כתבה בסטטוס בפייסבוק ב-10 במאי, 2012:
מוציאה את שירתו לאור:
בימים האחרונים נשמע קול מלומדים היוצא נגד מספר נשים הטוענות לביצוע הטרדות מיניות, השפלות ואף אונס על ידי משורר נכבד. אני גם בין אלו שחשבו שהמשורר, שהיה מורה שלי, השפיל אותי. בימים האחרונים הבנתי את טעותי. הוא לא!!! איך טעיתי כל השנים, הוא פשוט חיבר עבורי שיר, במיוחד בשבילי, מלא עוצמה ותשוקה. לקח לו שנה שלמה לשורר אותו, לעיתים שורה נאמרה לי בלחש, לעיתים נצעקה בחימה מול קהל הכיתה. ואני זכיתי, לעורר השראה ורק עכשיו הבנתי את זה. אז אם כך, אני רוצה לחלוק איתכם את השירה המהוללה. אם יש עוד מכן שנוצרות בליבן משיריו אתן מוזמנות לצרף. מי יודע אולי נארגן ערב שירה, אולי נוציא ספר. אולי מישהו יעשה על זה תזה.

562179_10151076722998943_1246372462_n

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

צילום: סיה רם שצ'ופק
מה קורה כאשר פוגשות פוגע שמודה שפגע, לקח אחריות על מעשיו ואף ישב בכלא? אתי בן שימול פגשה אדם כזה במהלך נסיעה באוטובוס וזה הביא אותה למחשבות מרובות על אפשרויות אחרות של עשיית צדק במקרים של אלימות נגד נשים ואלימות מינית בפרט. היא מתארת לנו את המחשבות שהמפגש יצר אצלה ועל הטלטלה הרגשית אחריו
ב24/3 ציינו בארגנטינה 48 שנים להפיכה הצבאית ומאות אלפי אנשים יצאו לרחובות בדרישה לצדק עבור הקורבנות שהועלמו ונרצחו. מה ניתן ללמוד ממשתחררי השבי בארגנטינה על השבי של החטופים בעזה? כיצד ניתן ליישם צדק מעברי על נפגעות אלימות מינית, כפי שיישמו בארגנטינה.
ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.