על הדיסוננס הקוגניטיבי שגברים חווים בדיונים על פגיעות מיניות.

Reading Time: 3 minutes

מאת: שירי כהן

שירי כהן ניסתה להסביר לחבר ותיק איך פגע בה ומה המשמעות של מעשיו, ונתקלה בקיר של תגובות מתגוננות והתקרבנות. האם גברים הם בכלל הקרבן פה?

מצורפים צילומי מסך מהתכתבות בה אני מנסה להסביר לגבר שתקף אותי מינית בצבא את המשמעות של המעשים שלו.

ההתכתבות החלה אחרי שהוא הגיב לפוסט ששיתפתי וטען שנשים שמטרידות ותוקפות מינית גברים הן תופעה חברתית עם משקל דומה לגברים שמטרידים ותוקפים מינית נשים. אחרי דיון פומבי ארוך, בו טענתי שאלימות מינית גברית נוכחת בכל מקום ולכן היא תופעה חברתית, ולעומתה אלימות נשית היא אנקדוטלית, הוא השיב שאני מפחיתה מחשיבות הבעיה, שגברים הם קורבנות כמו נשים והוסיף- אם נגיד הייתי אומר "כן, ניסו לשדל אותי לזנות, הייתי ילד וסוטה זקן רצה שאגע בו", אז היית מרגישה סבבה?

בתגובה, חשפתי באופן פומבי שהוא סיפר לי שהוא הלך לזונות. לכן, גם אם הוא קורבן בעצמו לפי הגדרתו, הוא מקרבן נשים בעזרת הכלי האכזרי ביותר של הפטריארכיה- האפשרות של גברים לנצל נשים במצוקה כדי לשכב איתן, ואז לספר לעצמם שזו הייתה עסקה הוגנת. שהן רצו את זה. שמותר להם.

עד אותו הרגע לא הבנתי למה במשך כל הדיון אני כותבת מתוך תחושת עלבון עמוק וזעם, עם דמעות בעיניים ורצון לצרוח מכאב. זה היה האופן הקר בו הוא הציג את הדברים, כאילו באמת קיים בסיס להשוואה בין האלימות המינית שנשים סופגות מגברים והאלימות המינית שגברים סופגים מנשים. זו הייתה היכולת שלו להתבטא באופן היפותטי ולשאול "אולי גם אני קורבן?" כשהוא זה שהפך אותי לקורבן בעצמו, לא באופן היפותטי.

אני נתקלת בהתנגדויות האלו כל הזמן מגברים, שלא מסוגלים לתפוס איך הם יכולים להיות אחראים למעשים רעים אם הם תופסים את עצמם כאנשים טובים. יש שם לתופעה הזו: קוראים לה דיסוננס קוגניטיבי והיא משתקפת שוב ושוב בגברים בכל דיון שמנסה לשים את החוויות של נשים במרכז. אני רואה בכך את אחת הבעיות המרכזיות שאנו נתקלות בהן כשאנחנו מנסות להשמיע את קולנו.

הדיסוננס קיים כי אנשים לא מוגדרים רק על ידי המעשים האלימים שלהם. הגבר שהתכתב איתי היה הידיד הכי טוב שלי תקופה ארוכה בצבא, כי הוא גם חכם ומעניין ורהוט וזה לא משנה את העובדה שהוא מסוגל למעשים אלימים ואכזריים. זוהי מציאות מורכבת. כדי להבין אותה, צריך להכיר בכך שכולנו מושפעות ומושפעים מהתרבות השקופה שלנו, שמעודדת גברים לאגרסיביות ונשים לאחריות מלאה על מעשיהם ורגשותיהם של גברים.

הפער התפיסתי הזה מייצר התנגדויות בדמות שאלות היפותטיות וצידוקים נסיבתיים להתנהגויות אלימות. זה, באופן מאוד שקוף, הניסיון של גברים להתמודד עם מציאות בה הם אולי מסוגלים לראות את החומרה במעשים כאלה, אך עיוורים לקורבנות שלהם וממשיכים להגדיר את עצמם כקורבנות, גם של המעשים שלהם עצמם.

אבל אם אנחנו מגדירות ומגדירים גם גברים כקורבנות, מה נשאר מהמשמעות האמיתית של המילה? ומה נשאר מהאחריות של גברים למעשים שלהם? לנשים אין ביטחון במקומות הכי קרובים ומוגנים, חברים קרובים וידידים יכולים להפוך ברגע לתוקפים ומאיימים. קשה לגברים להבין את זה, אבל עבור נשים זה תמיד נמצא שם. ועכשיו כשנשים סוף סוף מספרות על השגרה שלהן- תקשיבו, כי זאת המציאות ולא דיונים היפותטיים בפייסבוק. במיוחד, תקשיבו כי אחרת המצב לא יוכל להשתפר.

 

 

 

זוהי ההודעה האחרונה ששלחתי לו לפני פרסום השיחה- "אני שמחה שהגבת בצורה רגישה ושלקחת אחריות מלאה על המעשים שלך כלפיי. אני מרגישה שלמדתי הרבה מאוד מהשיחה איתך, ולכן החלטתי לפרסם אותה עם טשטוש השם שלך. אני יודעת שזה יגרום לך למבוכה, אבל לא מדובר בך או בי. וזה לא ניסיון לפגוע או להשפיל אותך. להיפך, אני חושבת שאתה מעורר הזדהות ומסביר את עצמך באופן כן שיכול להשפיע על גברים רבים להבין שהאמת המורכבת היא שלא צריך להיות מפלצת כדי לפגוע. אפשר גם להיות גבר רגיש, וביקורתי וטוב. אני מודה לך על שלימדת גם אותי את השיעור החשוב הזה". הפוסט המקורי בפרופיל שלי נמחק על ידי פייסבוק ישראל בעקבות דיווח עליו.  מחיקה של דיאלוג כזה, שאין בו ניסיון להשפיל או לבזות אלא ללמד בסבלנות, היא בעיני מעשה של השתקה וצנזור, אבל על זה ארחיב בפוסט אחר.

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

תמונה של חיים ולדר

פרשת חיים ולדר – MeToo של החברה החרדית בישראל?

Reading Time: 3 minutes פרשת חיים ולדר מסעירה את העולם החרדי, בצורה שיכולה לטרוף את הקלפים בקהילה ובחברה הישראלית כולה. ומה איתנו? לנו בעולם החילוני יש תפקיד גדול יותר מרק לצפות ולצקצק. נועה חסידוב כותבת על אחריות חילונית בפרשת ולדר.

קראי עוד »

״אל תגזימי״: כך תבע אותי כוכב ריאליטי

Reading Time: 9 minutes איתמר עמי, משתתף בעונה האחרונה של התכנית ״חתונה ממבט ראשון״, תובע את פוליטיקלי קוראת (נתבעת מס׳ 2) בסך רבע מליון ש״ח על פרסום ביקורת טלוויזיה בסטטוס בפייסבוק. שני קדר, כותבת הססטוס ונתבעת מס׳ 1, מספרת על מאחורי הקלעים של הסטטוס והתביעה.

קראי עוד »