האם נשים באמת בעלות יכולות גופניות שונות משל גברים?

הבדלי גיל ומגדר משחקים תפקיד ביכולות הספורטיביות שלנו, אבל ההשפעה שלהם מצומצמת מכפי שנדמה לנו * האישה שחצתה הכי מהר את ארבעים הקילומטר של תעלת למאנש, הגיעה בהפרש של חצי שעה בלבד מהגבר המהיר ביותר. ועורכת דין בת שלושים כמעט זכתה ב-2012 במירוץ המכשולים הקשה ביותר בעולם. היא הגיעה למקום השני, והקדימה את הגבר שהתברג אל המקום השלישי בשישה-עשר קילומטר. אז למה בכל זאת קיים הבדל בביצועים?
קטע מתוך פרק עם דגש על מגדר מהספר החדש "גיבורים מלידה" מאת כריסטופר מקדוגל


Rio de Janeiro - Aly Raisman, ginasta dos Estados Unidos, durante final em que levou medalha de ouro na disputa por equipes feminina nos Jogos Olímpicos Rio 2016. (Fernando Frazão/Agência Brasil)

אלי רייזמן באולימפיאדת ריו

אִגרוף והיאבקות הם לא צורות לחימה טבעיות. הם צורות טבעיות של התרברבות גברית, שנוצרו על ידי גברים ולמען גברים, כדי לפאר שני מאפיינים זכריים ייחודיים: נפח גוף וכוח בפלג הגוף העליון. מלבד זאת, הם חסרי כל תועלת. בטבע, שום אדם לא ישתמש במכות אגרוף אם הוא יכול להימנע מכך, גם לא נגד אדם אחר. למה להסתכן בשבירת כל עצמות כף היד ומפרקי האצבעות העדינים? למה לתת מכה באמצעות זרוע שאותה אפשר לתפוס, לסובב ולשבור?

אבל זה לא הכול. ההוכחה הניצחת לכך שאִגרוף והיאבקות הם בסך הכול תחביבים, היא שבנות ואנשים מבוגרים לא טובים בהם. כלל אצבע קובע שסטיות במדדי ביצועים של מיומנויות בסיסיות מאפשרות לנו להעריך האם המיומנות טבעית למין החיה או לא. כשמגלים פער ענקי בביצוע מיומנות כלשהי שתואם הבדלים בגיל ובמגדר — ברור שמדובר במיומנות נרכשת ולא במיומנות טבעית. אווזים ואווזות שונים זה מזה בגודל אבל לא ביכולות המהירות; אחרת, נדידה היתה אירוע קטסטרופלי. אותו דבר לגבי דגי טרוטה: אם הזכרים היו מהירים מהנקבות, הם תמיד היו אוכלים ראשונים ונאכלים אחרונים, וכך היה נוצר מחסור נורא בבנות זוג משריצות. אז נכון שהבדלי גיל ומגדר עדיין משחקים תפקיד, אבל השפעה שלהם מצומצמת מכפי שנדמה לנו.

במיוחד בקרב בני אדם. ביחס לחיות אחרות, גברים ונשים הם בעלי חיים דומים להפליא. אנחנו בערך באותו גודל ובאותה צורה, ואנחנו מצוידים באופן שווה באותם כלי נשק ביולוגיים. הגברים לא מצוידים בניבים או בקרניים ענקיות, כמו אצל זכרים ממינים אחרים, והם לא גדולים בכמה מידות מהנשים; גוף הגבר הממוצע גדול רק בחמישה-עשר אחוז מגוף האישה הממוצעת — לא בחמישים אחוז, כפי שקורה אצל זכרי הגורילה. אנחנו צריכים להיות דומים זה לזה מפני שלאורך רוב שנות קיומו של המין האנושי חלקנו תפקידים דומים. זכרים ונקבות שרדו במשך מיליוני שנים כציידים-לקטים, ושוטטו יחד על פני האדמה בחיפוש אחר צמחים אכילים, שורשים וחיות בר. הם עבדו יחד, ונשארו יחד, בזוג. החיה האנושית בוחרת בכל פעם בן זוג אחד או בת זוג אחת, והיא עושה את זה בדרכי שלום.

זאת הסיבה לכך שכשאנחנו מחזרים אנחנו רוקדים, ולא יוצאים לקרב שבסופו אולי נמות. קופים ואיילים זכרים נלחמים זה בזה על הזכות להזדווג ולכבוש בכוח כמה נקבות, אבל בני אדם נוקטים גישה של דוגמנים: במקום להילחם הם מציגים את עצמם לראווה. הגברים מתגנדרים כדי להיראות מפרנסים חיוניים וחסונים, ואז מחכים שהנשים יבחרו בהם. ככה זה עם מונוגמיה: קופים יכולים להרשות לעצמם לקרוע זה את זה לגזרים, היות שבסופו של דבר זוכה הזכר-השולט בכל ההרמון; אצל בני אדם, שלב החיזור לא יכול להסתיים כשחצי מהגברים גוססים.

The medallists in the women's S9 100m butterfly event at the Beijing 2008 Paralympic Games. Left to right: Annabelle Williams of Australia (bronze), Natalie du Toit of South Africa (gold) and Ellie Cole of Australia (bronze).

שלושת המדליסטיות בשחיית מאה מטר פרפר במשחקים הפאראולימפיים בבייג'ינג 2008 – משמאל לימין: אנאבל וויליאמס (ארד), נטלי דו טוט (זהב) ואלי קול (ארד).

אנחנו יצורים עם מגבלות — של סבולת ושל גמישות — וזה מה שמשותף לכולנו, גברים ונשים, זקנים וצעירים. באתגרי סבולת, כמו ריצות למרחקים ארוכים ושחייה, ההבדל בביצועים בין גילים ומגדרים הוא קטן אף יותר מההבדל בגודל הגוף: בסך הכול עשרה אחוזים. האדם הראשון ששחה מקובה לפלורידה בלי כלוב הגנה מכרישים, לא היה גבר בן עשרים וחמש ששרד חמישים ושלוש שעות של שחייה, בין מדוזות צורבות וזרמים חזקים — זאת היתה גמלאית בת שישים וארבע בשם דיאנה ניאד. האישה שחצתה הכי מהר את ארבעים הקילומטר של תעלת למאנש, הגיעה בהפרש של חצי שעה בלבד מהגבר המהיר ביותר. ועורכת דין בת שלושים, אמליה בּוּן שמה, כמעט זכתה ב-2012 במירוץ המכשולים הקשה ביותר בעולם (145 קילומטר ויותר משלוש מאות מכשולים). היא הגיעה למקום השני, והקדימה את הגבר שהתברג אל המקום השלישי בשישה-עשר קילומטר. כיום, בתחרויות אולטרה-מרתון, זה ממש לא נדיר לראות נשים בגיל העמידה שנמצאות בדבוקה המובילה. פאם ריד היתה בת ארבעים ואחת כשגברה על כל הגברים וזכתה ב-2002 במירוץ האולטרה "בֶּדווֹטר", שמשתרע על פני 220 קילומטר בעמק המוות; בשנה שלאחר מכן היא שוב השתתפה במירוץ ושוב ניצחה. דיאנה פינקל היתה כמעט בת ארבעים כשהובילה לאורך 145 הקילומטר הראשונים של מירוץ "הארדרוק 100". היא סיימה את המירוץ במקום שני.

 

15417056_10155542556132166_335596935_nכלומר, עם קצת יותר אימונים, אותו דבר יכול היה להתקיים בכל מה שקשור למיומנויות יידוי והטלה. מבחינה אנטומית, אין סיבה שנשים לא יוכלו לזרוק כדורים חזק כמו הגברים. כוח ומבנה גוף הם לא העניין במיומנות הזאת. כשחוקרים בדקו בנות אבוריג'יניות שלמדו לצוד עם בנים, הם גילו שההבדל בין מהירויות ההטלה הטובות ביותר שלהם עומד על עשרים אחוז בלבד. מוֹנֶה דייוויס, מגישת בייסבול בת שלוש-עשרה מדרום פילדלפיה, הצליחה לפסול קבוצה שלמה של בנים ולהוביל את קבוצתה להשתתפות בטורניר גביע העולם. היא מגישה בקביעות כדורים במהירות של 110 קמ"ש, אף על פי שקומתה מטר שישים ומשקלה חמישים קילו. הסוד טמון בסיבוב מפרק הירך: יידוי אבן הוא פעולה פשוטה שמורכבת מכמה תנועות, ואם לא תתַרגלו את החיבור שבין פתיחת מפרק הירך לשחרור הזרוע — תאבדו את המיומנות או שלא תרכשו אותה כלל. מסתבר שהסיבה לכך שנשים לא מיטיבות לזרוק כמו גברים היא שהן פשוט לא מרבות לזרוק כמוהם.


הקטע לקוח מתוך הספר "גיבורים מלידה", מאת כריסטופר מקדוגל, בהוצאת אחוזת בית. מאנגלית: אסנת הדר. הספר מתחקה אחר מקרי גבורה מהמיתולוגיה וההיסטוריה, ודרכם גם סוקר טרנדים בתחום הכושר והבריאות ומבקש לשחרר את הקוראים מאמונות מוטעות הנוגעות לתזונה ולספורט. לפרטים נוספים על הספר:  https://goo.gl/cBr96E

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

2 תגובות

  1. רצה למרחקים on

    האם אתן רציניות??? ככה תקדמו את מעמד האישה. נכנסתי לקרוא כי באמת קיוויתי לראות ניתוח רציני שעוסק בהבדלים הביולוגים, במקום זאת קראתי שטויות. חבל.
    רק לדוגמא: פאם ריד אכן נצחה פעמיים ברציפות את המירוץ. אולם איך זה מוכיח את הנקודה???? התוצאות של הגברים באותם שנתיים היו כל כך גרועות כי הגיעו רצים גרועים באותה שנה. כל השנים שלאחר מכן הסתיימו בתוצאות מוחצות לטובת הגברים. ראו https://en.wikipedia.org/wiki/Badwater_Ultramarathon#Race_winners
    האם על ידי שנבחר את התוצאות הראויות לנו נקדם את המעמד שלנו??
    אתן יודעות איך אנחנו נשמעות טפשות כשאנחנו למעשה טוענות שאנחנו חזקות יותר גופנית מגברים. נו, באמת. המאמר הזה מגחיך את כל מאבק הנשים.
    הטענה שזה בגלל שבנות לא מתאמנות מספיק היא בעצמה לא חכמה (אנדרסטייטמנט של החיים)
    במדינות הקומוניסטיות העבירו את הנשים בדיוק את אותם אימונים מתעללים כמו הגברים. שום דבר לא עזר להביא את הנשים קרוב לשיאי הגברים.
    בקיצור – חתיכת אכזבה מהמאמר.