הקדמה מאת סמדר זמיר

אליס גאי בלאשה, ילידת פריז, ה-1 ביולי 1873, היא במאית הקולנוע הראשונה בהיסטוריה. בעשרים וארבע שנות יצירתה (1896-1920) ביימה, הפיקה, כתבה ולקחה חלק ביצירתם של מאות סרטים קצרים וארוכים, כ-100 מתוכם שרדו. גאי בלאשה היא הראשונה שביימה סרט על פי תסריט כתוב מראש – "פיית הכרובית" (1896). היא הייתה מחלוצות הנסיינים ביצירת קולנוע מדבר וקולנוע בצבע. גאי בלאשה הקימה את אולפני "סולקס" (Solax) בניו יורק טרם עידן הוליווד והייתה האישה הראשונה שעמדה בראש אולפן קולנוע.

את "מעמד האישה בהפקת סרטים" כתבה ופרסמה ב-1914 בכתב העת THE MOVING PICTURE WORLD. במניפסט זה היא קובעת שעולם הסרטים מתאים לטבעה של האישה והולם אותה וקוראת לנשים נוספות לקחת חלק בהרפתקה.

המאמר נכתב בשלהי הגל הראשון של הפמיניזם, עת נשים היו משוללות כל מעמד משפטי. ברוב העולם הן לא הורשו להצביע, לרכוש השכלה אקדמית, להחזיק בחשבון בנק וכדומה. האישה הממוצעת בת המעמד הבינוני הייתה אם, רעיה ועקרת בית.

ובכל זאת, בתקופה זו היו נשים רבות מאי פעם בעמדות מפתח בתעשיית הסרטים בארה"ב: במאיות, צלמות, עורכות, מפיקות ועוד. אלה ימי הראינוע ושיטת הקרדיטים טרם הונהגה ולכן רבות מהן הושכחו ונמחקו מההיסטוריה. פרויקט Women Film Pioneers Project של אוניברסיטת קולמביה מבקש לתקן עוולה היסטורית זו ומנציח את פועלן. כך או כך, עם כניסת פס הקול, התבססותו של הקולנוע כאמנות השביעית והפיכתו לתעשייה נוצצת שמגלגלת מיליארדי דולרים ומייצרת כוכבים, הלך ונדחק מעמדן של הנשים בתעשייה זו. היום רק כ-4% מהסרטים בהוליווד נכתבים ומבוימים על ידי נשים. אין ספק כי אליס גאי בלאשה מתהפכת בקברה.

אליס גאי בלאשה הלכה לעולמה אישה שתרומתה לעולם הסרטים הושכחה ונמחקה. השבוע אנחנו מציינות את יום הולדתה ומכבדות את זכרה בפרסום הטקסט הנפלא שכתבה.

אליס גאי בלאשה

מעמד האישה בהפקת סרטים, מאת אליס גאי בלאשה, 1914. תרגום: אלון יודקובסקי, עריכה: סמדר זמיר, אלון יודקובסקי   

כבר זמן רב מתפלאת אני שלא רבות הן הנשים, אשר עטות על ההזדמנות המופלאה, שנפלה בחלקן באמצעות אומנות הסרט, בכדי לחתור לתהילה ועושר כיוצרות של סרט הדרמה. מכל האמנויות, נדמה כי אין עוד אחת שהיא כה טבעית למהותן ובה יוכלו להשתמש באופן כה נהדר בכישרונותיהן. למעשה, נוכחותן חיונית להפיכתה של אמנות הסרט למושלמת.

אין ספק בליבי כי הצלחתה של אישה בתחומים רבים עדיין נתקלת בקשיים, הנגרמים בשל דעות קדומות כנגד בנות מינה, המבצעות מלאכות, אשר במשך מאות שנים בוצעו על-ידי גברים בלבד. כמובן שדעות קדומות אלו הולכות ונעלמות במהרה ואף ישנם מחוזות בהם הן לא נוכחות מזה זמן רב. נשים מוצלחות במוזיקה, משחק, ציור וספרות. ואם נחשוב על חלקן של אמנויות אלה בהפקת סרטים, ניתן רק לתהות מדוע שמותיהן של עשרות נשים אינם נמצאים בין היוצרים הבולטים של סרטי הדרמה.

