Reading Time: 4 minutes

פתולוגיזציה מסוכנת: "פגיעה מינית" כאבחנה להשתקת עובדות מין

תחת התיוג של "פוסט טראומה" מופעלות פרקטיקות השתקה מערכתיות כלפי נשים עובדות מין, והן מאיימות גם על קולן של כלל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למען כבוד האדם והעובדות, ולמען נפגעות אלימות מינית בפרט: חשוב להיאבק במערכת הזו
Reading Time: 4 minutes

מאת: שירה לוזקי

אולי חלקכן נתקלתן במקרים בהם נשים שהתנהלותן המינית חריגה מהנורמה מתויגות ככאלו שעברו פגיעה מינית בילדות. הכוונה האמיתית באמירות כאלו היא לומר שנשים אלו נשלטות למעשה בידי פתולוגיה. 

זה קורה על אף שהמתייגים כלל לא מכירים אישית את אותן הנשים. כך למשל נשמעו תגובות כשמיילי סיירוס יצאה במופע החושפני שלה לראשונה שהיא בטח עברה "אביוז".

מדובר בתופעה, ולא במקרים בודדים. והגישה הזו חמורה שבעתיים, כשהיא מאומצת ע"י בעלי ובעלות כוח, מתחומי הטיפול, התקשורת, עיצוב מדיניות ועוד. היא בולטת במיוחד בדיונים הנוגעים לנשים העוסקות בעבודות מין.

אבקש להדגים זאת באמצעות 3 מקרי בוחן שהתרחשו במציאות הישראלית.

המומחית שביטלה את עובדת המין באמצעות אבחנה

מקרה א': "מומחית" לענייני נשים בזנות מתראיינת באולפן טלוויזיה. בשלב מסוים בשיחה מציג המראיין קטע קצר של ראיון קודם עם עובדת מין, המדברת בפנים גלויות ומציגה עמדה אחרת מזו של היושבת באולפן. 

ה"מומחית" הגיבה שמתוך היכרות היא יכולה לזהות שהאישה שדיברה נמצאת בדיסוציאציה: מצב של מעין "ניתוק מהעצמי" שמאפיין נשים בזנות ומופיע גם בפוסט טראומה מורכבת של פגיעות מיניות. 

כך בעזרת גיוס כלי מהתחום המקצועי, ה"מומחית" מוצאת לנכון לאבחן אישה שמעולם לא פגשה. מבלי לרדת לגופו של עניין, המילים והאבחנה שלה מבטלות את הדברים שאמרה עובדת המין, מגדירות אותה כמי שלא מודעת למה שקורה לה ולא יכולה לדבר עליו.  

העובדות ששלחו דוברת, ונציגת הרווחה שהשתיקה אותה

מקרה ב: אל אחת מן הישיבות במשרד המשפטים של "הצוות הבין משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות" הצטרפה עורכת דין אשר ייצגה מספר נשים שביקשו לאפשר להן להמשיך להתפרנס מעבודת מין. 

עורכת הדין הציגה את הנשים כבעלות שאיפות, עם דעה אוטונומית, שעסקו או עוסקות במקביל במקצועות כמו אחות בבית חולים, הנהלת חשבונות, סטטיסטיקאית במכון מחקר. היא הסבירה שנשים נורמטיביות לחלוטין מוצאות עצמן מפרנסות יחידות ללא תמיכה משפחתית.

בשל יוקר המחיה בישראל, משכורות רגילות בשוק העבודה לא מאפשרות לנשים האלו את רמת החיים "שכולנו רוצים להבטיח לעצמנו". הן מוצאות בעבודת המין השלמת הכנסה.

בהתייחס לכוונה לצמצם צריכת שירותי מין באמצעות חקיקה טענה עורכת הדין:

"אני חושבת שהמדינה לא מסוגלת לסייע לנשים שאני מדברת עליהן, כי זה דורש יותר מדי. ואני חושבת שצריך להתחשב בהן וכל חוק נוסף, הוא מכביד עליהן ומוסיף אכיפה שנעשית דרכן". 

מנגד, הנציגה מטעם משרד הרווחה הגיבה וטענה כי

"ללכת ולהשלים הכנסה בזנות, היא לא בחירה מנותקת מהעבר של האישה..  זה לא הגיוני, שמצוקה כלכלית גרידא [גרמה לאישה לבחור בעבודת מין]..שאת מנתקת אותה מכל אורח החיים שלה, אני, קשה לי לקבל את זה, מתוך ההיכרות שלי עם השטח.. חייבת להתחבר לאלמנטים של טראומה מינית, של משקעים מהעבר, של ניצול". 

גם במקרה הזה "מומחית", שמעולם לא פגשה את הנשים שדובר עליהן, מצאה לנכון להפחית מחשיבות דבריה של עורכת הדין באת כוחן. אוטומטית, ומבלי שפגשה את הנשים, אותה מומחית ממשרד הרווחה תייגה את כולן כנפגעות מינית בעברן, מה שלדעתה חייב להיות מניע משמעותי לעיסוקן בעבודת מין.

