כך חד צדדי שיש אפילו שטוענים שמשרד הרווחה לא יודע לעבוד עם גברים ולמענם.

  3. מהניסיון שלי כרכזת נערים בסיכון היה פער גדול בין התקציבים שהפנה משרד הרווחה לנערים ונערות. השרותים לנערות היו מתוקננות בתקנים יותר מהנערים וכנל תקציבי הפעולה.הנערות נתפסות יותר בציבור ובמשרד כקורבנות ויותר בסיכון.לא מבינים שיש נערים רבים שלא תמיד הם אלימים אך פגועים קשות ולא מאובחנים עם מצוקות שלצערי התקשינו להגיע אליהם בשל מחסור בעובדים ותקציבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

להטב"קים מזרחיים כמעט ואינם נוכחים בייצוג של הקהילה הגאה בישראל, הן בפוליטיקה המקומית, הן בתרבות הפופולארית והן במחקר האקדמי. הכנס הלהט"בקי המזרחי האקדמי הראשון יהווה מפגש לדיון ועשייה בנושאים אלו והוא המשך ישיר לשיח ולפעילות אקטיביסטית שהתקיימו בשנים האחרונות.
מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.