האיור הזה של נעם רבינוביץ מדמיין מה עושה היום באפי סאמרס בת ה-36, הלא היא באפי קוטלת הערפדים, ובאיזה רוע היא נלחמת עכשיו.

עשרים שנה עברו מאז שעלתה לשידור "באפי קוטלת הערפדים" (10.3.1997 בארה"ב, ושנה אחר כך בישראל). הנערות שאהבו אותה התבגרו, ורבות מהן רואות בבאפי, האשה והסדרה, אבן דרך בחינוך הפמיניסטי שלהן.

ג'וס ווידון, יוצר הסדרה, סיפר שכחובב סרטי ערפדים שם לב לדמות חוזרת בסרטים כאלה: נערה בלונדינית חמודה שנקלעת לסמטה אפלה והופכת לקרבן הראשון של מוצצי הדם, חסרת מושג וחסרת אונים. הוא החליט ליצור סרט ערפדים משלו שיראה מה קורה כשהנערה הופכת מקרבן לגיבורה, מחזירה מלחמה ומנצחת. כך נולדה באפי.

לאורך שבע עונות, באפי וחברותיה עוברות התבגרות והמון מבחנים פיזיים ופסיכולוגיים, רגעי נצחון ותבוסה, שברון לב ומאבקי כוח, משולבים במסרים פמיניסטיים מורכבים. הן יוצרות עולם שנשים מובילות אותו ולוחמות ברוע שנראה הרבה פעמים דומה מאד למנגנונים שמעכבים נשים ומאיימים עליהן בחיי היומיום.

כדי לחגוג לבאפי יום הולדת, ביקשנו מכמה אוהבות של הסדרה, חלקן חוקרות אקדמיות שלה וחלקן לא, לכתוב על מה שלמדנו מבאפי ועל האהבה שלנו לאחת הדמויות שעיצבו אותנו. מוזמנות לקרוא ולהיזכר ברגעים הגדולים של גיבורת העל האהובה שלנו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

הסופר והעיתונאי זיאד ברכאת טוען כי המחקרים הרבים שנכתבו על הרומן "'השיבה לחיפה'" מאת רסאן כנפאני מתעלמים מדמותה של האם המאמצת מרים, יהודייה ניצולת שואה המזדהה עם הסבל הפלסטיני. הוא רואה בה את דמות "'היהודייה הטובה'", המפגינה לאורך הרומן עמדה מוסרית כלפי האחר הפלסטיני, ותוהה אם קיימת כיום בישראל מרים שכזו הרואה את סבלם של הפלסטינים בעזה.
נהוג לחשוב שההיסטוריה מתפתחת באופן ליניארי: בעבר האפל להט"בים נתלו בכיכר העיר ואילו היום יש שוויון זכויות יחסי. אבל האמת היא שההיסטוריה מתפתחת לרוחב וגם בעבר התקיימו דמויות להט"ביות צבעוניות. חלקן מקובצות בספר חדש
תערוכה חדשה במוזיאון אורי ורמי בעמק הירדן מספרת את הסיפור של הקיבוץ בשנות השבעים והשמונים דרך טיול שורשים מצויר של האמנית רעות דפנא, שאיירה צילומים מארכיון המשפחתי שלה ושל בן זוגה. הכתבה מתארת את תהליך היצירה וההומאז' לחיי הקיבוץ, חיים שנכנסו עמוק לתודעה הישראלית מאז השבעה באוקטובר.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.