מפרסמת בסטטוס בפייסבוק מתאריך 2 באוקטובר 2013:

"Atara Zachor Dayan עטרה צודקת! היינו כולנו עיוורות להבין שאנחנו למעשה לוקחות חלק ביצירה של איש דגול ועלינו להודות לו על כך. סליחתנו נתונה לכל אלה ש"הרסנו" להם את ערב השירה בירושלים. והנה פואמה חדשה מתוך אסופה חדשה: "תמשיכי, אני רוצה לראות אותך מוצצת, אני איישר עליך את העור של הביצים, תעמדי בפרופיל שנראה את השדיים, תסגור כבר את הדלת אני רוצה לזיין אותה". אין דבר כזה תרבות אונס. לשמאלנים יש רק תרבות. אונס זה של ימנים. ולכן טוב שימשיך האיש לפרסם ולכתוב ולערוך ויזכה לגיבוי ותמיכה כי הוא שמאלני ותרבותי."

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בשבוע האחרון יזמו אקטיביסטיות פמיניסטיות מחאה נגד הופעותיו של אייל גולן בעיר. הן חילקו פליירים על מכוניות שחנו בסמוך לאיצטידיון בלומפילד בו כתבו על מעשיו של גולן מתוך תיק החקירה בו הוא הואשם בניצול מיני ואלימות מינית של נערות. כעת הן מסבירות מה עמד מאחורי היוזמה ומדוע הן בחרו לעשות זאת.
האלימות המינית המוצגת ב'אייל קטן', הופכת קרביים דווקא משום שאינה מציגה אונס שנעשה תוך תקיפה פיסית והפעלת כוח. זו כוחה של הסדרה. היא שמה זרקוק על סיפור פגיעה רחב מימדים ומאפשר לנו לחשוב מחדש על דינמיקה של פגיעה מינית
צילום: סיה רם שצ'ופק
מה קורה כאשר פוגשות פוגע שמודה שפגע, לקח אחריות על מעשיו ואף ישב בכלא? אתי בן שימול פגשה אדם כזה במהלך נסיעה באוטובוס וזה הביא אותה למחשבות מרובות על אפשרויות אחרות של עשיית צדק במקרים של אלימות נגד נשים ואלימות מינית בפרט. היא מתארת לנו את המחשבות שהמפגש יצר אצלה ועל הטלטלה הרגשית אחריו

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.