הסיפור המטלטל של משפחת גת

לפני כשבועיים, חזרה ירדן רומן-גת הביתה, אחרי שנחטפה לעזה בשבעה באוקטובר. היא נחטפה ביחד עם אלון, בן זוגה וגפן, ביתם. גפן ואלון הצליחו לברוח, אך ירדן נלקחה.

בימים האחרונים אנחנו שומעים עוד ועוד חדשות טרגיות על החטופים בעזה. רק הערב הודיע דובר צה"ל שחיילי צה"ל ירו בטעות על שלושה חטופים והרגו אותם, השבוע שמענו על מותם של חיילים בעת חילוץ גופות של חטופים. קשה להימנע מהמחשבה על כך שהעסקה הצילה את חייהם של החטופות והחטופים שחזרו. יותר מכך, קשה להימנע ממחשבות על גורלם ומצבם של החטופים והחטופות שנותרו שם, תחת סכנת חיים מתמדת, הן מאימת המחבלים והן מהפצצות צה"ל.

אלון וגפן הצליחו לברוח, ירדן חזרה. אך בעזה נותרו 97 חטופות וחטופים חיים, שמצבם לא ידוע. ביניהם, גם כרמל גת, אחותו של אלון. הוא קיווה לראות אותה חוזרת הביתה ביחד עם ירדן אך במקום זה, קיבל את ירדן כשותפה במאבק להשבתה של כרמל, בין יתר החטופות והחטופים. בשיחה עם פוליטיקלי קוראת, מגולל אלון את רצף האירועים של אותו יום שבת נורא, בו חייו ומשפחתו נקרעו ממנו באחת.

מה עומד מאחורי פיצוץ עסקת החטופים?

השבעה באוקטובר

"עשינו ארוחת חג ביחד בליל יום שישי", מספר אלון. "בבוקר קמנו מוקדם, כרמל ואני, כדי לרוץ ביחד, משהו שהתחלנו לעשות בתקופה האחרונה. כרמל כבר הייתה מוכנה, ירדה למטה לשתות קפה. אני בדיוק נעלתי נעליים – ואז החלו האזעקות". הם תכננו לצאת לרוץ כבר בשעה שש, אבל התעכבו, במזל.

ירדן ירדה לממ"ד עם גפן, אלון ירד מיד אחריהם, ההורים וכרמל כבר היו שם. "היינו שם המון זמן. מידי פעם יצאנו להביא אוכל, מים, דברים כאלה". במשך שעות, מהשעה שש וחצי ועד עשר וחצי, לא ידעו בני המשפחה מה מתרחש מסביבם. הם הסתגרו בממ"ד, קיבלו עדכונים לטלפון וחשבו שמדובר בחוליית מחבלים קטנה שתסוכל על ידי הצבא ועל ידי כיתת הכוננות במהרה. "לקח לנו הרבה זמן להבין את גודל האירוע", הוא אומר. "היו ידיעות שהגיעו אבל לא הצלחנו להבין את המכלול… שהכל בעצם קורס".

בשעות הארוכות הללו, כרמל העסיקה את גפן בממ"ד. "אם הייתי יודע את גודל האירוע הייתי פועל אחרת", אומר אלון. "מחפש מקום להחביא בו את בני המשפחה, לטפל בהם. אבל לא הבנתי מה קורה עד שכבר היה מאוחר מידי". כשהמחבלים נכנסו לממ"ד של בני המשפחה, כנרת, אמו של אלון וכרמל, אחותו, היו מחוץ לממ"ד, בדרכן להביא שתייה לבני המשפחה. "שמענו אותם בדלת הזכוכית של המרפסת. הם פרצו אותה ונכנסו פנימה, דיברו עם אמא שלי ועם כרמל בערבית. שאלו אם יש עוד מישהו בבית. הן ענו שלא. שמעתי אותם עולים עם כרמל לקומה השנייה. בדיעבד אני יודע שהם ביקשו מפתחות לרכב וכרמל קיוותה להביא להם מפתח ולסיים את האירוע".

