בלילה שבין שישי-לשבת ה-2 בספטמבר 2022, סבב שלישי באליפות ארה"ב בטניס, שיחקה סרינה וויליאמס כנראה את משחקה האחרון על מגרש הטניס. בראיון לאחר המשחק, עמדה סרינה וויליאמס על מגרש הטניס שניות לאחר ההפסד ללאילה טומליאנוביץ' (46 בעולם), בקול חנוק ונרגש, ובעיניים דומעות, הודתה סרינה לסובבים אותה ולקהל המלווה אותה שלושה עשורים, יותר מכל בלטו דבריה על אחותה הגדולה ונוס: "לא הייתי סרינה לולא ונוס, תודה ונוס, בלעדייך סרינה לא הייתה קיימת". זהו הכוח הסודי של האחיות סרינה, המשפחה, האבא, האמא והקשר בין האחיות, שותפות למסע המלוות זו את זו מרגע הולדתם עד לבמה הגדולה מתוך אמונה יציבה כסלע ביכולותיהן.
סרינה נולדה במישיגן, לריצ'רד ולאורסין וויליאמס. בילדותה עברה לקומפטון שבקליפורניה שם החלה לשחק טניס בגיל ארבע ומאז דהרה עד לפסגת הטניס העולמי. במשך שלושה עשורים שלטה בדומיננטיות בלתי ניתנת לערעור בטניס ובטניס הנשי בפרט.
את הפרקים הראשונים בסיפורן של האחיות וויליאמס, ונוס וסרינה, כתב אביהם ריצ'ארד בנחישות והתמסרות מוחלטת לטניס, האב רצ'ארד הפסיק לעבוד והחל לאמן את בנותיו לטניס מקצועי; כשאימן לאורסין נותרה מפרנסת יחידה.
מערכת היחסים של סרינה וונוס עם אביהן ריצ'רד, לא הייתה מבוססת על הפחדה, משמעת קיצונית ופוגענית כפי שנהוג לחשוב, אלא מתוך שליחות ואמונה ביכולותיהן, במשמעות ובאפקט של ההצלחה שלהן לילדים אפרו-אמריקאים ובעיקר, נבעה מתוך פילוסופיית חיים, של יגעת ומצאת תאמין.
בראיון משנת 1995 של ונוס בת ה-14, בשלב בו האחיות, כוח עולה בשמי הטניס, היוו מקור לסקרנות, פחד והערצה בקרב קהילת הטניס, מתמודדת ונוס הילדה מול מראיין מבוגר המטיל בה ספק. ואולי מנסה לערער את בטחונה ביכולתה לנצח. למרות תשובתה החוזרת ונשנית לשאלתו, ממשיך המראיין בהתעקשות חסרת היגיון לקבל תשובה אחרת, עד שקוטע האב ריצ'ארד את הראיון ופונה למראיין ודורש ממנו להניח לה "היא ענתה על השאלה שלך בביטחון רב, תשאיר את זה ככה".
האב האמין, הבנות האמינו וחזונו של רצ'ארד הפך לנבואה שהתגשמה: הבנות אכן גדלו והפכו לשחקניות הטניס הטובות בעולם ואולי אף בהיסטוריה, כשסרינה עולה על כולן בדיוק כפי שהוא חזה.
אך חלומו של ריצ'ארד היה גדול ורחב יותר. הוא הבין את הכוח וההשפעה העצומה של ההצלחות הללו ואת העובדה שבכל הצלחה כזו, ילד וילדה נוספים יזכו להאמין בעצמם אף הם. כי אם הילדות מקומפטון המושמצת הצליחו – אז גם הם וגם הן יכולות.
23 גראנד סלאמים אישיים, 14 גראנד סלאם זוגות נשים ושני תארים ב"זוגות מעורב".
את משחקה המקצועי הראשון שיחקה סרינה בשנת 1995 בגיל 14 בלבד, היא הפסידה בו ורק חמש שנים מאוחר יותר, באליפות ארה"ב שהתקיימה בשנת 1999, היא זכתה בגראנד סלאם הראשון שלה. הדרך של סרינה הייתה לא קלה, היא נאלצה להתמודד עם גזענות מובהקת על המגרשים של ארה"ב בשנות התשעים, עם הביקורות מיריבות על המגרש, עם פרשני הספורט שלא ידעו כיצד להכיל את התופעה הנקראת "סרינה וויליאמס", שהביאה דם חדש, כוח ועניין מחודש לטניס הנשי. כמו למשל, כשמרטינה הינגיס השוודית, לקראת אליפות ארה"ב בשנת 2001, הצהירה בראיון למגזין "טיימס" שלאחיות וויליאמס יש ספונסרים "רק בגלל שהן שחורות" וכן, שיש להן יתרון על המגרש כי הן "תמיד יכולות לומר 'זו גזענות'". כל אלו לא מנעו מהאחיות וויליאמס להביס את כולן ולהתחרות בגמר זו מול זו, הגמר הנשי הראשון ששודר בשעת שיא בארה"ב.
בשנת 2003, עם מותה של אחותן יטניודי ופציעה שקיבלה בברך, הגיעו שנים מאתגרות פיזית ומנטלית עבור סרינה. שנים בהן הדירוג העולמי שלה צנח עד שבשנת 2007, באליפות אוסטרליה, היא ביצעה את אחד הקאמבקים הגדולים שנראו וזכתה בתחרות. מאז היא דהרה קדימה והשיגה את ה"גראנד סלאם" ה-23 בשנת 2017.
סרינה המשיכה לשחק ולנצח ובין שנת 2007 לשנת 2017 היא זכתה ב-16 גראנד סלאמים. עם לידתה של בתה אולימפיה בשנת 2017 היא לקחה הפסקה של שנה וחצי ועם חזרתה למגרשים בשנת 2018, היא הגיעה לארבעה גמרים והפסידה בכולם. ההפסד לנואמי אוסקה באליפות ארה"ב ב2018, הסתיים בטעם מר לסרינה שמלבד ההפסד, רבים ביקרו אותה על היעדר הספורטיביות, כיוון שבמהלך המשחק צעקה על השופט. במשחק זה, הרעב של סרינה לנצח בא לידי ביטוי באופן שאולי אינו מלבב, אבל גם אינו גורע מהיותה הצלע השניה של הצמד ששינה את פני הטניס הנשי.
החלום האפרו-אמריקני
וזה מה שהופך את הסיפור של וונוס סרינה, לסיפור על החלום האמריקאי, או אולי נכון יותר, החלום האפרו-אמריקאי.
הן שברו תקרות בטון – אולי יותר נכון, חבטו בהן. הן חדרו לתוך ענף ספורט שהיה מנת חלקם של המעמדות הגבוהים, ענף שמכונה "הספורט הלבן", בשל קוד הלבוש הנהוג, לכאורה, אך מבליע בתוכו הנחות יסוד נוספות – והנגישו אותו לציבור הרחב. עם עלייתן של האחיות וויליאמס, עלה העניין הציבורי בטניס הנשי והפך לאירוע תרבותי של ממש. הן הפכו את הטניס הנשי מעניין ומסקרן באותה מידה של טניס גברים ולעיתים אף יותר. הן היוו השראה לנשים ברחבי העולם, לספורטאיות ולטניסאיות מן הדרג הראשון כדוגמת נאומי אוסקה, וגברינה מוגורוסה.
סיפורן של האחיות וויליאמס הוא חלק בלתי נפרד מההילה שלהן. הכישרון, האמונה והעבודה הקשה הביאה את סרינה לטופ. כמו אגדה חיה אמריקנית: משפחה המתגוררת בשכונת עוני, אוחזת בחלום – ומגשימה אותו.
בשנים האחרונות החלה סרינה לתכנן את חייה שלאחר הטניס, מלבד פעילויות פילנתרופיות ובניית המותג שנקרא "סרינה", מתחזקת וויליאמס עמודי אינסטגרם ופייסבוק עם מעל ל-15 מיליון עוקבים, שם היא משתפת על חייה האישיים והמקצועיים. סרינה משתפת רבות על מחשבותיה להמשך דרכה מחוץ למגרשי הטניס, כאשת עסקים וכמשקיעה. המטרה של סרינה כפי שניתן להבין מראיונות שונים, היא שהיא וונוס לא יהיו אנומליה, אלא שנשים ואנשים הדומים להן יהיו ויקחו חלק בכל מקום והיבט של העשייה האנושית. את המטרה הזו כבר השיגה בתחום הטניס. כעת, מועדות פניה לתחומים חדשים, בהם אין ספק שתשבור לא פחות תקרות.
תמונת הכותרת מתוך "LE MONDE"
