שלב ראשון: נשארנו בבית והתלבשנו כאילו אנחנו יוצאות לעבודה.
שלב שני: עברו כמה ימים בבית, ואמרנו לעצמנו "נו, אולי רק ג'ינס ואיזו חולצה סבבה", בכל זאת – בזום לא רואים מה אני לובשת מתחת לחזה, והילדים / בעלי החיים / הקיום גם ככה מלכלכים אותי מכל עבר.
שלב שלישי: כדי להתמודד עם המצב התחלנו לעשות כושר* מול המחשב, פעם ביום, ולכן כבר נשארנו לכמה שעות עם בגדי האימון, ואז החלפנו לג'ינס.
שלב רביעי: על מנת להתמודד עם גלי הלחץ הלא סדירים ביום חסר הלו"ז שבו שעות מאבדות ממשמעותן – עשינו מול המחשב כושר* מספר פעמים רנדומלי ביום. לוגיסטית, לא הגיוני ללבוש משהו מלבד בגדי הכושר שלנו.
שלב חמישי: באנו בבוקר להוריד את הפיג'מה אבל כששמנו על עצמנו את בגדי הכושר, הם פתאום הריחו פחות טוב, ובעיקר, היו צמודים ומגבילים יותר מהפיג'מה. ואז אמרנו לעצמנו: מה זה כבר משנה? מי יידע? רק היום.
שלב שישי: כמה ימים לאחר מכן לא הורדנו את הפיג'מה אלא כדי להתקלח, מה שגם לא בהכרח התרחש מדי יום. בשלב הזה הפיג'מה היא כבר קטגוריה רחבה שכוללת לא רק פריט או שניים, אלא מגוון של שאריות טרנינג מרוטות מהתיכון והצבא, שלבישתן עוזרת לנו לחבר את הפיסות ולהאמין שאנחנו ישות אחת אמיתית ושלא דמיינו את העבר שלנו.  
שלב שביעי: בזמן כלשהו ה"חוץ" הופך למושג כל כך עמום שאנו תוהות אם הוא קיים באמת. אם הוא לא קיים באמת, הרי שיש רק "בית", בו מהלכות בפיג'מה. וכך נתחיל לצאת לקניית מצרכי מזון ותרופות, בעודנו בפיג'מת הבית.  
שלב שמיני: לא נשים חזייה אף פעם ולשום מקום.

וכך יושלם התהליך וייווצר שיק הקורונה. 

את ההשלכות נראה כבר בשנים הקרובות:

מעצבי אופנה ותצוגות אופנה יציגו שילובים מרגשים בין חולצות סוף מסלול וקרוקס ישנים.

בסרטים בהן אישה צריכה לעבור "מייקאובר" כדי שגבר "ירצה בה" – נראה חבורה שמנסה לאכול מספיק צ'יטוס כדי ליצור כתמי שמן ראויים על החולצה המיועדת.

הטרדות רחוב לא יסתיימו (לסיוט הזה הקורונה לא תספיק) אבל המשפטים ישתנו ונשמע יותר "וואי וואי, מה הייתי עושה לוואנזי הזה".

עידן הקורונה ישנה לחלוטין את תחום עיצוב האופנה לנשים שהיה במהלך המאות האחרונות (לפחות) כלי ביטוי להלכי מחשבה חברתיים שרואים באישה מוצר שיש ליפות כדי שגבר "יקנה" ; רוציםלמשטר נשים ובעיקר מיניות נשית (חזיייההה); ויצרו את "מיתוס היופי". 

אני לא יודעת כיצד ינוצח הוירוס, אבל אופנת הפטריארכיה תנוצח באמצעות "שיק קורונה"!

* כושר: יוגה, זומבה, ריקוד, צפייה בקליפים, צפייה בראיונות עם מפורסמים, צפייה בפארודיות של ילדים על תוכניות טלוויזיה, צפייה באנשים בבידוד מנגנים על כוסות פלסטיק. אין נכון ולא נכון, גבוה או נמוך, כשאנו בוחרות במשהו שיעזור לנו לשמור על איזון בימים אלו.  

** מקווה שצחקת מהחזון ההומוריסטי הזה. אבל עכשיו ברצינות: זה הזמן לכל אחת לעשות מה שעושה לה טוב – בין פיג'מה וצ'יטוס ובין איפור מלא ופן בכל יום: עשי מה שנכון לך 😊

שילחו לנו בתגובות תמונות שלכן ב"שיק הקורונה"!!!

בתמונה: תמר בשיק עתידני

תמונה בראש הכתבה: Lenka Bartušková from Pixabay

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מירים קורונל פרר
החלטה 1325 של האו"ם הכירה בהשלכות ההרסניות במיוחד של סכסוכים חמושים על נשים וילדות ועל ההכרח בשילוב שוויוני של נשים בתהליכי קבלת החלטות ובשיחות שלום ופירוק מנשק. עשרים שנה אחרי, בעיצומו של משבר עולמי, יצאנו לבחון מה ממסקנות ההחלטה יושמו, ומה מצבה של ישראל ביחס לעולם (ספוילר: לא טוב)

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.