כרמל גת
כרמל גת

בשלב מסוים, יצאו המחבלים עם כרמל ועם כנרת מהבית. "אבא שלי ראה את זה מהחלון", הוא מספר. "ואז שמענו אותם שוב מסתובבים בבית. אני מנסה להכניס את גפן לארון, להחביא אותה שם, זה לא עבד, היא התחילה לבכות. ניסיתי מתחת למיטה הנפתחת אבל לא היה שם מספיק מקום. עמדתי שם, חסר אונים. הורדתי את המנורה כדי שלא יהיה אור וקיוויתי שהם לא יגיעו אלינו".

אלון פרש שמיכה על ירדן ועל גפן ונעמד ליד הדלת, ממתין למחבלים. הוא קיווה שהם לא ישימו לב לדמויות שמתחת לשמיכה, ויקחו רק אותו. בשלב מסוים פתחו המחבלים את דלת הממ"ד וכך מצאו את אלון, עומד בכניסה. "אמרתי להם – אני פה, אני יוצא. הם שאלו אם יש עוד מישהו ואמרתי שאני לבד ומיד יצאתי החוצה, כדי שלא יסרקו את החדר".

רקמה אנושית

החטיפה

בשלב הזה לקחו המחבלים את אלון החוצה, קשרו את ידיו ברצועה והושיבו אותו על הרצפה לצד מחבל ששמר עליו. "הוא אמר לי להיות עם העיניים לכיוון הרצפה, אבל הרמתי מבט מידי פעם. זה היה קשה לראות את השליטה של המחבלים בקיבוץ. זה כבר לא הקיבוץ שלנו, זה פתאום הקיבוץ שלהם". בשלב מסוים, חזרו המחבלים שהוציאו אותו מהממ"ד ולקחו אותו לרכב פרטי. "הם שמו אותי במושב האחורי וקשרו לי את הרגליים עם אותה הרצועה. תוך כדי שהם קושרים, בגלל שהייתי יחף, הצלחתי ליצור מרווח קטן, שהקשר לא יהיה מהודק. מה שמאוד עזר לי בהמשך", הוא מספר.

כמה דקות אחר כך, הביאו המחבלים גם את ירדן ואת גפן לרכב. "ירד לי הלב", מספר אלון. "מזה ניסיתי כל כך להימנע. ירדן ואני ניסינו לשכנע אותם שישאירו את גפן לפחות, שהיא רק ילדה, שהיא לא קשורה… הבנו שאנחנו נחטפים, לא ידענו לאן. בשלב מסוים הם הפכו ממש אגרסיביים, דחפו אותי לאמצע הרכב והכניסו את ירדן וגפן פנימה. גפן הייתה על הידיים של ירדן כל הזמן".

ברכב, על פי אלון, היו שלושה חמושים – המחבלים שחטפו אותם ונהג עזתי לא חמוש. הם החלו בנסיעה לכיוון שער הקיבוץ, אבל נתקלו בחיילי צה"ל. הם הסתובבו משם, נסעו לכיוון מערב, אל עבר הפרצה שנפרצה בגדר הקיבוץ. "לפני זה הם עצרו קצת בשער של כרם צפון, לא רחוק מהבית שלנו. שם ראיתי אנשים על הרצפה. גופות. בדיעבד אני יודע שאמא שלי הייתה שם".

כנרת גת | תמונה מתוך אתר ההנצחה של קיבוץ בארי
כנרת גת | תמונה מתוך אתר ההנצחה של קיבוץ בארי

הבריחה

בשלב מסוים העלו המחבלים לרכב את טל שוהם, תושב בארי שנחטף גם הוא ונמצא עדיין בשבי. הם הכניסו אותו לבגאז'. "הסברתי לו מה קורה, לאן אנחנו נוסעים, תמללתי לו את הסיטואציה". במעבר הגדר, נתקע הרכב בשפת המדרכה. המחבלים יצאו מהאוטו על מנת לדחוף אותו. "מסביב ילדים, אזרחים, חמושים. סיטואציה סוריאליסטית לגמרי. המחבלים דוחפים את הרכב בו הם חוטפים אותנו ומהחלון אני רואה ילדים עזתיים דוחפים קלנועית. העיניים של אחד הילדים העזתיים פגשו את העיניים שלי. זה היה דפוק לגמרי. אנשים, אזרחים, בוזזים כשלידם גופות ואנשים שנחטפים ברכבים".

