ויקי-נשים ואני, או: איך החלטתי לשנות את העולם
סדרת טורים פרי עטה של ציפי ערן: פרק רביעי

מאת: ציפי ערן

לטור הקודם בסדרה 

דברים ממש טובים שיצאו לי מהעשייה בוויקיפדיה

קודם כתבתי על מלחמות עקובות מדם. ואני ממש לא רוצה להשאיר את הרושם שככה נראית החוויה בוויקיפדיה. אז הנה כמה מהדברים הטובים שקורים שם:

ויקימאניה

ויקימאניה (WikiMania) היא הכנס הבינלאומי השנתי מטעם קרן ויקימדיה העולמית. כל שנה היא מתרחשת בפינה אחרת בעולם, ומגיעים אליה עובדי ועובדות הסניפים של ויקימדיה בעולם, ומאות עד אלפי ויקיפדים. ויקיפדים, בהקשר הזה הם גם עורכים בוויקיפדיה, וגם מתכנתים, גם פעילותים כמוני. הם עורכים בה כל מיני מיזמים ותוכניות (חינוכיות, עם מוזיאונים וארכיונים, למען נשים, ברפואה, ועוד כל מיני). בכנס מתארחים דוברים ברמה עולמית מכל מיני תחומים של ידע, מתנהלות סדנאות ומפגשים, וזו חוויה מאוד ייחודית. לשמחתי הרבה (מאוד!) יש גם מלגות להשתתפות בוויקימאניה וכך, בינתיים, כבר יצא לי להשתתף בכנס אחד בצפון איטליה (ברכסי האלפים ומעל לאגם קומו), ובכנס שני בקייפטאון, בדרום אפריקה. שתי חוויות מדהימות ביותר.

Wiki Women Camp

בשל המיזם והפעילות שלי בנושא נשים והפערים המגדריים בוויקיפדיה, הוזמנתי למקסיקו סיטי לכנס נשים פעילות. זה היה פמיניסטי, ומהמם. כל רגע שם היה מרגש ומאיר עיניים. אין כמו לפגוש פמיניסטיות מכל העולם, ולהבין מה משותף לכן באתגרים, ומה האתגרים הייחודיים של כל את. למשל, עורכת מעירק סיפרה כיצד היא מגייסת כסף לפלאפונים משומשים כדי שילדים במחנות פליטים יוכלו לקבל גישה לוויקיפדיה במקום שהחינוך שלהם ישתבש כליל. יש לי חיבה מיוחדת לתפיסות הרדיקליות של נשים פמיניסטיות מאמריקה הלטינית. ביחד, קיווינו שיעלה בידינו לנהל אירוע דומה כל שנתיים, בינתיים זה לא קרה, אבל זה לא אומר שזה לא יקרה.

קהילה עם דברים טובים

אחד הדברים שאני אוהבת בוויקיפדיה, זה שלצד הדברים הקשים, יש בה תחושה של קהילה והרבה שיתופי פעולה. כשרציתי לפתוח פורטל פמיניזם, עורך ותיק נידב את הידע שלו ולימד אותי כיצד. כשעורכים אחרים משיקים פרויקטים, כמו "חודש אסיה" או "תרגום החודש", אני תורמת. חלק מהעורכים מכירים מחוץ לרשת, אבל לא כולם. מותר להיות שם אנונימיים מאחורי כינוי, וזה לא בהכרח אומר שלא מכירים בתור קהילה. טוב, אתן דור האינטרנט, אתן יודעות מה זה קהילה מקוונת. יש הרבה פוטנציאל שם, ודווקא זה שזה לא "מרחב בטוח" או פמיניסטי לפעמים פותח את הפוטנציאל הזה, כשאת רואה כיצד הגישה משתנה משנה לשנה, מה שהיה פעם מקובל הופך לפחות מקובל, ואנשים מקבלים רעיונות חדשים.

תחרויות

לא כולן אובססיביות כמוני, אבל אני באמת אוהבת תחרויות. אני משתתפת בפרויקטים מהסוג שאין בהם שום פרס, רק כי אפשר וזה טוב: למשל, השתתפתי ב"שיתוף פעולה" עם ויקי-אורדו. הם כתבו על ישראל או יהודים, ואנחנו כתבנו על פקיסטן והודו. הוספתי כמעט 40 ערכים על נשים פקיסטניות וארגוני נשים בפקיסטן ולמדתי המון.

ולפעמים – יש גם תמורה. השתתפתי בתחרות של ויקי ארמניה, Wiki Loves Yerevan, שהושק לכבוד יום ההולדת ה-2800 של בירת ארמניה, ירוואן. הגעתי בתחרות הבינלאומית למקום הראשון וקיבלתי נסיעה לירוואן לחגיגות!

לאחרונה, הייתה תחרות בינלאומית בנושא קולנוע אפריקה. במקרה הזה, לא רק שרציתי להשתתף, רציתי להביא עוד עורכים לכתוב. אז פניתי לויקימדיה ישראל, והם מימנו פרסים כספיים – 2500 ₪ למקום ראשון. אני לא חושבת שצריך לבוא לכתוב בוויקיפדיה כדי להרוויח כסף מדי פעם, אבל זה ממש נחמד בתור בונוס.

כתוצאה, ויקיפדיה העברית כתבה יותר ערכים מאשר כל הויקיפדיות האחרות, יותר מ-260 ערכים על קולנוע אפריקאי באפריקה ובעולם.

בתור שופטת לא הייתי זכאית לפרס, אבל כתבתי מלא ערכים וזה היה פשוט מדהים: כי הסיפור של הקולנוע האפריקאי הוא הסיפור של אפריקה, אשר התחיל בתוך ועל ידי קולוניאליסטים אירופאים וגזענות והתפתח בתוך ואחרי תנועות השחרור של עמי אפריקה. תוך כדי הכתיבה למדתי שהיום יש התעסקות גדולה עם ענייני נשים וילדות – כמו חינוך ומילת נשים ושיש תנועות קולנועיות ליצירת גוף עבודות בשפות ילידיות. למדתי גם שיש תעשיית קולנוע ענקית ומנצנצת בניגריה – השלישית בגודלה בעולם!

אני חיה בשביל דברים כאלה, בשביל הדברים שאני לומדת בזמן שאני גם עושה את חלקי הקטן בסגירת הפערים.

אידאולוגיה

האידאולוגיה שמנחה אותי בוויקיפדיה היא לא רק קידום נשים או פמיניזם או להט"ב או אוכלוסיות מדוכות אחרות. הרעיון מאחורי ויקיפדיה הוא רעיון בסך הכל מדהים – לא רק תיעוד כל הידע האנושי, אלא גם הנגשתו, בחינם. כל זה קורה בארגון יחסית קטן, ללא מטרות רווח. בעידן בו אמזון וגוגל ופייסבוק המסחריים מקיפים את חיינו, הפלטפורמה הזו לא מאפשרת פרסומות, לא עוקבת אחרייך ונותנת את מה שיש לה להציע בחינם. עוד – בתור ארגון, ויקיפדיה פועלת לפיתוח והנגשת המידע – לא רק עבור אלו שיש להם אינטרנט. דרך שיתופי פעולה עם ממשלות, מוסדות (חינוך, מוזיאונים, בתי חולים, אוניברסיטאות, ארכיונים, ועוד) הם מנסים להפוך את הידע הזה לשימושי, ולחבר את כל מוקדי הידע בעולם בחינם ובאופן פתוח.

התמונות שבוויקישיתוף (Wikimedia Commons) הן חינמיות, ואפשר להשתמש בהן לכל מטרה. כך גם הטקסטים שבוויקיטקסט, והנתונים בוויקינתונים (Wikidata). זו בעיניי מטרה ראויה ביותר, וגם אם מייסד ויקיפדיה הוא ליברטריאן, ואין לי חיבה לאידאולוגיה הזו, מה שהוא יצר הוא דווקא כלי אנטי-קפיטליסטי במובהק, וזה דבר שכדאי לקיים ולהשקיע בו.

ויקי נשים

אבל הדבר הטוב ביותר שקרה לי (ולעניות דעתי, לוויקיפדיה העברית) זה ויקי נשים. אין לי מילים לתאר את הרגשות שלי כלפי כל מי שתרמה ותורמת לעשייה הזו, אבל אני אנסה. החל ממיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה וחברות הצוות שלה, שתומכות בנו בכל דבר – המטרה שלנו היא המטרה שלהן, ואם זה מקום לנהל מפגש, אם זה כיבוד למסיבת סוף שנה, אם זה פרסום של קורסים או אירועי עריכה – יש על מי לסמוך.

ויש את הפעילות של ויקי נשים שגם מחוץ לוויקיפדיה מנהלות את הדף ואת הקבוצה, מקבלות פני עורכות חדשות, מתכננות אירועים ושיתופי פעולה עם ארגונים נוספים ועוד ועוד…

כמובן, ישנן גם העורכות שעובדות אתנו או הגיעו דרכנו . וכמו שאמרתי קודם, הדבר החשוב זה פשוט להיות שם. כי צריך אותנו. אבל יש גם עורכות שתורמות מעל ומעבר, כמו העורכת שכתבה את הערך (שכמעט גרם לחלק מהקהילה שבץ) על הפער המגדרי בוויקיפדיה. הערך הזה עורר גם את הליברלים שבעורכים, שלקחו את זה אישית. אבל ידע זה ידע, לא? וזה ידע לגבי זה שיש והיו פערים עצומים בין מספר הנשים ומספר הגברים בוויקיפדיה, וכן במספר הערכים. הערך הזה הוא כל כך טוב ומושקע ומגובה במקורות, שאני חרדה מהיום שאותה עורכת תחליט שדי לה. כל העבודה שלה נראית ככה – היא גם אחראית על הערך טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט, שכדאי לכן לקרוא כי הוא מדהים וגם הצילה את הערך רווחת בעלי חיים בגרמניה הנאצית מידי מי שבאו לקדם אג'נדות, והיא עדיין משקיעה בו.

וכך כל אחת מן המרצות שהרצו בהתנדבות באירועים שלנו, וכל מי שבאה לאירועים או השתתפה בקורסים, וכל מי שמשתפת פוסטים שלנו, ומעודדת את העשייה הזו. פגשתי על הדרך כל כך הרבה נשים מדהימות ולמדתי כל כך הרבה וזה שווה הכל.

רוצה לשמוע עוד? את יכולה להירשם בקישור הבא, ונהיה בקשר. או לעקוב אחרי הדף שלנו בפייסבוק.

בפעם הבאה:  היא-סטוריה ודברים מגניבים אחרים בוויקיפדיה

ציפי ערן:

"אני מתחילה הרבה דברים מתוך זעם. יש בי זעם פמיניסטי טהור, והוא יוצא בהרבה סוגים של מצבים, רוב הזמן כלפי הפטריארכיה וגילוייה, ולפעמים כלפי א.נשים שפועלות או טוענים לפעולה בשם הפמיניזם.

כך, למשל, הובלתי את צעדת השרמוטות מהגדולות שנראו בתל אביב (הצעדה השניה וגם הצעדה השלישית). צעדה ששמה את הפעילות הזו על המפה. זה קרה כי בארגון אחר, בהובלת גברים, הוחלט ש"צעדת השרמוטות" הוא שם "שרמוטי" מידי. בלי להבין שזה בדיוק הסלאט שיימינג אותו המחאה באה למגר. אחרי ניסיונות הידברות, בהם הגברים היטיבו להסגביר – אבל לא היה ממש עם מי לדבר, החלטתי לא לתת לזה לקרות. ואז קרתה היסטוריה. חברותיי למאבק ואני יצרנו קמפיין הצטלבותי שהפך ויראלי ומשך מאות אלפי צפיות ושיתופים. מדובר בתקופה אחרת של פייסבוק וזה היה דבר חדש ומרגש. לצעדה עצמה הגיעו מעל לאלף נשים – גם כן משהו שעוד לא נראה. בייחוד עבור אירוע שהשתדל לייצג חתך אוכלוסייה רחב ומגוון מאד. גם שם, כמו בויקי-נשים: קודם כעסתי, אחר כך קיבלתי החלטה ואז, בנחישות, גרמתי לזה לקרות"

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.