מאת: ריבי גיליס

בעקבות הפוסט שעלה ב"פוליטיקלי קוראת" התיישבתי לכתוב בהרחבה על לומדות למניעת הטרדה מינית במוסדות ההשכלה הגבוהה. לפני שאני מפרטת את עיקרי הבעיות שיש בלומדות אני פונה לקוראות שעוסקות במכירת לומדות כאלה ומבקשת ממכן לקרוא את הדברים שלי כביקורת שמופנית אל הגורמים המטפלים בהטרדות מיניות במוסדות ההשכלה הגבוהה וסירובם להכיר בבעיות הנמצאות בלומדות ובהתאם לשפר אותן או לבטל את השימוש בהן.

וגם אוסיף שבמתכונתן הנוכחית, אין שום לומדה בשוק שהייתי ממליצה עליה. יש גרועות יותר וגרועות פחות אבל כולן גרועות. להלן הבעיות העיקריות.

בתוך כל עובד/סטודנט מסתתר משפטן קטן

אחד החלקים בלומדות הוא מבחן שבו מתוארות התרחשויות ואז צריך לקבוע האם מתקיימת כן/לא הטרדה מינית. מה שחמור במבחנים הללו שהם נשענים על החוק ועל תקדימים משפטיים כדי לקבוע מהי התשובה הנכונה.

דוגמה לכך הייתה שאלה באחת מגרסאות הלומדה באונ׳ תל אביב, בה התשובה לשאלה האם להגיד לעמיתה בעבודה ״סקסית״ נחשב להטרדה מינית הייתה שלילית. כלומר: המשיבים התבקשו לבחור בתשובה שזו איננה הטרדה מינית כי לא מתקיימים יחסי מרות. במענה לשאלה זו נכשלו רבים/ות – לשמחתי.

הדוגמה הזו מבהירה שהמוסדות מבקשים מכל עובדת/סטודנטית להחיל תפיסה משפטית על מקרה שאפשר להסכים עליו שגם אם איננו עומד ברף הפלילי הוא בהחלט (עלול להיות?) מטריד ותורם לסביבת עבודה מטרידה. התוצאה של מבחן כזה שהיא דוחקת מחוץ לטווח החשיבה את המחשבה האתית והמוסרית וכך השיח המשפטי מתקבע כגבול האתי והמוסרי.

היום נלמד איך להטריד במסגרת החוק

בהמשך לסעיף הקודם, מה שקורה בלא מעט מהתרחשויות המתוארות זה שהלומדות בעצם מהפכות את המטרה ומספקות הסבר טוב למדי עבור המתלמד בהן איך אפשר להטריד במסגרת החוק. כלומר: אם רק תעשה x זה לא נחשב להטרדה כי החוק לא אוסר. דבר זה תורם לחיזוק הרף הפלילי כעיקרי וכל מה שמתחתיו עובר למה שיועצות משפטיות אוהבות לכנות ״התחום האפור״.

כדאי לציין שיש בחלק מן הלומדות ניסיון לפתור את הפער בין השיח המשפטי לשיח האתי על ידי ציון מפורש בכתב או בע״פ שגם אם ההתרחשות איננה מוגדרת בחוק כהטרדה מינית היא אסורה ע״פ תקנון המשמעת של המוסד. הפתרון הזה לא מספק לעניות דעתי ועדיף להפריד לחלוטין בין ניסיון להקנות ידע על החוק לבין הניסיון לקדם תרבות ארגונית מכבדת וסביבת עבודה בטוחה.

לומדות שמייצרות ניכור

אמצעי ההמחשה של ההתרחשויות, על ידי שחקנים עם משחק לא אמין או על ידי אנימציה, מייצרים ניכור נוראי. בהרבה מהמקרים הקריינות היא מונוטונית, ובחלק מן הלומדות זוהי קריינות של רובוט. היא מתארת את ההתרחשות לכאורה באופן ״נייטרלי״. אני לא יודעת איך להעביר את המסר לגורמים המטפלים אבל אין שום דבר נייטרלי בהטרדה, בסחיטה מינית וניצול יחסי מרות.

עוד חשוב לזכור שהחוויה של לראות ולשמוע את ההתרחשויות הללו יכולות לגרום לטריגר ולכן יש להוסיף בכל לומדה אזהרה טריגר. בנוסף, הייתי מוסיפה שניתן פטור אוטומטי מהשלמת הלומדה לכל מי שהגישה תלונה במוסד.

