Reading Time: 3 minutes

למה הלומדות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטאות גרועות?

לומדות למניעת הטרדות מיניות נפוצות באוניברסיטאות וכל תלמיד.ה ואנשי ונשות הצוות נדרשים להשתמש בהן. הבעיה? הן לא עונות על המטרות ולא עוזרות לצמצום התופעה. מדוע? ריבי גיליס מנתחת את הלומדות
Reading Time: 3 minutes

מאת: ריבי גיליס

בעקבות הפוסט שעלה ב"פוליטיקלי קוראת" התיישבתי לכתוב בהרחבה על לומדות למניעת הטרדה מינית במוסדות ההשכלה הגבוהה. לפני שאני מפרטת את עיקרי הבעיות שיש בלומדות אני פונה לקוראות שעוסקות במכירת לומדות כאלה ומבקשת ממכן לקרוא את הדברים שלי כביקורת שמופנית אל הגורמים המטפלים בהטרדות מיניות במוסדות ההשכלה הגבוהה וסירובם להכיר בבעיות הנמצאות בלומדות ובהתאם לשפר אותן או לבטל את השימוש בהן.

וגם אוסיף שבמתכונתן הנוכחית, אין שום לומדה בשוק שהייתי ממליצה עליה. יש גרועות יותר וגרועות פחות אבל כולן גרועות. להלן הבעיות העיקריות.

בתוך כל עובד/סטודנט מסתתר משפטן קטן

אחד החלקים בלומדות הוא מבחן שבו מתוארות התרחשויות ואז צריך לקבוע האם מתקיימת כן/לא הטרדה מינית. מה שחמור במבחנים הללו שהם נשענים על החוק ועל תקדימים משפטיים כדי לקבוע מהי התשובה הנכונה.

דוגמה לכך הייתה שאלה באחת מגרסאות הלומדה באונ׳ תל אביב, בה התשובה לשאלה האם להגיד לעמיתה בעבודה ״סקסית״ נחשב להטרדה מינית הייתה שלילית. כלומר: המשיבים התבקשו לבחור בתשובה שזו איננה הטרדה מינית כי לא מתקיימים יחסי מרות. במענה לשאלה זו נכשלו רבים/ות – לשמחתי.

הדוגמה הזו מבהירה שהמוסדות מבקשים מכל עובדת/סטודנטית להחיל תפיסה משפטית על מקרה שאפשר להסכים עליו שגם אם איננו עומד ברף הפלילי הוא בהחלט (עלול להיות?) מטריד ותורם לסביבת עבודה מטרידה. התוצאה של מבחן כזה שהיא דוחקת מחוץ לטווח החשיבה את המחשבה האתית והמוסרית וכך השיח המשפטי מתקבע כגבול האתי והמוסרי.

היום נלמד איך להטריד במסגרת החוק

בהמשך לסעיף הקודם, מה שקורה בלא מעט מהתרחשויות המתוארות זה שהלומדות בעצם מהפכות את המטרה ומספקות הסבר טוב למדי עבור המתלמד בהן איך אפשר להטריד במסגרת החוק. כלומר: אם רק תעשה x זה לא נחשב להטרדה כי החוק לא אוסר. דבר זה תורם לחיזוק הרף הפלילי כעיקרי וכל מה שמתחתיו עובר למה שיועצות משפטיות אוהבות לכנות ״התחום האפור״.

כדאי לציין שיש בחלק מן הלומדות ניסיון לפתור את הפער בין השיח המשפטי לשיח האתי על ידי ציון מפורש בכתב או בע״פ שגם אם ההתרחשות איננה מוגדרת בחוק כהטרדה מינית היא אסורה ע״פ תקנון המשמעת של המוסד. הפתרון הזה לא מספק לעניות דעתי ועדיף להפריד לחלוטין בין ניסיון להקנות ידע על החוק לבין הניסיון לקדם תרבות ארגונית מכבדת וסביבת עבודה בטוחה.

לומדות שמייצרות ניכור

אמצעי ההמחשה של ההתרחשויות, על ידי שחקנים עם משחק לא אמין או על ידי אנימציה, מייצרים ניכור נוראי. בהרבה מהמקרים הקריינות היא מונוטונית, ובחלק מן הלומדות זוהי קריינות של רובוט. היא מתארת את ההתרחשות לכאורה באופן ״נייטרלי״. אני לא יודעת איך להעביר את המסר לגורמים המטפלים אבל אין שום דבר נייטרלי בהטרדה, בסחיטה מינית וניצול יחסי מרות.

