מאת: מריאלה יאבו ומאיה רומן
הפרק השבועי של הטובות לקרב האט טיפה את האקשן והתמקד בדמויות הראשיות של הסדרה ובמחזה מסקרן שמבוסס על מחזה אמיתי. כתמיד, מאיה ומריאלה כאן כדי לצלול לעומק הפמיניסטי של הדברים.
*****ספוילרים ל"הטובות לקרב" עונה 4 פרק 4 *****
מריאלה:
הטובות לקרב עונה 4 פרק 4 מעלה ברמה את העיסוק בהצגות, שהופיע בפרקים האחרונים. למשל ההצגה של שופט בבית המשפט או הצגת "מכבסת המילים" של משאבי אנוש. אבל השבוע אנחנו מגיעות אשכרה לתיאטרון! ולא סתם, אלא להצגה שמבוססת על הדמויות שבסדרה.
וזה היה מגניב. נכון שההצגה עצמה הייתה סאטירה והדמויות מוגזמות, אבל בגדול לאורך כל הפרק ההצגה הזו שמה לדמויות מעין מראה מול העיניים.
מאיה:
בהחלט. אני גם חשבתי שהדימוי של המראה היה מאוד משמעותי מן הסתם, וגם עזר לחבר אותנו יותר לדמויות בסדרה.
הפרק הזה, מסתבר, מבוסס על מחזה מצליח בשם "Slave Play" שעורר סערה גדולה בברודווי. כותבי "הטובות לקרב", חובבי הז'אנר, שאבו ממנו השראה לנושא השבועי. ממה שהבנתי, במחזה האמיתי יחסים בין-גזעיים מוצגים בהקשר של בדס"מ ויחסי כוח. כמו בפרק, גם במציאות, המחזה עורר סערה מכל מיני כיוונים ובין היתר כשאישה לבנה מהקהל התלוננה על גזענות הפוכה.
המחזה המקורי עוסק בדרך בה יחסי הכוחות ההיסטוריים בין שחורים ולבנים בארה"ב משפיעים על יחסים רומנטיים כיום. העיסוק של הסדרה במחזה שנכתב על השותפים ברדיק, בזומן ושות', מכניס לעולם של עורכי הדין החביבים עלינו שאלות על הקשרים בין כוח, סקס ויחסים בין גזעיים.
הניסיון לחבר בצורה הזו בין האישי והפוליטי היה בעיניי חזק מאוד בפרק הזה. העלילה של דיאן וקורט, למשל, הייתה קורעת מצחוק אבל גם אמיצה בטירוף. ראינו אותה שואלת את עצמה מה בעצם מדליק אותו, בה וביחסים שלהם, ומה המשמעות של זה. אני חושבת שזה לא נושא שמפרקים הרבה בטלוויזיה מיינסטרימית.
מריאלה:
וואו ולראות את דיאן כמלכת סאדו היה מדהים. אני נקרעתי מצחוק ממש.
מאיה:
איזו מלכה. וברור, גם התגובה של קורט הייתה צפויה ומושלמת. ובאותו רגע שיקפה כל כך הרבה את יחסי הכוח ביניהם.
וכמובן גם הדינמיקה של ליז וכיילב הייתה נפלאה ומעניינת.
מריאלה:
כן? כלומר כן הם היו טובים בזה, אבל לא כ"כ הבנתי מה קו העלילה הזה בא להוסיף. הרגיש לי קצת מאולץ… וגם חשבתי שהוא בכלל בקטע של מריסה? ובכלל אם את שואלת אותי היא ממש מוזנחת לאחרונה עלילתית, והיא כזאת דמות אדירה!
מאיה:
אני חושבת שזה כיוון שעוד יתפתח. היה מעניין לגלות שליז מעולם לא הייתה במערכת יחסים עם אדם לבן. זה נראה לי מקור מעניין לחומר. וכמובן שייתכן שיווצר משולש אהבה, עם מריסה, שזה מעולה לכל סדרה. וזה עוד מבלי לדבר על כך שאני עדיין חושבת שכיילב בכלל מרגל עבור הבוסים למעלה.
מריסה אכן קצת מוזנחת אבל היא מצוינת כתמיד. גם כשהיא מופיעה רק לכמה דקות היא גונבת את ההצגה. הקטע שלה עם מעגל המחזאים היה קורע, פשוט כי התיאור של הסיטואציה היה כל כך מדויק, הסנוביות, ההתנשאות.
לגבי ההצגה שכולם הלכו לראות, בהתחלה מאוד הזדעזעתי. בקטע הפתיחה של ההצגה, כשהשחקנית שמדמה את "דיאן" מצליפה בשחקן שמדמה את "אדריאן", זה הרגיש מאוד חוצה גבולות בגלל ההקשר של העבדות וכו'. חשבתי שזה בטח היה מזעזע עבורו לצפות בזה. והדרך שבה זה חלחל ליחסים שלהם אחר כך הייתה ממש מעניינת.
אני חושבת שזה אחד מהמסרים של ההצגה, בטח המקורית ואולי גם החיקוי בסדרה: הדרך בה דימויים קולקטיביים זולגים לתוך החיים שלנו וגורמים לנו לחשוב על עצמנו אחרת. בפרק הזה מדובר בהצגה שמשפיעה על הדמויות בסדרה, אבל בהקשר רחב יותר זו התרבות וההיסטוריה שכולנו גדלים אליהן.
חשבתי גם על ההשטחה במחזה הבדיוני, שהפך את דיאן שלנו לבעלת עבדים דומינטריקסית, את אדריאן למישהו שרוצה להיות נשלט, ואת ליז לקריקטורה לא מובנת. אפילו שזה היה מצחיק שנתנו לשחקנית שמגלמת אותה לשיר כי, כפי שדיברנו בעבר, אודרה מקדונלד שמשחקת אותה היא זמרת ברודווי אדירה.
מריאלה:
הקטע עם ליז בהצגה, שהיא מתחככת בבובה שאמורה להיות אבא שלה, היה מזעזע. וכן, המסרים בהצגה לא היו מעודנים בכלל…
מאיה:
ממש מזעזע, אפילו משפיל בצורה מסוימת. ואני חושבת שזה מסוג הדברים שהצגות בחיים האמיתיים מעבירות יותר טוב. המבוכה הזאת, מלגעת במקומות נורא מורכבים ואישיים ולא מדוברים, איכשהו עוברת ככנה כשאת רואה שחקנים על במה ונוצרת אינטימיות שכזאת. כשההצגה מתרחשת בתוך הסדרה, הסאטירה נהיית כל כך מוקצנת שזה אולי כבר מאבד משהו.
ועדיין, זה היה אחד הפרקים הכיפיים של טלוויזיה שראיתי לאחרונה. רק ב"טובות לקרב" אפשר להיות מופתעות ככה.
מריאלה:
וזה גם הז'אנר הזה של תיאטרון אלטרנטיבי, כזה שמאפשר בוטות שאי אפשר להעביר בדרכים אחרות, גם לא בסדרות טלוויזיה טובות ככל שיהיו.
אהבתי מאוד גם את 'השיחות' הדמיוניות של הדמויות מהסדרה למול השחקנים שגילמו אותם בהצגה. הן נגעו כל אחת ואחת מהן בנקודות מאוד מרכזיות בדמויות שלנו, וגם מאוד קידמו את העלילה.
נגיד השיחה של ג'וליוס השופט עם השחקן שמשחק אותו, שבעצם מזכיר לו שהוא שחור שמרני ולפי משחק הפוליטיקלי קורקט אי אפשר לגעת בו. וגם הדמות המצחיקה של ליז שכאילו דחפה אותה לכיילב. וכמובן השיחה של דיאן על מה בעצם מדליק את בן זוגה והפחד (החמוד בעיני) שהוא גזעני.
מאיה:
השיחה של דיאן עם עצמה הייתה הכי מוצלחת בעיניי. למרות שגם היא לא הלכה עד הסוף. כי נכון שהשאלה בנוגע למה מדליק את קורט היא מעניינת, אבל גם היה מעניין לראות את דיאן שואלת את עצמה מה הדליק אותה שם.
והנקודה של ג'וליוס הייתה מעניינת, על היותו נדיר כרפובליקני שחור. את חושבת שאנחנו שם? שבמקומות מסויימים זה כבר יתרון? זו שאלה מעניינת…
מריאלה:
אני חושבת שבעולם הכל כך פוליטי הזה של בתי המשפט, יש לזה יתרון מסוים. כי 'שני הצדדים' מעוניינים שהוא יהיה שם, בעיקר הרפובליקני שמחזיק כיום בשליטה.