כמו כן, במקום תיאורים ניטרליים של מצבים אלימים כאילו הם לא מתרחשים ממש בתוך הקמפוסים, הייתי מצפה שנציגי הגורמים המטפלים במוסד יתנו דוגמאות לטיפול יעיל במקרים שהגיעו לפתחם. לא, זה לא חורג מהחיסיון כי זה מאוד דומה למה שמדווח לכנסת.

וטיפ לרוכשי הלומדות: אם אתם לא מסוגלים לספר על לפחות שלוש תלונות בשנה שטופלו כראוי, שניתן ליווי הולם לנפגעת, שהפוגע הורחק מיידית ועד תום הבירור, שלא חלילה הייתה האשמת קורבן, שדאגתם שלא תהיה התנכלות, שניתנו כל הסעדים הנדרשים לנפגעת, שהקהילה בקמפוס עברה תהליך שסביר להניח צריך לכלול לקיחת אחריות והבנה בחלקה בפגיעה – אל תרכשו את הלומדה מתוך תקווה שהיא תשנה לטובה את התרבות הארגונית. (כן, בחרתי רק שלוש תלונות בשנה שטופלו כראוי כי אני סבורה שאולי מוסד אחד או שניים יצליחו לספק לפחות אחת אבל לא הרבה יותר משלוש).

בבית הילדים, באון ליין המטרידנים: מגיפת הקורונה ונשים באקדמיה

הלומדה איננה מובחנת תפקידים ועמדות בהיררכיה האקדמית

אם כבר לומדה אז כל מוסד צריך מספר לומדות ולרמות שונות של בעלי תפקידים. כך למשל: בעת כניסה לראשות חוג, או קבלת מינוי כדיקן או ראש בית ספר, בעל המינוי יקבל הדרכה כיצד ולמי לדווח. יש גם הבדלים ביחס לסגלים השונים (המנהלי, הזוטר והבכיר) וכמובן הבדל בין לומדה לציבור העובדים לציבור הלומדים.

הסטייה והגזעה

במספר לומדות למניעת הטרדה מינית משום מה נבחרו להיות ראשונות התרחשויות בהן הפוגע הוא כהה עור או התרחשות פגיעה בין שני/שתי בעלי/בעלות אותו זיהוי מיני/מגדרי. ברור לכולנו שהטרדות מיניות הן חוצות זהויות אבל יותר משזה מעביר את המסר שזו אכן בעיה שחוצה זהויות, זה מלמד על אופני ההסטייה וההגזעה של המוסדות באקדמיה הכי לבנה במזרח התיכון.

אופני פעולה ודיווח

לומדות למניעת הטרדה מינית, ברובן, מתייחסות לאופני הפעולה והדיווח העומדים בפני מי שחוותה הטרדה. מה שחסר בהרבה מהן, הן הנחיות דיווח לקהילה והדרכים שאפשר לסייע או להתערב. זה הזמן להזכיר שברוב תקנוני המשמעת של המוסדות חלה חובת דיווח על הטרדה מינית גם על העדים לה.

לומדה שלא מציינת את זה מפורשות מעמידה בסימן שאלה גדול את כוונת המוסדות לקבל פניות ולטפל בהן. עוד אני סבורה שאם כבר במוסד חלה חובה לעבור את הלומדה כדאי שתהיה אפשרות לדווח ולתת עדות – גם אם הן אנונימיות. זו הזדמנות טובה עבור מוסד להגיע לכל אחד ואחת ולשאול: האם הוטרדת?

אלו עיקרי הדברים. שתהיה שנת למידה בטוחה, גם בזום.

לקריאת סדרת הטורים שלנו "חוזרות לועדת כרמי" על מצב הנשים באקדמיה הישראלית ב-2020 לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מהלומדה למניעת הטרדות מיניות במכללה למנהל. הלומדה הוסרה לאחר הפרסום בעמוד הפייסבוק של "פוליטיקלי קוראת"

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מיקי פורת הייתה הנערה הראשונה שהתקבלה לבית הספר לקציני ים, לאחר שכתבה מכתב למנהל בית הספר על הפליה כנגד נערות באי קבלתן לבית הספר. מגיל צעיר היא שמה לב לאי שוויון מגדרי ובזכותה נסללה הדרך לנערות בבית הספר לקציני ים. היא מתארת את החוויה להיות הראשונה ואיך הרגישה במסגרת שעד אז הייתה רק גברית
השמאל העולמי מפנה גב לשמאל הישראלי, הימין רודף ומשתיק. עם המלחמה שהחלה בטבח בדרום, חווה השמאל הישראלי רגשות קשים של ניכור וחוסר מקום. אלה הרגשות שחוויתי אני מהשמאל הישראלי. אז אנחנו חייבות לדבר

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.