Reading Time: 4 minutes

המעצמה הגדולה בעולם נבנתה באמצעות ספינת עבדים

ספינת עבדים אילוסטרציה
את מה שמערכת החינוך לא מלמדת, לירון כהן סוקרת: כיצד הפכו אמריקה ואירופה למעצמות באמצעות חטיפה ושעבוד של מליוני אפריקאים? כיצד ספינת עבדים יצרה את העולם בו אנו חיים?
Reading Time: 4 minutes

לצערי, לבושתי, ולבושת משרד החינוך, לא הכרתי עד לשנים האחרונות לעומק את ההיסטוריה האמריקאית ואת סיפור העבדות בה, והקשר שלהם לגזענות הנוכחית בארה"ב שנמצאת ברקע של הרצח של ג'ורג' פלויד. למי ששותפה לחוויה שלי, מצורפת סקירה היסטורית קצרה.

כיבוש ושעבוד אירופאי באמריקה ובאפריקה

במהלך המאה ה-16, האירופאים סבלו מרעב גדול בעקבות מלחמות והתקררות אקלימית שפגעה בחקלאות, וצורך לשטחי גידול חדשים ולרווחים גדולים. לכן יצאו לעולם לחפש מענה, ו"גילו" את יבשת אמריקה. הביטוי עצמו מדגיש עד כמה האירופאים הגדירו את העולם מנקודת מבטם האגוצנטרית, וזו מגמה שנמשכת בארה"ב עד היום.

באמריקה האירופאים מצאו אדמה פורייה ומתחילים לגדל גומי, כותנה, קפה, סוכר, טבק ועוד. הילידים האמריקאים התנגדו לכיבוש, ולאחר שנות מאבקים, חוסלו פיזית ותרבותית בידי האירופאים.

ככל שהחקלאות באמריקה שגשגה, האירופאים הרחיבו את העשייה לחקלאות תעשייתית, שדרשה כוח עבודה נרחב יותר. הפתרון היה שעבוד של אנשים לעבודה. באותה עת, המושג "עבדות" התייחס רק לעבדות מקומית שהייתה קיימת אז בעיקר אצל מוסלמים, אך בממדים קטנים ועם אספקת זכויות לעבדים ואפשרות להשתחרר מהעבדות.

המתיישבים באמריקה לקחו את העבדות לרמה אחרת. בתחילת המאה ה- 17 הכנסייה באירופה טענה שהאפריקאים הם לא בני אדם (דה-הומניזציה) לכן מותר להשתמש בהם כחפץ. זו הייתה חותמת כשרות למוסריות של שיעבוד עבדים מאפריקה. ב-1617 יצאה ספינת העבדים הראשונה מאפריקה לצפון אמריקה (וירג'יניה).

הכניסה לאפריקה עם נשק חם

"ספינת העבדים היתה מכונה שייצרה מודרניות," טוענת פרופסור איירה ברלין "בעצם הפלגתה באוקיינוס האטלנטי השתנה העולם. היא חיברה בין אירופה, אפריקה והאמריקות ויצרה עושר עצום ואומללות אין קץ, ומסעות התופת שלה ממשיכים להטיל צל על חיינו."

האירופאים פחדו  להיכנס לפנים יבשת אפריקה, אך ברשותם היה נשק חם, שלא היה קיים באפריקה. וכך התגבשה האסטרטגיה: הם הקימו תחנות סחר לאורך החופים של מערב אפריקה ואיימו על השליטים האפריקאים שאם לא יספקו סחורה אנושית, יחסלו אותם. השליטים שלא רצו לשעבד את האנשים שלהם, נכנסו לפנים היבשת, חטפו משם ילידים והעבירו ללבנים.

מבנה ששימש כתחנת סחר עבדים במערב אפריקה
מבנה ששימש כתחנת סחר עבדים במערב אפריקה

 

נשים וגברים בני 5-25 מאפריקה שועבדו ונחטפו אל אוניות המשא, כבולים בשלשלאות בידיים וברגליים. לאחר מכן נמכרו בשווקים באמריקה כמו חפצים. האירופאים – הלבנים נתנו להם שמות, והטביעו בהם חותמות בברזל חם על הכתף כדי לזמן את בעלותם.

יצהר ורדי מתאר מספרו של מרקוס רדיקר "ספינת העבדים – היסטוריה אנושית" :

על הספינה היו השחורים הללו חסרי שם: "אישה מס' 11", "נער מס' 27" ו"גבר מספר 17". הם הושכבו בבטן הספינה, במרחב מצומצם ומחניק, שהיה שונה בכל ספינה אבל מעולם לא היה נדיב.

באחת הספינות, ולא האיומה שבהן, קיבל כל עבד מרחב של 0.27 מ"ר, וגובה החלל שעמד לרשותו היה 85 ס"מ.

