מתישהו באמצע החיים שלנו אנחנו מגיעות אל גיל המעבר – הגיל שבו אנחנו מפסיקות לייצר ילדים, ואולי בגלל זה זכה לשמות המחמיאים "גיל הבלות" בעברית (כי אנחנו מעיל ישן שאפשר להשליך?) ו"שנות הייאוש" בערבית. בהתאמה, מגוון התופעות הגופניות, הרגשיות והמיניות שעוברות על נשים בגיל זה הוא מהנושאים הבריאותיים המושתקים בישראל.

נשים באמצע ובשיא חייהן מתחילות להרגיש אחרת. אנחנו לא תמיד מבינות ויודעות לקשר את מה שאנחנו חשות לגיל ולשינויים ההורמונליים שעוברים עלינו. לרובנו גם אין ממש את מי לשאול ועם מי להתייעץ. הדבר בולט שבעתיים כשמדובר בנשים החיות בפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל. מספר הרופאים/ות שמתמחים בגיל הזה הוא זעום ומטריד מאוד. ואולי הכי מטריד הוא המחסור בידע, ההשתקה.

בישראל, מעצמת ילודה, כמעט ולא נעשה עד היום איסוף נתונים מסודר על חוויות של נשים בגיל המעבר: מה אנחנו עוברות? אצל כמה מאיתנו מופיעים הסימפטומים של גיל המעבר? למי לפנות כדי להבין איך להתמודד איתם? אילו פתרונות קיימים וכמה הם מתאימים לנו? מדובר בסוגיית בריאות מהותית שאופן הטיפול בה ישפיע על בריאותן של נשים בעשורים הבאים בחיינו. ומעבר לזה, מדובר בסוגיית איכות חיים שמשפיעה על חיינו לאורך כעשור ומעלה ויש מקום לתת עליה את הדעת.

בעמותת "נשים לגופן" אנחנו עוסקות, בין השאר, בהעלאת המודעות לעובדה שנשים הן לא רק רחם. החשיבות שמיוחסת בישראל לפיריון הופכת את נקודת המבט דרכה אנחנו נראות, נשמעות ומטופלות לכזו המבוססת על הרחם שלנו. יש לכך השפעה על תקציבי הרפואה, על המחקרים ועל צבירת הידע. כולם מופנים לעיסוק בהעלאת הפיריון במקום שיתמקדו גם בתחומים נוספים של בריאות נשים.

כדי לייצר ידע חדש שנחוץ לנו ומתבסס על הקולות שלנו הנשים, הקמנו קבוצת ידע ופעולה לנשים בגיל המעבר. בתהליך העבודה העוצמתי, למדו המשתתפות זו מזו וגם מאנשי מקצוע בתחום, גיבשו את הקול שלהן ביחס לסוגיית גיל המעבר ובחרו אסטרטגיית פעולה שמטרתה לעודד שיח ולקדם מודעות לנושא החשוב הזה שנדחק אל הארון. כך נולדו סרטון קצר וסקר להעלאת מודעות ולקידום שינוי במדיניות.

מוזמנות לצפות בסרטון ובסופו לקחת על עצמכן משימה קצרצרה וחשובה:

אם אתן באמצע החיים (לפני, תוך כדי או אחרי גיל המעבר) מלאו את השאלון (האנונימי) שיסייע לנו בריכוז הנתונים והמידע על גיל המעבר.

ולא פחות חשוב – העבירו את זה הלאה.

מוזמנות להצטרף אלינו #גיל התבונה, ללמוד על עצמנו בגיל החשוב הזה ולעשות מהפכה בסדר היום הציבורי.

 

דנה וינברג היא מנכ"לית עמותת נשים לגופן. טל תמיר היא מנהלת מרכז הידע והפעולה בעמותה.

תגובות

תגובה אחת

  1. מטפלת בנשים בגיל המעבר ברפואה הסינית ואשמח לשתף פעולה בהרצאות, טיפולים, וכל מה שנחוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

בפסק דין תקדימי, החליט בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון למסור את התינוקת סופיה להוריה הגנטיים, לאחר שנעשתה טעות בטיפולי הפוריות של שני הזוגות, ולא לאפשר לה לגדול בחיק האישה שנשאה אותה ברחמה. בית המשפט החליט להעדיף "גנטיקה" על פני אהבה וקשר אנושי. נטע אבנון בטור המנתח את פסק הדין והשלכותיו על זכויות האדם של נשים
המוצר של הילה שביב, ה"טוליפון", שהוצג בתכנית "הכרישים", נדחה בטענה להיעדר התכנות כלכלית. אבל האמת היא, שהמערכת פשוט מתעלמת מצרכיהן של נשים. הטאבו החברתי סביב המחזור החודשי והיעדר ההשקעה במחקר ופיתוח מוצרים בתחום זה ממשיכים לשקף אפליה מגדרית.
בצל המשבר ההומניטרי המתמשך והמחמיר ברצועה והיעדר הנגישות לשירותי רפואה, עיתונאים עזתים ממשיכים לדווח על נשים הרות ברצועה. העיתונאי העזתי, מוחמד אבו שחמה מביא את סיפוריהן של נשים הרות שעברו את הגיהינום של המלחמה וחוו על בשרן את השפעתה.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.