עוד חשוב לזכור שהחוויה של לראות ולשמוע את ההתרחשויות הללו יכולות לגרום לטריגר ולכן יש להוסיף בכל לומדה אזהרה טריגר. בנוסף, הייתי מוסיפה שניתן פטור אוטומטי מהשלמת הלומדה לכל מי שהגישה תלונה במוסד.

כמו כן, במקום תיאורים ניטרליים של מצבים אלימים כאילו הם לא מתרחשים ממש בתוך הקמפוסים, הייתי מצפה שנציגי הגורמים המטפלים במוסד יתנו דוגמאות לטיפול יעיל במקרים שהגיעו לפתחם. לא, זה לא חורג מהחיסיון כי זה מאוד דומה למה שמדווח לכנסת.

וטיפ לרוכשי הלומדות: אם אתם לא מסוגלים לספר על לפחות שלוש תלונות בשנה שטופלו כראוי, שניתן ליווי הולם לנפגעת, שהפוגע הורחק מיידית ועד תום הבירור, שלא חלילה הייתה האשמת קורבן, שדאגתם שלא תהיה התנכלות, שניתנו כל הסעדים הנדרשים לנפגעת, שהקהילה בקמפוס עברה תהליך שסביר להניח צריך לכלול לקיחת אחריות והבנה בחלקה בפגיעה – אל תרכשו את הלומדה מתוך תקווה שהיא תשנה לטובה את התרבות הארגונית. (כן, בחרתי רק שלוש תלונות בשנה שטופלו כראוי כי אני סבורה שאולי מוסד אחד או שניים יצליחו לספק לפחות אחת אבל לא הרבה יותר משלוש).

הלומדה איננה מובחנת תפקידים ועמדות בהיררכיה האקדמית

אם כבר לומדה אז כל מוסד צריך מספר לומדות ולרמות שונות של בעלי תפקידים. כך למשל: בעת כניסה לראשות חוג, או קבלת מינוי כדיקן או ראש בית ספר, בעל המינוי יקבל הדרכה כיצד ולמי לדווח. יש גם הבדלים ביחס לסגלים השונים (המנהלי, הזוטר והבכיר) וכמובן הבדל בין לומדה לציבור העובדים לציבור הלומדים.

הסטייה והגזעה

במספר לומדות למניעת הטרדה מינית משום מה נבחרו להיות ראשונות התרחשויות בהן הפוגע הוא כהה עור או התרחשות פגיעה בין שני/שתי בעלי/בעלות אותו זיהוי מיני/מגדרי. ברור לכולנו שהטרדות מיניות הן חוצות זהויות אבל יותר משזה מעביר את המסר שזו אכן בעיה שחוצה זהויות, זה מלמד על אופני ההסטייה וההגזעה של המוסדות באקדמיה הכי לבנה במזרח התיכון.

אופני פעולה ודיווח

לומדות למניעת הטרדה מינית, ברובן, מתייחסות לאופני הפעולה והדיווח העומדים בפני מי שחוותה הטרדה. מה שחסר בהרבה מהן, הן הנחיות דיווח לקהילה והדרכים שאפשר לסייע או להתערב. זה הזמן להזכיר שברוב תקנוני המשמעת של המוסדות חלה חובת דיווח על הטרדה מינית גם על העדים לה.

לומדה שלא מציינת את זה מפורשות מעמידה בסימן שאלה גדול את כוונת המוסדות לקבל פניות ולטפל בהן. עוד אני סבורה שאם כבר במוסד חלה חובה לעבור את הלומדה כדאי שתהיה אפשרות לדווח ולתת עדות – גם אם הן אנונימיות. זו הזדמנות טובה עבור מוסד להגיע לכל אחד ואחת ולשאול: האם הוטרדת?

אלו עיקרי הדברים. שתהיה שנת למידה בטוחה, גם בזום.

לקריאת סדרת הטורים שלנו "חוזרות לועדת כרמי" על מצב הנשים באקדמיה הישראלית ב-2020 לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מהלומדה למניעת הטרדות מיניות במכללה למנהל. הלומדה הוסרה לאחר הפרסום בעמוד הפייסבוק של "פוליטיקלי קוראת"

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה