הוא נעל אותי בבית. הרביץ לי. השפיל אותי ואף הביא את חבריו כדי שישכבו איתי. הייתי בובה שמשתמשים בה…והרגשתי קטנה נורא…
8 שנים חייתי כך עד לגיל 23. הייתי מדמיינת איך נופל קסאם בבית והורג את שנינו. איך פתאום אני מקבלת אומץ ודוקרת אותו למוות בשנתו…זה כמובן לא קרה. ואז הגיע הרגע בו הוא חשב שאני כבר לא אלך לשום מקום, והוא רופף את השמירה שלו עליי, אני ניצלתי את ההזדמנות בשתי ידיי ופניתי לעזרה באינטרנט. איש זר ונפלא בשם מוטי התגייס למעני ובנה תכנית בריחה שלי מהחלאה, ואף סידר לי מקום במקלט לנשים מוכות במרכז הארץ. היו לי בדיוק 7 דקות כדי לברוח ממנו כך שאפילו תחתונים לא הספקתי לקחת (ברחתי לאור יום, באמצע יום עבודה, מוסתרת ברצפת מונית ומכוסה בשמיכה).
שמי דניאל. אני בת 30, נמצאת בזוגיות טובה ואמא לשתי בנות מדהימות בגילאי 4 ו-5 שמכניסות לחיי אושר רב. נולדתי וגדלתי בעיר שדרות למשפחה קשת יום. בגיל 6 שנים, שכן ביצע בי מעשה מגונה ונשפט. זה השפיע עליי מאוד קשה ואף תרם לפירוקה של משפחתי. הרגשתי כלואה ושאף אחד לא רואה אותי ולקראת גיל 12 רשויות הרווחה הוציאו אותי מהבית לכל מיני מסגרות. שהיתי במשפחת אומנה בשדרות, במקלט לנערות חוסות, "בצופיה", ואף "במסילה". כל המסגרות האלו דרשו אופי מסוים ממי ששהה שם. "אופי הישרדותי", שלי בזמנו לא היה, וניסיתי לברוח מהם ללא הפסקה. בבריחה האחרונה, בגיל 15 וקצת, הכרתי גבר שהיה מבוגר ממני ב-30 שנה. הוא הבטיח לי הרים וגבעות וקנה אותי במתק שפתיים. כמעט שנה הכל היה ורוד ונפלא. כך היה נדמה לי לפחות. ואז השטן גילה עורו והוא התחיל להתעלל בי.
להמשך קריאה:
http://www.fundit.co.il/donations/התחלה-חדשה/