בעיית מהימנות: מחקרים על עבודת מין ופגיעה מינית

מקרה ג': לאולפן Ynet הגיעה עורכת דין אחרת המייצגת קבוצה של עובדות מין שהגישו עתירה לבג"ץ כנגד החמרה בחקיקה הפוגעת בהן. היא תיארה את פרופיל הנשים אותן היא מייצגת: בגירות, דעתניות, עצמאיות, אימהות לילדים. 

בזמן שדיברה קטעה אותה המראיינת ואמרה "אבל אנחנו מכירים את כל המחקרים שנעשים, שיותר מתשעים אחוז מהנשים [עובדות מין],  גם אם הן היום בגירות ולא נראות לנו מוחלשות, יכול להיות שעברו התעללות מינית בילדותן, היו להן תנאים מאוד בעייתיים כמו סמים".

חשוב להבהיר שהנתונים עליהם מבוססים מחקרים הקושרים בין עיסוק בזנות לרקע של פגיעה מינית בילדות נאספו ברובם ממסגרות סיוע ושיקום לנשים בזנות אליהן  מגיעות רק אחוזים בודדים מקרב כלל עובדות המין. ככל הנראה קיים לרוב קשר בין הרקע הקשה של אותן נשים לצורך שלהן להסתייע במסגרות אלו, לכן לא נכון להשליך את המאפיינים שלהן על כלל עובדות המין שכלל לא מגיעות למקומות אלו. 

אבל, בפועל, התקבע והושרש התיוג של עובדות מין כנפגעות התעללות מינית בילדות. זהו הבסיס לדפוסים של דחיית הטענות, הרצונות והעמדות שמביעות נשים עובדות מין. ניתן לראות זאת בשיחות סגורות של גורמי טיפול ורווחה בקביעת מדיניות,  כמו גם בהרבה דיונים פתוחים ברחבי הרשתות החברתיות ומחוץ להן. 

עובדות מין מפגינות
הפגנה למען זכויות עובדות מין, סן פרנסיסקו

לא רק עובדות מין: סכנה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

ארגון הלובי "המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות", למשל, השתמש באופן בלתי נלאה בהצגת אותו טיעון לא מבוסס שהצביע על כך שמרבית הנשים בזנות דורדרו אליה בעקבות פגיעות מיניות קשות בילדות. הנתון הזה הופיע שוב ושוב כחלק ממערך ההסברה והתעמולה של הלובי, בכדי להשיג מטרות המנוגדות לצרכיהן ורצונותיהן של מרבית עובדות המין להן נוגעים הדברים יותר מכול. 

למעשה, המטרה של המשתמשים בטיעון הפגיעה מינית בילדות היא בעצם למנוע הקשבה לאותן הנשים, בין אם מתוך תחושת איום סמויה ובין אם תחת מעטה של סיוע ורושם של "אנחנו אלו שיודעים באמת, ולא משנה מה את אומרת". עובדת המין הקנדית שרה מ. טענה

" אלו שקוראות לצורך שלנו בהכנסה תגובה פתולוגית להתעללות מינית בילדות, פוגעות בעובדות מין שעברו התעללות, בעובדות מין שמעולם לא התעללו בהן  ובכל מי שחווה אלימות מינית".

לדעתי האישית, יהיה אשר יהיה אחוז נפגעות תקיפה מינית בקרב עובדות מין, זה לא נושא להפיץ בפרופגנדה המונית, ובוודאי שללא הסכמתן של המתויגות.

אבל הגישה הזו כל-כך מסוכנת ופוגענית, לא רק כלפי עובדות מין, אלא בעצם גם עבור כל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית באשר הם. מדוע?

נניח שנשלים עם גישה שתופסת נפגעות התעללות מינית כמי שלא מבטאות את מה שהן רוצות. התוצאה היא שנגיע למצבים בהם אישה בגירה נפגעת מינית תגיד מה היא רוצה ו"מומחים" יחליטו שאין להקשיב לה. הם יגידו שהרצונות שהיא מבטאת מונעים מפוסט טראומה ומוטב ש"אנו נחליט בשבילה מה היא צריכה". 

ברגע שנסכים עם פעולות כאלו, נכנס למציאות של דיכוי כפול. לא מספיקה ההתמודדות עם הפגיעה המינית אלא נצטרך גם להיאבק כנגד האינוס של הבעותינו ורצונותינו. 

"עקרונות מקצועיים" או ניצול לרעה של כוח חברתי?

לכן הפרקטיקה באמצעותה משתמשים בכדי להשתיק עובדות מין צריכה להטריד כל אחת ואחד שחשיבות ערך כבוד האדם עומד לנגד עיניהם. לא כולכם חייבים לאהוב את הרעיון של עבודות מין. אבל כולנו צריכים להבין שאימוץ גישה המבטלת הקשבה לנשים אמיתיות הוא ניצול לרעה של כוח חברתי המוסווה בכותרת של עקרונות מקצועיים ובסיס מדעי.

זאת להבדיל, למשל, מאבחנות מדעיות תקפות, מבוססות תצפיות ושאינן תלויות באמונות של מי שהוגה אותן. לדוגמא, האבחנה שילד בגיל הרך אינו מסוגל לקבל סדרה של החלטות שמסוגל לקבל אדם מבוגר, או אבחנה שנעשתה בידי ועדה של רופאים פסיכיאטרים לגבי אדם ספציפי שנמצא במצב פסיכוטי ממושך ולא אחראי למעשיו.

לעומתם, נמצא את החיבור אוטומטי בשיח הציבורי בין אישה עובדת מין ובין רקע של פגיעות מיניות, והסקת המסקנה שהיא נמצאת בתודעה משתנה ואין לקחת ברצינות את הרצונות שהיא מבטאת. בניגוד לדוגמאות מהפסקה הקודמת, כאן מדובר בניסיון לקבע תפיסה שגויה באופן שפוגע קשות בנשים אליהן היא מיוחסת, ושמשליך לרעה גם על נפגעי ונפגעות תקיפה מינית בכלל.

התמיכה בשיח "מקצועי" לכאורה שמוחק קולות מהשטח מחלישה את האפשרות לפתח הבנה רחבה של נסיבות, התנהגויות וחוויות של נשים. חמור מכך, היא משתיקה את הנרטיבים המורכבים של נשים אמיתיות. התחושה היא שהמתנגדים להשמעת קולן של הנשים חוששים אולי שקבלת דבריהן עלולה לערער להם את סדרי העולם.

לכתבות נוספות בנושא עובדות מין לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: ernie114 מאתר Pixabay תמונה בגוף הכתבה: Eliya מאתר Flicker

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. Avatar
    שושנה קירש

    גם אם כל מה שנכתב כאן הוא עובדתית נכון רק לראות את שילוב המילים האלה מול עינייך – "להתפרנס מעבודת מין" –
    באמת שלא מפריע לך? אבל באמת?? האם תקבלי את כל "הטיעונים הצודקים" של נגיד, בתך אחותך דודתך ואחייניתך כשיספרו לך שהן "מתפרנסות ממין" , או אפילו זונות ממין זכר של נגיד, בנך אחיך דודך ואחיינך. ולא הזכרנו במילה את הלגיטימציה שזה נותן לסחר בנשים על אותו בסיס בדיוק.
    ותסתכלי לי בלבן של העיניים כאילו אין מקורות פרנסה אחרים , רק הכוס והזיין , כן??! I DONT THINK SO.

  2. Avatar
    שחורי

    את סתם מתלהמת במקום לענות לגופו של עיניין . את מבטלת את כל הטקסט היפה שהיא כתבה כאן – אם בכלל קראת אותו. מה שבטוח זה שלא הבנת אותו, ואת גם לא רוצה להבין אותו .
    היא בידיוק כתבה שעובדות המין נירמסות על ידי "פמיניסטיות" כמוך- שבטוח "יודעות" מה יותר טוב בשבילן .
    את ממשיכה עם קלישאות נדושות, משתיקות .
    אז אני אשאל אותך שאלה , מה תעשי אם הבת שלך תבוא ותגיד לך " אמא, אני כבר חצי שנה עושה כסף ממין " . ?
    מה תעשי ? מה את יכולה לעשות ? אחרי ניסיונות ביטול רמיסה ושיכנוע שלא צלחו – מה תעשי ? תקשרי אותה במרתף ?
    תנסי למרר לה את החיים על ידי תמיכה בחוקים שפוגעים בה ?
    תנסי להזיק לה או תנסי לעזור לה ?

  3. Avatar
    שחורי

    סוף סוף פמיניסטית שפויה .
    זה נותן תיקווה לאנושות .

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

מסתמן: עצירות במתקן כליאה עברו כריתות רחם ללא הסכמתן

Reading Time: 4 minutes דיווחים ראשוניים על כריתות רחם והליכים כירורגים אחרים שנעשו ללא הסכמה בנשים במתקני כליאה בארצות הברית. ברקע: היסטוריה אמריקאית של עיקור כפוי במאה האחרונה, בקרב אוכלוסיות מוחלשות – ילדות אמנה, נכות, סובלות ממחלות נפש, וכהות עור

חטאתי לפנייך ואני לוקח אחריות

Reading Time: 5 minutes התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים

הייתי שם

Reading Time: 50 minutes במה פתוחה לעדויות על אלימות כלפי נשים, כחלק מפרויקט #הייתי_שם בעמוד הפייסבוק של פוליטיקלי קוראת. העדויות הללו מציגות תמונה רחבה ומעמיקה של אלימות כלפי נשים בישראל ושל המדינה, החברה והתרבות שתומכות בה.

בעקבות האימהות – יומן מסע

Reading Time: 12 minutes השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.