טל שוהם, עדיין בשבי חמאס
טל שוהם, עדיין בשבי חמאס

המחבלים הצליחו לדחוף את הרכב והמשיכו לנסוע בכביש. "זה איזור שאני מכיר היטב", אומר אלון. "פתאום אני רואה מולי אנשים, הולכים לכיוון בארי ברגל, שמחים וצוהלים. אני מבין שאנחנו בדרך לעזה". ברגע הזה נזרע רעיון הבריחה במוחם של אלון וירדן.

"התחלנו לדבר בלחישות", הוא אומר. "ירדן לא קשורה, עם גפן על הידיים שלה. אני מתחיל לשחרר את הקשר של הרגליים לאט לאט. הגענו לאזור נחל סחף, קרוב לבסיס צבאי. טנק עבר מאה מטר מאיתנו ולא ראה אותנו, אבל החמושים עצרו את הרכב וברחו לכיוון העצים".

הנהג תכנן לעשות פרסה ולאסוף אותם, כשהוא החל להאיץ, ירדן קפצה עם גפן מצד שמאל של הרכב ואלון מימין. "התגלגלתי על העפר, הידיים שלי השתחררו. קמתי והתחלנו לרוץ". בכניסה לבסיס הבין אלון שהמקום נכבש על ידי המחבלים וצעק לירדן שעדיף להסתובב. היא ביקשה שייקח ממנה את גפן.

איך גפן התמודדה עם הסיטואציה הזו?

"רוב הזמן היא הייתה בשקט. נראה לי שהיא בעיקר הייתה בשוק. באוטו היא שאלה מה קורה ואמרנו לה שהרעים לוקחים אותנו, למרות שאנחנו לא רוצים".

ירדן, גפן ואלון המשיכו לרוץ מצפון לאותו בסיס צבאי, כשאלון מוביל. "ואז הם התחילו לירות", הוא אומר – ומתכוון לחוטפים. "אני מרגיש את הכדורים קרובים אלי יותר ויותר, פוגעים לידי. אני רואה את ירדן, עשרה מטרים ממני, מתכופפת מאחורי עץ. העיניים שלנו נפגשו – הבנתי שאסור לי לעצור. אם אני סטטי – הכדורים יפגעו. המשכתי לרוץ".

עד שחזרה מהשבי, הייתה זו הפעם האחרונה שאלון ראה את ירדן. הוא המשיך לרוץ בחורשה, יחף. בשלב מסוים הסתתר בין אדמה וקוצים, מסתיר בגופו את גפן. כשירד הערב, החל להתקדם בחזרה לכיוון בארי. כשהגיע סמוך לקיבוץ, שמע יריות והחליט להסתתר במקום קרוב. בשעות הבוקר המוקדמות, חזרו לקיבוץ ופגשו שם את כוחות הביטחון. אז, החלו החיפושים אחר ירדן. במשך ימים ניסו לאתר את עקבותיה, עד שהבינו שהיא נתפסה ונחטפה לעזה.

מאז אותה שבת, עסק ימים ולילות בפעילות להשבת החטופות ממשפחתו הביתה – ירדן, אשתו וכרמל, אחותו. לפני מספר שבועות המאמצים הללו הניבו פרי, וירדן חזרה מהשבי. אלון קיבל בחזרה פיסה אחת מחייו, פיסה נוספת נמצאת עדיין שם.

גפן, אלון וירדן - לאחר שחזרה מהשבי
גפן, אלון וירדן – לאחר שחזרה מהשבי

צילום תמונת הכותרת: חדשות 12

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

אלירן מזרחי שם קץ לחייו לאחר שחזר ממילואים בעזה ולקראת קבלה של צו גיוס חדש. מזרחי התמודד עם פוסט טראומה והתקשה להתמודד עם החזרה לשגרה ולא ראה מוצא ממצבו. גיל אליעזר, מתודד עם פוסט טראומה בעצמו, כתב לנו מונולוג שמכוון כלפינו, החברה כולה, ומבקש לראות ולא להעלים עיניים.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.