מערכת פוליטיקלי
27 נובמבר 2014 | משך הקריאה: < 1 דקה
מפרסמת בסטטוס בפייסבוק מתאריך 2 באוקטובר 2013:
"Atara Zachor Dayan עטרה צודקת! היינו כולנו עיוורות להבין שאנחנו למעשה לוקחות חלק ביצירה של איש דגול ועלינו להודות לו על כך. סליחתנו נתונה לכל אלה ש"הרסנו" להם את ערב השירה בירושלים. והנה פואמה חדשה מתוך אסופה חדשה: "תמשיכי, אני רוצה לראות אותך מוצצת, אני איישר עליך את העור של הביצים, תעמדי בפרופיל שנראה את השדיים, תסגור כבר את הדלת אני רוצה לזיין אותה". אין דבר כזה תרבות אונס. לשמאלנים יש רק תרבות. אונס זה של ימנים. ולכן טוב שימשיך האיש לפרסם ולכתוב ולערוך ויזכה לגיבוי ותמיכה כי הוא שמאלני ותרבותי."
מומלצות עבורך
- אלימות מגדרית, בחירת העורכת, חדשות, חדשות מהארץ, חדשות מהעולם, תחקירים
אותה קטגוריה
ד"ר אילנה קוורטין כותבת על הקלות בה ניתן בשעת המלחמה להוציא רישיון נשק אישי וחוששת מאובדן שליטה מוחלט בעתיד על האלימות כנגד נשים.
המשפט הבינלאומי מכיר בשימוש באלימות מינית כפשע מלחמה הן בנפגעת עצמה והן בקהילה ממנה היא מגיעה. אונס בזמן מלחמה הוא טראומה בתוך טראומה, והסיקור שלו דורש רגישות מיוחדת. בשנת 2014 פרסמנו את הקוד האתי לסיקור מקרי אלימות מינית, שחלקים רבים ממנו הוטמעו בעבודה של מערכות התקשורת המצב הנוכחי דורש מאיתנו להרחיב ולחדד את הקוד כדי להבטיח סיקור זהיר, אנושי, רגיש וחומל.
הוועדה למניעת אפליית נשים באו״ם לא מגנה את הזוועות שנעשו בנשים ישראליות בשביעי באוקטובר. ד״ר כוכב אלקיים-לוי מסבירה מה קרה שם, ושואלת האם נשים ישראליות זכאיות להגנה במשפט הבינלאומי? האם הקונטקסט של הסכסוך הישראלי-פלסטיני צריך למנוע הכרה בכאב הקורבנות?
אותך