לא זו בלבד שאישה מתאימה לבימוי של סרט דרמה כמו גבר, אלא שבמובנים רבים יש לה יתרונות מסוימים עליו, משום עצם טבעה. הרגישות הנדרשת בעיצוב העלילה ובעיצוב העולם הדרמטי היא לחלוטין במחוזותיה כבת המין העדין יותר. היא סמכות בנושא רגשות. במשך מאות שנים היא הקדישה להם את מלוא תשומת הלב בעוד שהגבר אימן עצמו במסירות לרסנם. בכל ענייני הלב היא עליונה בידיעותיה. תובנותיה העמוקות והכרותה עם דרכיו של קופידון, מעניקות לה יתרון נפלא בפיתוח נימי האהבה, להם תפקיד כה חשוב בכל סיפור שנעשה עבור המסך.

תמונה מהסרט של אליס גאי בלאשה Falling Leaves (עלים נושרים), 1912

כל התכונות הייחודיות שברשותה באות לידי ביטוי באופן ישיר גם בהדרכת שחקנים. סוד המשחק המוצלח טמון ביכולתה לחשוב ולחוש את המצב והסיפור הדרמטי. רגישות זו הכרחית להצלחת הבימוי, שכן עיצוב דמויות דורש המחשה ופרשנות של רגשות שונים. ומעל הכל, ערכן של הסבלנות והעדינות הרבות, שבבעלות המין הנשי, לא יסולא בפז בבימוי סרטי הדרמה. לשחקנים יש נטייה למזג חם ולמרות האופן שבו מתייחסת לכך הרכילות, זהו נושא רציני. בימוי בקול עדין ורך יוביל לעבודת שחקן טובה יותר מאשר זו שתתקבל נוכח הוראותיו של הרודן הרועש והגועש של האולפן.

חלק מרכזי נוסף בעבודת הבימוי, לרבות התרגום הויזואלי של הסיפור, הליהוק והדרכת השחקנים, הוא בחירת המיקומים בהם יתרחשו צילומי החוץ וכן ניהול סביבת האולפן על החפצים, התלבושות, וכל היוצא בזה. בעניינים אלה בטוחני שאישה מתאימה במיוחד להשגת התוצאות המיטביות, שכן הנושאים הללו הם טבע שני עבורה. היא יודעת מהן מידותיו של כל אדם, כל תלבושת, כל בית וכל רהיט בו תביט. יופיו של נוף משתרע או של פרח בודד לוכדים מיד את תשומת ליבה. כל אלה הם בעלי ערך רב ליצירת סרט הדרמה והידע אודותיהם צריך להיות נרחב ומדויק. קסם מגעה של אישה מזוהה מיד בבית אמיתי, האם לא כך הוא כאשר המדובר בביתן של הדמויות על הבד?

ריקוד הסרפנטינה, מסרט ללא שם של אליס גאי בלאשה, 1902

זאת ועוד, לא תיתכן הצלחה קופתית ללא נשים. מנהלי האולמות יודעים שעליהם לייצר תכנים שידברו אל לב האישה, אם ברצונם להצליח, וכל מאמציהם מופנים באופן טבעי לכיוון זה. אם כן, טמונה כאן הזדמנות נדירה להשתמש בידע המולד של האישה ולהביא אל הבד את מה שחפצה נפשה לראות. כך תובטח גם הצלחתו הקופתית של הסרט.

אם כן, אין דבר ביצירת סרטים שאישה אינה יכולה לעשות בקלות כמו גבר, ואין כל סיבה שלא תשלוט גם בכל פן טכני שלה. ככלות הכל מדובר במיומנויות נרכשות ואני הוכחה חיה לענין זה. לא היה עולה בידי להתמקצע בטכניקות של אמנות ההסרטה לולא שהיתי חודשים רבים במעבדות חברת "גומון" (Gaumont) בפריז, בתקופה בה התחום היה עודנו ניסיוני. בזהירות המשכתי במעבדתי שלי באולפני "סולקס" (Solax) בארץ זו  ועודני ממשיכה בכך עד עצם הזה. למידה מחייבת תמיד התנסות ממשית בעבודה עצמה. חשובה לא פחות נבירה בספריה. כך או כך, שתיהן מרתקות ומתגמלות לאישה כשם שהן עבור הגבר.

למאמרים נוספים בנושא נשים בקולנוע לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: אליס גאי בלאשה מהסרט Madame a des envies (תאוות האישה), 1907, לצפייה חופשית בסרט לחצו כאן

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

צילום: מנהלת הר הבית
ההחלטות שמתקבלות בימים אלה על מי יכנס ומי לא יכנס לאל-אקצא בחודש הרמדאן, ישפיעו על כולנו בטווח הקצר ובטווח הארוך. אנחנו אולי לא יכולים לשלוט על הגפרורים שנזרקים על המדורה שהיא חיינו, אבל אנחנו יכולים - וצריכים - לשלוט על גובה הלהבות

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.