השחורים נאזקו בזוגות כדי להקשות על תנועתם, והאזיקים חתכו את מפרקי הידיים, הקרסוליים והצוואר. אמצעי הכבילה האלה לא רק קרעו את בשר השחורים, אלא גם עוררו קטטות ביניהם, בעיקר כשהיו צריכים ללכת לגיגיות הצרכים. אחד מרבי-החובלים הסיק מכך, איך לא, כי אופיים "אכזרי ורצחני".

 

שטר בעלות על עבד
שטר בעלות על עבד

 

שיקולים כלכליים גברו על כל שיקול דעת אנושי וניתן לראות זאת בפרשה המזעזעת סביב ספינת עבדים בשם "זונג" (1781). בעקבות מגיפה בספינה, הורה רב-החובל לוק קולינגווד להשליך למים יותר ממאה עבדים חולים כשידיהם אזוקות. הוא עשה זאת משום שהבין שאם ימותו העבדים מוות טבעי יעורר הדבר את זעמם של מעסיקיו, אבל אם יושלכו העבדים חיים לים ("אובדן מטען"), ישלמו המבטחים את הנזק.

יותר מ-50% מאוכלוסיית אפריקה בנתה בכורח את אמריקה

באמריקה, האפריקאים המשועבדים היו כוח העבודה העיקרי בהקמת תשתיות (גשרים, נמלים, כבישים, פסי רכבת), עבודה במטעים ובשדות, כריית מחצבים ושירות במשקי הבית של האנשים הלבנים. כך בנו העבדים השחורים את תשתיותיה של אומת "האדם החופשי" ארה"ב.

בין המאה ה – 16 למאה ה- 19, נחטפים מיליוני ילידים אפריקאים. אין אומדן אמיתי של כמות האנשים שנסחרו והוא נע בין 12 מיליון ל- 20 מיליון בני אדם. נתון בלתי נתפס לאור העובדה שההערכות הן שביבשת אפריקה לפני הסחר חיו כ – 25 מיליון בני אדם.

יבשת אפריקה נטבחה, וחוותה אובדן וכאוס מוחלט בין איש לרעהו מהפחד שנזרע על ידי האדם הלבן שלא ראה באפריקאים אלא רק פוטנציאל לעבדים.

אולאודה אקוויאנו, שנחטף מכפרו בשנת 1754, כתב לימים ספר, שהיה האוטוביוגרפיה הראשונה שנכתבה מנקודת ראותו של עבד. ושם נכתב:

"[היינו] כמעט אומה שלמה של רקדנים, מוזיקאים ומשוררים… מעולם לא שמעתי על אנשים לבנים או אירופים, וגם לא על הים".

נאורות שצמחה בזכות זוועות שהיא מכחישה

העבדים שועבדו לצרכי המחיה והכלכלה של האדם הלבן. כל זאת בהכשר של מוסד הנצרות במימונו של הוותיקן שהיה נותן ברכתו לכל ספינת עבדים שיצאה לאמריקה. המערכת האירופאית, בחסות הדת הנוצרית, הרוויחה את שלה: ההכנסות מהגידולים ביבשת אמריקה אלו נשארו באירופה.

הכלכלן ההיסטורי אריק ג'ונס טבע את המושג: "הנס האירופאי" לציון הגידול המסיבי בהכנסה באזור אירופה, החל משנת 1500 ועד ימינו אנו. הוא טען שהגורמים לגידול רבים וכוללים מספר מהפכות כולל מהפכת הדפוס, המהפכה המדעית, תנועת ההשכלה, הנאורות, המהפכה החקלאית הבריטית ולבסוף המהפכה התעשייתית (מתוך ויקיפדיה).

אבל ג'ונס, ואינספור ספרי היסטוריה, לא מדברים על מה שאפשר את "הנס האירופאי" הזה: אותה נאורות ואותן מהפכות צמחו לצד הזוועות הללו, במשך ארבע מאות שנה. זו נאורות ששעבדה, ניצלה, רצחה ואנסה מיליוני נפשות. אלו "מהפכות" של טכנולוגיה והשכלה שיכלו לקרות רק בזכות הכסף שהגיע לאירופה עקב הזוועה שבוצעה בשאר העולם.

הבסיס לעולם המערבי, אותו נושאת בגאווה אומת "העולם החופשי" ארה"ב, נבנה על יסודות העבדות והסחר הטרנס אטלנטי במיליוני בני אדם אפריקאים.

סחר העבדים הטרנס אטלנטי הופסק בסוף המאה ה- 18 אך העבדות נמשכה בארה"ב עד לאמצע המאה ה – 19 ונאסרה שם סופית בשנת 1865. העבדות בוטלה אך הקולוניאליזם המשיך: כיבוש ארצות, השתלטות על יבשות וכיבושן על ידי האדם הלבן-אירופאי.

לכתבות נוספות של לירון בטור הומלסית פוליטית לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: ספינת עבדים, אילוסטרציה באדיבות הספרייה הציבורית של ניו יורק

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה