מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נגה דגן-בוזגלו
משרד הכלכלה הציג ניתוח מגדרי מקיף לתקציביו ובתוך כך הציג ניתוח עבור תקציבי פרט – הינו הוצאות המשרד המופנות לסיוע ליחידים/ות. תקציבים אלו מהווים כ-41% מהוצאות המשרד וכוללים את תקצוב השירותים הבאים: מעונות יום, הכשרות מקצועיות, שירות התעסוקה, עידוד אוכלוסיות מיוחדות, מסלולי תעסוקה ורישום מהנדסים/ות ואדריכלים/ות. החישוב הכללי שערך המשרד מעלה שמתוך סך כל תקציבי הסיוע לפרטים, 70% מופנים.
נשמע טוב? אבל כרגיל האמת מצויה בפרטים הקטנים. מסתבר שנשים זוכות לנתח גדול כל כך של התקציב משום שלשיטת משרד הכלכלה, תקציב מעונות היום – העומד על 1.2 מיליארד ₪, הוא תקציב המופנה לנשים! נכון, אמנם כשנוסדו מעונות היום מטרתם היתה עידוד עבודת נשים. אנחנו התקדמנו מאז אבל המשרד לא שינה את הנחת העבודה שלו- הגבר הוא המפרנס העיקרי ומסגרת לילדים מאפשרת מפרנסת שניה. זוהי הנחה בעייתית במיוחד על רקע העובדה שחישוב הזכאות לסבסוד מעון מבוסס על הכנסת שני בני הזוג (פרט כמובן למקרים של אימהות יחידניות).
תקציבי ההכשרה המקצועית : שאלות של כמות ואיכות
אנו למדות מהנתונים כי תקציבי הכשרה מקצועית – סך של 680 מיליון ₪ בשנת 2015 הופנו בעיקר לגברים כאשר חלקן של הנשים עומד על 27% בלבד. המשרד מציג את ייצוג הנשים והגברים בקורסי הכשרה מסובסדים, בבתי ספר לנוער, במכללות טכנולוגיות להכשרת הנדסאים וטכנאים ובתכנית השוברים. לצד הצגת הייצוג לא מוצגת חלוקה בפועל של הכסף כך שקשה להעריך בנפרד כל אחת מהתכניות. ככל הידוע לנו מפגישות עם משרד הכלכלה, נשים משתתפות יותר מגברים בתכניות להכשרה מקצועית, אולם ההכשרות שלהן זולות יותר. לפיכך, יש לבדוק כיצד ניתן לנצל את התקציב הזה בצורה טובה יותר עבור נשים שיוכשרו למקצועות נדרשים ובשכר גבוה בשוק העבודה.
עוד אנו למדות על פי ניתוח משרד הכלכלה, כי 57% מכלל התקציב של שירות התעסוקה – 212 מיליון ₪, הופנו לנשים. החישוב נעשה על פי שיעור המשתתפות בתכנית המרכזית של שירות התעסוקה "מעגלי תעסוקה". גם כאן הונחה הנחה ששיעור התקציב הולם את שיעורי ההשתתפות. זו הנחה שדורשת בדיקה. מעבר לכך בחינה מגדרית של התכנית והתקציב המושקע בה צריכה לדעתנו לכלול נתונים אודות תוצרי התכנית, סוגי ההכשרות שהיא מציעה למשתתפות/יה והמידה שהם נותנים מענה על צרכי התעסוקה והשכר שלהם/ן.
עיון בדו"ח ההערכה של התכנית "מעגלי תעסוקה" מעלה כי השפעה על שכר וסך הכנסות הפרטים שולית: נמצא כי בקרב משתתפי/ות התכנית ירדה ההכנסה החודשית מקצבאות הביטוח הלאומי ב-161 ₪ בממוצע. במקביל, נמצא כי השכר החודשי של המשתתפים/ות עלה ב 204 ₪ בממוצע. כלומר, לא ניתן להסיק שהתכנית מביאה לשיפור בהכנסות משתתפיה (רובם, נזכיר, משתתפות). מחברות דו"ח ההערכה טוענות כי "תוצאה זו מתיישבת עם העובדה שהתכנית מתמקדת בעיקר ביצירת מוטיבציה לעבודה ובסיוע בחיפוש עבודה, אך לא במתן הכשרות מקצועיות ושדרוג ההון האנושי" (הכהן ואח', 2016).
מסלולי תעסוקה: ריבוי נשים במסלולי שכר נמוך
באופן דומה ראוי לחשוב על מסלולי תעסוקה לאור הממצאים שעלו מהניתוח המגדרי. מסלולים אלו מיועדים לקליטת עובדים/ות בעסקים באמצעות השתתפות המשרד בעלויות השכר של העובדים/ות. מסלול תעסוקה כללי המיועד לקליטת עובדים/ות מאוכלוסיות עם שיעורי תעסוקה נמוכים תוקצב ב–48 מיליון ₪ שהוקצו לתמיכה בהעסקת 1,257 עובדים/ות, רובן – 810, נשים. מכלל הנשים, 280 היו ערביות וכ-500 חרדיות. לעומת זאת במסלול התעסוקה המסבסד בעלי/ות משרות בשכר גבוה באזורי עדיפות לאומיים ב-28 מיליון ₪ רק מיעוט הן נשים (על פי הערכת המשרד- 11%). נתונים אלו יכולים לסייע בתכנון השימוש בתקציבים כך שיתרמו לקידום נשים בשכר גבוה.
מתוך הצעת תקציב משרד הכלכלה לשנים 2017-2018
מה למדנו?
- שעם מספרים אפשר לשחק וחשוב מאד לקרוא את השורות הקטנות;
- שכמות אינה תחליף לאיכות – גם כאשר תקציבים מופנים לנשים הם משמשים לעיתים לחיזוק בידול תעסוקתי ואי שוויון בשכר.
לדף הבית של הפרויקט לחצו כאן.
לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות
לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה