מאת: יערה מזרחי (*)

רובנו שמענו על הקשיים של צעירים.ות להט"בים בתהליכי יציאה מהארון, קבלה עצמית ויחסים עם המשפחה והסביבה. אבל אנחנו שומעות פחות על כמה קשה להם.ן להשיג השכלה ותעסוקה, וכיצד החוויה הלהטו"בופובית היא חווית חיים מתמשכת שמתבטאת בכל מקום בחיים – גם בעולם המקצועי.

במקומות עבודה רבים קיימת עדיין אפליה על רקע נטייה מינית ומגדרית, חוסר סובלנות ובורות כלפי הקהילה הגאה. התוצאה היא מקומות עבודה לא מותאמים ולפעמים אפילו מאיימים עבור אותם צעירים וצעירות, שמרגישים.ות שמקומות העבודה אינם מרחבים בטוחים. הם.ן יחששו לצאת מהארון וחלקם.ן אפילו יישארו בארון לאורך כל תקופת העבודה.

 המציאות הזו מייצרת עבור להט"בים.ות קושי בשימור הרצף התעסוקתי לאורך זמן. בסקר של הנציבות לשוויון הזדמנויות התגלה כי לצעירים.ות על הרצף הטרנסי יש קשיים בשני מישורים עיקריים- תעסוקה וזמן חיפוש העבודה. 32% אינם.ן מועסקים.ות כלל ומתוכם.ן, 45% כן מועסקים.ות במשרה מלאה אך משתכרים.ות הרבה מתחת לממוצע.

תמונה של יערה מזרחי. צילמה: רעות בוכבוט

בשנתיים האחרונות בוגרות ובוגרי איגי- ארגון הנוער הגאה בישראל – מתעסקים.ות בצרכים הקיימים של צעירים וצעירות בקהילה הגאה וזיהו צורך אמיתי בהשכלה ובתעסוקה בקרב צעירות.ים להט"בים. אמנם נעשו בעבר פרויקטים חשובים שהיו אמורים לתת הכשרה לאוכלוסייה זו, אבל לא הבטיחו השתלבות במקומות עבודה לאחר מכן, ולכן לא נוצר בשטח מענה קונקרטי.

זהו הרקע להקמתה של המכללה החדשה "מרשה", המכללה הגאה הראשונה בעולם, שתהווה מרחב בטוח, לימודי והכשרתי למבוגרים.ות להט"בים.ות. המטרה היא לייצר עתיד עסקי ותעסוקתי לסטודנטיות.ים במכללה דרך מתן כלים פרקטיים וליווי עסקי במהלך הלימודים וגם לאחר סיום הלימודים במכללה. החזון הוא להצליח ללוות עסקית את הסטודנטיות.ים במכללה, ליצור מודלים עסקיים שיתופיים ולייצר פלטפורמה דרכה ניתן לשלב את הסטודנטיות.ים בעסקים הרלוונטים להכשרה שלהם.ן.

הזדמנות אמיתית ובטוחה להשתתף במשחק החברתי המדיר

אני מצאתי את עצמי מצטרפת לפרויקט הזה, מכללת מרשה כשחיפשתי בית תעסוקתי לעצמי- אישה, לסבית, מזרחית, אשת חינוך שמאמינה בשינוי דרך מפגש חינוכי ורוצה שכל הזהויות שלי יבואו לידי ביטוי, בלי הסתרה ובושה. כבר הדמויות שבשמן המכללה נושאת את עצמה יצרו את הקרבה הראשונית שלי ואת תחושת הבית המתהווה- מרשה פרידמן ומרשה פ. ג'ונסון.

הראשונה- מרשה פרידמן – נולדה בארה"ב, הייתה פעילה פמיניסטית יהודייה שפעלה בתנועה לזכויות השחורים בארה"ב ובסוף שנות השישים עלתה לארץ, המשיכה בפעילותה הפמיניסטית. היא גם הייתה מהראשונות ליישם את ההבנה הפוליטית הפמיניסטית "האישי הוא הפוליטי", שטוענת שנשים, מעצם היותן מחוברתות להיות חלק ממגדר פגיע יותר, סובלות מאלימות מינית, מגדרית ומילולית, ברחוב, בעבודה ובבית. זה לא סיפור של אישה אחת 'מסכנה', אלא סיפור מגדרי ופוליטי שיכול להשתנות ברגע שיהיו הבניות חברתיות שמייצרות שוויון ולא פערים.

פרידמן חיברה אותי לחזון ולאמונה שלי בתור אשת חינוך ופעילה חברתית, לסבית ומזרחית. חזון בו יש בית פיזי שמעניק ביטחון מפני האלימות הפוליטית, המגדרית והמעמדית שבחוץ אבל גם באותה נשימה מעניק כלים כדי לקבל הזדמנות אמיתית להשתתף במשחק החברתי שלרוב מדיר לא מעט אוכלוסיות. וזה בדיוק החזון שעומד מאחורי מכללת מרשה.

מרשה פרידמן – אם התנועה הפמיניסטית הישראלית

השניה – מרשה פ. ג'ונסון – הייתה אישה טרנסג'נדרית, שחורה, פעילה בתנועת השחרור הלהט"ב, אחת מהדמויות הבולטות במהומות סטונוול ב-1969, אבן דרך משמעותית ומהפכנית לקהילה הגאה. ואולי דווקא בהיותה אישה טרנסג'נדרית היא מסמנת לנו את ההתמודדות וההתמקדות הנדרשת בחברה גם היום ב-2022, היכולת לתת מקום, קול ומרחב לא.נשים על הרצף הטרנסי ולהתמודד  עם דומיננטיות הומו-לסבית מובהקת בקהילה. גם בתור הקהילה הגאה יש מעמדות, פריוויליגיות, שווים יותר ושווים פחות וזאת מציאות שצריכה להשתנות כבר אתמול. המכללה היא מרחב שבו ננסה ליצור מציאות חדשה שכזו.

ככל שאיש.ה שייכ.ת ליותר קבוצות שוליים לא ניתן לדמיין עתיד

תהליך ההקמה של המכללה ייחודי ממש כמוה וכמו הנשים על שמן היא נקראת. את שלבי היצירה של המכללה מלווה מושג שטומן בחובו אין ספור שאלות שמנחות אותנו ביום יום 'אוריינטצית עתיד'. והוא רלוונטי במיוחד למי שסובלות וסובלים מדיכוי כפול ומשולש.

אוריינטציית עתיד מוגדרת בתור דימוי אישי שא.נשים מבנים.ות בנוגע לעתידן.ם והיא מורכבת מן התוכניות, השאיפות, הציפיות והחששות שלנו בכל הנוגע להתרחשויות אפשרויות בתחומי חיים שונים בעתיד הקרוב והרחוק. היכולת להגשים את החלומות האלו מקושרת למידת הרווחה הנפשית. אוריינטציית עתיד גם מורכבת מסביבת החיים שלנו- השכונה בה גדלנו, העדה אליה אנחנו משתייכות, המשפחה שהייתה לנו, בית הספר שלמדו בו וכו'.

היחס החברתי כלפי נטייה מינית וביטוי מגדרי משפיע על מידת אוריינטציית העתיד של צעירים וצעירות. בעולם עם ייצוגים ודימויים כמעט מוחלטים של חיים הטרוסקסואלים, היכולת של להט"בים.ות לדמיין עתיד בו הם.ן באות לידי ביטוי הוא מעומעם וקשה לפיצוח. הפנמה של תפיסות חברתיות הטרונורמטיביות וחשיפה לאפלייה מתמשכת פוגעות בהתפתחות של שאיפות הקריירה של צעירות טרנסיות ושל צעירים בעלי זהות מגדר לא־קונפורמית.

נכון, אנחנו כבר מוקפות באסי עזרים והראל סקעתים למינהם שעושים קופי-פאסט לציפיות חברתיות שמתכתבות עם העולם ההטרוסקסואלי- חתונה, ילדים, הצלחה כלכלית מסנוורת ובאופן כללי תחושת נורמליות שתורמת לאיזו נחת חברתית רחבה. אבל ככל שנצייר מעגלים מתרחבים יותר בתוך הקהילה ונתרחק מהמרכז (ההומואי) נגלה בנינו א.נשים שלא מצליחות לדמיין עתיד דומה.

הראל סקעת ועידן רול עם בנם, צילום: מעמוד האינסטגרם harelskaat

ככל שהמעגלים מתרחבים, הפריווילגיות מצטמצמות והניראות נעלמת

ככל שאיש.ה שייכ.ת ליותר קבוצות משולי החברה (אוכלוסיות בהדרה, שכונות בהדרה, זהות מגדרית לא בינארית וכולי) כך דימוי עתיד מיטיב ואפשרי הופך לדימוי עתיד שיש לחשוש ממנו, ונוצרת תחושת השרדות בהווה. לסביות וביסקסואליות מתקרבות לאפשרויות השונות, אבל מה קורה לא.נשים על הרצף הטרנסי? לדתיים ודתיות שיצאו מהקהילות שלהם.ן? לערביות ופלסטניאיות על הרצף הטרנסי (ובכלל)? ככל שהמעגלים מתרחבים, הפריווילגיות מצטמצמות והניראות נעלמת. קשה לייצר דימוי עתיד לא מאיים בו אותם.ן צעירות וצעירים יכולים.ןת להיות חלק לא שולי בחברה.

ועוד לא דיברנו על מה קורה אם אותו עתיד נחשק בכלל לא נחשק. זאת אומרת- אם אני לא מעוניינת לדמיין עתיד בו יש נישואין, ילדים ופיתוח קריירה אישית, האם זה אפשרי ללא ייצוג קיים? ומה יהיו המחירים החברתיים לשלם בעקבות בחירה שכזאת?

מכללת 'מרשה' שמה לעצמה את המשימה והאתגר להתמודד עם המציאות החברתית והפוליטית שנשקפת מתוך ההבנה הזאת.  במכללה יווצר מענה הוליסטי- חברתי, תעסוקתי, אישי וקבוצתי לתלמידות ולתלמידים בו. מטרת המכללה היא לייצר קהילה, תנועה וחברה סולידרית שמאפשרת לכל הזהויות הזדמנות לקחת חלק ויחד עם זאת מכירה בחוסר השוויון והפער בפריווילגיות בתוך הקהילה ומחוץ לה.

הקורסים של מכללת מרשה לשנת הלימודים הקרובה ייפתחו במהלך פברואר, מספר המקומות מוגבל. נשארו מקומות בקורס עיצוב שיער, קורס בניית ציפורניים, קורס שיווק דיגיטלי, קורס איפור. בהמשך ייפתח קורס דיג'ייז, קורס קוסמטיקה וקורס קונדיטוריה.

כדי להישאר מעודכנים מומלץ לעקוב אחרי העמוד אינסטגרם של מכללת מרשה: marshacollege

(*) הכותבת היא חלק מהצוות המקים של מכללת מרשה

לקריאת מאמרים בנושאים דומים לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מכללת מרשה, צילום: אבי מחפוד

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.