נשים מתעניינות בנושאים אחרים מגברים? באמת? – תשובה לדבורית שרגל

בבלוג התקשורת Velvet Underground דבורית שרגל מלווה את ההודעה על הולדתו של הבלוג פוליטיקלי קוראת עם השאלה "נשים מתעניינות בנושאים אחרים מגברים? באמת?" .

בפוסט הבא ננתח את השאלה מדוע יש צורך בבלוג חדשותי שנכתב על ידי נשים ומתמקד בנושאים שמעניינים נשים, מהם אותם נושאים, ומדוע יש צורך בסיקור ששם את הקוראת במרכז.

1) כן, ישנם נושאים שנוגעים בעיקר לנשים וראויים להתייחסות רבה יותר ורצינית יותר
כאשר עורכי העיתונים, עורכי מהדורת החדשות, המגישים, הכתבים וכותבי הטורים מגישים לנו חדשה, את מי הם מדמיינים כקורא הטיפוסי שלהם?

התשובה לכך ברורה מאחד המאפיינים הנצחיים של מגזינים ואמצעי תקשורת – יצירת מעין מדורי גטאות לנשים לצד המדורים הכלליים שמייצגים את מה שחשוב ורציני. (העיתון הבריטי The daily telegraph מציע גרסא בוטה במיוחד, בעוד רוב העיתונים משתמשים בשם הקוד Lifestyle עבור המקום היחיד בעיתון בו העורכים מדמיינים את הקוראת)

צורת המחשבה הזו יוצרת מלכוד 22, מכיוון שנושאים שאכן עוסקים ישירות בנשים, ורק בנשים, לא זוכים לסיקור המגיע להם, לא נחקרים באופן ממצה, ותופסים פחות מקום בדעת הקהל. ניתן להשוות את הכיסוי התקשורתי הרחב לחיסון הפוליו בכותרות ראשיות, לעומת הכיסוי המצומצם שניתן לגילויים הבעייתים אודות חיסון הפפילומה שהוגבלו למדור הבריאות.

לכן, אנו נסקור אירועים שנתפסים כשוליים ומגזריים, במקום הראוי להם, ככותרות ראשיות.

2) תעדוף ופרספקטיבה לגבי תחומי עניין זהים
אף על פי שהקורא המדומיין הוא בדרך כלל גבר (וגבר ממעמד כלכלי-חברתי מסוים בדרך כלל), הרי כאזרחיות אנו מושפעות מאירועים פוליטיים, בטחוניים, כלכליים וחברתיים ממש כמו האזרחים. עם זאת, ההשפעות של האירועים האלה על חיינו יכולות להיות שונות באופיין או בחומרתן, ולכן ניתן להן יותר משקל.

לדוגמה, בהתחשב בכך שרוב המשפחות החד-הוריות מונהגות על ידי נשים, לביטול חוק הדיור הציבורי או רפורמות רווחה שונות יש השלכה קונקרטית על ציבור הנשים. מכיוון שרוב ציבור העניים הן עניות, לשינוי הריביות או העלאת המע"מ יש השלכה קונקרטית על נשים.

לכן, גם כאשר נסקר אירוע שנוגע לכלל הציבור, האופן בו נדון בו ישתנה.

3) יותר נשים = יותר דיעות שונות של נשים שונות
נשים הן לא מגזר אחיד, רחוק מזה. כן, ישנם מאפיינים משותפים מסויימים לכל הנשים, אבל למעשה אנחנו יותר שונות זו מזו מאשר דומות. הדוגמאות הן אין סופיות: הן הכותבת והן הקוראת של הבלוג יכולה להיות אישה דתייה או אישה חילונית, אישה ממעמד הפועלים או אישה ממעמד בינוני גבוה, אישה מזרחית או אישה אשכנזייה, אישה מאזור המרכז או אישה מהפריפריה, אישה ליברלית או אישה סוציאליסטית, ועוד ועוד.

כל אחת מאיתנו – ככותבת או כקוראת – היא שילוב ייחודי של דיעות, צרכים ומניעים אשר נוצרים מתוך נסיבות חייה. כלומר כנשים, אנחנו מנעד עצום ומגוון עד אינסוף של נקודות מבט.

נכון להיות הייצוג של נשים במדיה הישראלית רחוק מלהיות מספק. הן בטורי הדיעות והן בפאנלים של תוכניות החדשות. כלומר, גם אם ישנה אישה (או אפילו שתיים), היא עדיין מעניקה נקודת מבט צרה יחסית, מעצם העובדה שהיא אינה "כלל הנשים" אלא שילוב של מאפיינים מסוימים שלפעמים סותרים בפירוש את נקודות המבט של נשים אחרות. כלומר, אנחנו זוכות לראות ולשמוע רק קולות בודדים מתוך המנעד הזה, ולעתים במחיר של השתקת הקולות האחרים.

פוליטיקלי קוראת לא מתיימרת לתת את "ה-פרספקטיבה הנשית", מהסיבה הפשוטה שאין אחת כזו. סתירות הן דבר מבורך. ריבוי דיעות הוא מצע לדיונים טובים שמאפשרים בחירה אמיתית בין נקודות מבט ודרכי פעולה. הדיון הזה לא יוכל להתרחש ללא ריבוי נשים.

לכן, אנו שואפות להעניק קול וייצוג לאירועים וחדשות שנוגעים למגוון רחב של נשים שונות, ונעשה זאת ככל הניתן על ידי גיוון הקולות שמתווכים את החדשות האלה.

(יעל בצלאל)