עבודה בהיסטוריה: המגפה הגדולה של שנת 2020

המגפה שפרצה לפני 100 שנה החלה בסין והתפשטה כמעט לכל מדינה בעולם. בשיאה, יותר משלושה מיליארד בני אדם הוחזקו בבידוד כפוי בבתים מסביב לעולם, מליונים חלו ועשרות אלפים מתו.

המגפה חלפה לבסוף, אבל שינתה את העולם.

מה היו הלקחים ההיסטוריים ממגפת הקורונה?

המגפה התפרצה בעת מציאות פוליטית-כלכלית קפיטליסטית שהייתה מונעת על ידי מה שכונה אז "כוחות השוק". בעשורים שלפני המגפה הפערים הכלכליים הלכו וגדלו. קשה לתפוס את זה היום, אבל ב2020 חיו באותה עיר מיליארדרים ומיליונרים לצד אנשים ללא קורת גג, היו אנשים שלא היה להם מה לאכול והיו מקצועות משונים כמו בנקאי השקעות ומתווכים – קשה להסביר לבת המאה ה22 את מהות העיסוקים האלה, אבל הם נחשבו ליוקרתיים מאד בזמנם ותוגמלו בשכר גבוה פי כמה וכמה מעובדים במקצועות הכי נחוצים כמו אחיות, רופאות, עובדות תברואה, מחנכות, קופאיות ומארגנות קהילה.

לאורך שנת 2020 ובעשור שאחריה התחדדה ההבנה של חשיבות המקצועות האלה. בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, שליחי תעשיית המזון הוגדרו עובדים חיוניים. הם התאגדו ברובם, בעידוד הממשלה החדשה שקמה בעקבות המשבר והמקצוע הפך ליציב, בטוח ומתגמל הרבה יותר. במידה רבה, התהליך הזה הפך למודל להתארגנות והערכת עובדים עבור שוק התעסוקה כולו.

הדבר העיקרי שמנע את התמוטטות החברה במהלך המגפה היה התארגנויות קהילתיות. כמעט בכל שכונה קמו קבוצות של אזרחיות שריכזו רשימות מתנדבים, יזמו פניות לא.נשים פגיעות.ים (לאנשים זקנים או חולים כרוניים עם מערכת חיסון מדוכאת הומלץ לא לצאת בכלל מהבית באותה תקופה) ודאגו לצרכים המידיים שלהן.ם.

די מהר ההתארגנויות האלה מצאו את עצמן דואגות להרבה יותר צרכים, כיוון שהממשלה שכיהנה אז פעלה בצורה שהעמיקה את המשבר והפילה משפחות רבות לעוני, בנוסף לסיכון הבריאותי. קהילת מבקשי המקלט, המוחלשת ביותר בישראל של אז, היתה דוגמה בולטת כזאת להתארגנות קהילתית ושימשה מודל גם לקהילות חזקות בהרבה. כך גם ההתארגנות בחברה הערבית, שהופלתה באופן קשה והיתה בחלקה חסרת גישה למידע רלוונטי.

אחרי המגפה ההתארגנויות הללו היו הבסיס לתנועה עממית רחבה שחברה לעובדות מערכת הבריאות ולקבוצות נוספות. התנועה הציגה את המודלים שצמחו מהשטח במהלך המגפה ותבעה שייושמו ברמה הלאומית. העיגון של התנועה באידאולוגיה שוויונית ששמה במרכז את האדם ואת הקהילה וצרכיה מצד אחד ובפתרונות פרקטיים שהוכחו כיעילים בזמן משבר מצד שני, היה המפתח לצמיחה ההדרגתית שלה. ב2030 התנועה, שכונתה "תנועת המסכות", השיגה רוב בכנסת כשלאחר שנה יצאה למשאל עם על שינוי שיטת המשטר.

היום, היסטוריוניות רבות רואות במגפת הקורונה את הטריגר לשינוי העמוק שהתחולל אחרי משאל העם, שביטל את העליונות היהודית במדינה ופתח את הדלת לשיבת הפליטים הפלסטינים, פירק את ההגמוניה האשכנזית והגברית וקבע שבסיס ההתארגנות של המדינה הוא עקרונות השוויון והסולידריות והדאגה ההדדית.

השינוי בפלסטין-ישראל היה קשור קשר הדוק לשינויים גדולים שהתרחשו בכל העולם, ונראתה מגמה דומה של פתרונות מעשיים שצמחו מהשטח, דרך התארגנויות קהילתיות והתארגנויות עובדות, יחד עם ההבנה שצורות שונות של אפליה, גזענות וקסנופוביה הן חסרות כל היגיון. "הנגיף לא מבדיל בין בני אדם, אין טעם שאנחנו נבדיל", היתה אימרה אופיינית לתקופה, ששרדה כפתגם עד ימינו.

לסיכום: במידה רבה ניתן לראות במגפה של 2020 זרז שהביא לירידת הפטריארכיה ולארגון חברות אנושיות סביב אתיקה של דאגה.