מאיה:
מעניין, כן יש מצב. זו מין הצטלבות אינטרסים כביכול. מעניין אם זה טוב או רע. אוי "הטובות לקרב"… תמיד מבלבלות
מריאלה:
ראינו בפרק גם שדיאן לקחה על עצמה לייצג את העו"ד המצחיק קובאקס. ובסוף היה שופט שכן החליט לפצות מישהי, למרות שבהתחלה התיק נעלם, ושוב בהקשר לתזכיר 618. לא יודעות אם ג'וליוס היה השופט אבל יכול להיות שכן!
מאיה:
אני חשבתי שראינו שמישהו שילם לזו שתבעה את קובאקס, כדי שדיאן לא תוכל להמשיך לשאול שאלות. זה לא שמישהו פסק לטובתה, אלא שילמו לה פשוט. מריאלה! הקפיטליסטים שוב ניצחו! זה מה שאני הבנתי לפחות….
מריאלה:
חחחח אבל מקודם הם לא שילמו לה כלום! וכן היה שופט מעורב בזה שבסוף היא קיבלה כסף!
מאיה:
אבל זה היה כדי להשתיק את דיאן! מה עם המזכר?! איך נדע מה יש בו? מי מאחוריו?
מריאלה:
זה ברור, אבל כן נסדק שם משהו. אני הרגשתי שדיאן הופתעה לטובה כשקובאקס עדכן אותה על התיק. הם כן "וויתרו" לה לרגע כדי שהיא תפסיק לרחרח. ואז פנו לכיוון אחר ושלחו מישהו להפחיד את קורט!!
מאיה:
בעיניי הם לא וויתרו. הם קנו את כולם וכביטוח הפחידו את קורט.
דיאן העשויה ללא חת הזאת, איך בתחילת הפרק היא עלתה שם למשרדים למעלה. אני ממש אוהבת את זה שלדמות שלה יש את היושרה הזאת. היא לפעמים יכולה לעבור כמזויפת אבל אצל דיאן, בגלל שהדמות שלה כה מדויקת, היא עוברת כאמינה וכחוט שדרה.
מריאלה:
כן היא מדהימה. לסיום אני רוצה להתעכב רגע על המשפט שאמרה לקראת סוף הפרק, שמוזר שאיימו על קורט 'כי זה לא עניין פוליטי הפעם'. ראיתי את זה ורציתי לצעוק למסך 'אמג דיאן! הון זה הכי פוליטי!!'.
זה מאוד מבליט את המעמד והפריבילגיות שלה. יש בה מעין תמימות כזאת, שהתבטאה גם גם בנאום היפה שנשאה בפני הבוס הגדול, בנושא שוויון בפני החוק. דיאן חמודה, אנשים לא שווים בפני החוק ואף פעם לא היו! אבל היא באה ממקום כ"כ גבוה, שמבחינתה המערכת עובדת ויש רק משהו ספציפי אחד (מזכר 618, למשל) מושחת.
לדעתי דרך דיאן הסדרה מראה לנו תהליך שהאליטה הישנה עוברת עכשיו בממשל טראמפ. מעין התעוררות (איטית) מול מערכת שעד עכשיו ממש שירתה אותם.
מאיה:
יש מצב, אני חושבת שזה יכול להיות כיוון מרתק עבור הסדרה ללכת אליו. נמשיך לעקוב! נתראה שבוע הבא!
לקריאה של הסקירות הקודמות של "הטובות לקרב" לחצו כאן
תמונות בכתבה: תמונות קידום רשמיות ל"הטובות לקרב" עונה 4 פרק 4, Patrick Harbron/CBS
תגובה אחת
מתה על הביקורות שלכן על הפרקים.
צופה בפרק ומיד ניגשת לקרוא מה כתבתן וחשבתן עליו.
זה היה פרק שבאמת עסק בהרבה נושאים, והיה מאוד מעניין. אהבתי את הביקורת, ונתתן לי נקודת מבט חדשה לגבי התעוררות האליטה הישנה שהסדרה מראה כאן.
מעניין אותי איך זה היה מיוצג בתרגום לישראל. ובכללי, הרבה דברים שעולים בסדרה, אני תוהה מה המקביל הישראלי שלהם.
ורק תיקון אחד חשוב – העו"ד שדיאן יצגה – זה קובאק אחד, לא קובאקס!