בית המשפט אוסר על חקירת מתלונן/ת על עבירת מין בדבר נטייתו/ה המינית וקובע כי הנטייה המינית אינה רלוונטית
1. בית המשפט העליון ביקר בחריפות חוקרי משטרה אשר מצאו לנכון לחקור מתלוננים גברים על נטייתם המינית כאשר אלו ביקשו להגיש תלונה נגד גבר אחר שביצע בהם סדרה של עבירות מין. בית המשפט קבע כי מדובר בשאלה בלתי רלוונטית אשר אין לה כל השלכה על הנאשם. עוד יצא בית המשפט העליון באמירה חשובה לפיה "במהלך השנים חל שיפור בטיפול המשטרתי בנפגעות עבירות מין אם כי יש עדיין הרבה מה לשפר בתחום זה. המקרה שלפנינו מוכיח כי ככל שהדבר אמור בגברים נפגעי תקיפה מינית הדעות הקדומות לגבי "גבריות" עדיין שולטות בכיפה. תהא זו תרומתם של המתלוננים אם בעקבות המקרה דנן יחודדו ההנחיות והצורך בתבונה וברגישות בסוגיה של עבירות מין כנגד גברים הן בשורות המשטרה והן בקרב הרופאים העוסקים בטיפול בנפגעי עבירות מין וב"ערכות האונס" לצורך איסוף הראיות המשפטיות" (ע"פ 6834/12 קבלאן נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון, 20.8.15).
זיכוי אישה מעבירת אלימות המתבסס על טענת הפליה ופערי השוויון בין גברים לנשים בישראל
2. בית משפט השלום זיכה אישה מעבירה של תקיפת בעלה. הזיכוי מתבסס על טענת אפליה בין גברים לנשים. נקבע כי הגשת כתב האישום במקרה זה – שעולה לכדי זוטי דברים – תורמת להעמקת פערי השוויון בין גברים לנשים שעה שבמקרים דומים לא מוגשים כתבי אישום נגד גברים ולכן אין הצדקה להגיש כתב אישום במקרה זה דווקא כנגד אישה (ת"פ 4765-08-14 משטרת ישראל שלוחת תביעות רמלה נ' דבח, בית משפט השלום ברמלה, 6.7.15).
בית המשפט העליון מאמץ את התיאוריה הפמיניסטית רדיקלית מבית משנתה של פרופ' קתרין מקינון
3. בית המשפט העליון מצטט את פרופ' קתרין מקינון ומאמץ את טענתה לפיה "מין יכול לשמש ככלי שנועד לבטא שליטה ועליונות. במובן זה, האלימות הפיזית והאלימות המינית שלובות זו בזו, מחפיצות ומכפיפות את האישה הנפגעת. התוקף משתמש ביכולתו לכפות קיום יחסי מין על זוגתו כפי שהוא משתמש באגרופו" (ע"פ 5828/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון, 23.6.15).
בית המשפט קובע כי בתיק עבירות מין הנאשם הוא מי שעומד לדין ולא המתלוננת ולכן אין לקבל קביעות עובדתיות נגדה ככל שאלה אינן נדרשות לעניין
4. בית המשפט העליון קבע קביעה עקרונית לפיה כאשר בית משפט, אגב בירור אשמתו של נאשם בעבירות מין או הטרדה מינית במסגרת הליך פלילי או משמעתי, אינו אמור לקבוע עובדות שאין בהן הכרח לגבי המתלוננת עצמה אשר אינה צד להליכים. לא המתלוננת היא העומדת למשפט אלא הנאשם. שמירה על זכויותיו של הנאשם אינן מצדיקות פגיעה במתלוננת. עוד עמד בית המשפט על חשיבות החיסיון הגלום ביחסי מטפל-מטופל וקבע כי אין להסיק לחובת מתלוננת סירוב לאפשר לפסיכולוג שלה להעיד על הדברים שסיפרה על האירועים בזמן אמת (בר"ש 1066/15 נציבות שירות המדינה נ' סירוטה, בית המשפט העליון, 24.3.15).
בית המשפט העליון קובע שנטייה מינית של אדם היא עצם מעצמו, יסוד בל יינתק ממבנה אישיותו וכי לא ניתן להפריד בין התגבשות הנטייה המינית והזהות האישית
5. בית המשפט קבע ש"נטייתו המינית של האדם היא עצם מעצמו, יסוד בל יינתק ממבנה אישיותו. לא ניתן להפריד בין התגבשות הנטייה המינית והזהות האישית. בהתגבשות כוללת זו מעורבים היבטים התנהגותיים, רגשיים, וקוגניטיביים וכולם כאחד מעצבים את המהות של האדם". נקבע כי אל לנו, כחברה תרבותית, להשלים עם מעשים שנעשים נגד הפרט רק בשל נטייתו המינית (ע"פ 8465/14 כרכי ואח' נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון, 24.8.15).
בית המשפט קובע שהאינטרס הציבורי מחייב חיובם של עברייני מין בתשלום פיצויים לקורבנותיהם בלא קשר ליכולתם הכלכלית
6. בית המשפט נוזף במדינה לאחר שערכה הסדר טיעון בתיק של עבירות מין במסגרתו הסכימה להימנע מפסיקת פיצויים למתלוננת. נקבע כי שיקול לפיו הנאשם אינו יכול לעמוד כלכלית בתשלום פיצויים אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שעניינו חיובם של עברייני מין בתשלום פיצויים לנפגעי תקיפה מינית, בלא קשר ליכולתם הכלכלית כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר לקורבן העבירה לממן את הטיפולים לה היא נזקקת (ע"פ 1454/15 פלוני נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון, 10.8.15).
נשים נפגעות אלימות המגישות תביעות נזיקין בבתי המשפט למשפחה בגין אלימות במשפחה ישלמו אגרה מופחתת בשיעור 500 ₪ בלבד
7. נשים נפגעות אלימות המגישות תביעה על גרם נזק גוף הנובע מאלימות בן זוג לבית המשפט לענייני משפחה ישלמו אגרה מופחתת בשיעור 500 ₪ (תמ"ש 21895-01-14 פלונית נ' פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, 18.3.15).
בית המשפט העליון אוסר על הפרדה מגדרית בטקסי לוויה
8. בית המשפט העליון אוסר על הפרדה מגדרית בטקסי לוויה אלא אם משפחת הנפטר ביקשה במפורש כי הטקס יתקיים בהפרדה (רע"א 6282/14 אייד נ' אגודת חברה קדישא, בית המשפט העליון, 25.6.15).
ביטול הרשעה פלילית של צעירה שסבלה מאלימות קשה במשפחה לצד קביעת בית המשפט כי על המדינה "לפתוח לנאשמת שכזו צוהר להשתלבות בחברה"
9. בית המשפט ביטל הרשעת צעירה שיצאה לעזה בניגוד לחוק מאחר שהוכח שסבלה מאלימות קשה. הנאשמת הינה צעירה מהמגזר הבדואי, חותנה נגד רצונה עם בן משפחה שגר מעזה וסבלה קשות מנחת זרועו. בית המשפט ביטל את ההרשעה וקבע שהמדינה צריכה "לפתוח לנאשמת שכזו צוהר להשתלבות בחברה" (ת"פ 921-02-14 מדינת ישראל נ' אבו חוצה, בית משפט השלום בבאר שבע, 12.4.15).
בית המשפט קבע כי יש לנהוג בזהירות הראויה בבקשת קורבן עבירה להקל בעונשו של בן זוג אלים וזאת בשל החשש כי הדבר נעשה שלא מרצונה או מתוך מניפולציות על ידי אחרים
10. בית משפט השלום קבע כי יש לנהוג בזהירות הראויה בעת שמדובר בבקשה מטעם קורבן העבירה לקחת בחשבון את רצונה להקל בעונשו של בן הזוג האלים וזאת משיקולים שונים, ביניהם החשש שהדבר נעשה שלא מרצונה או מתוך מניפולציות על ידי אחרים או חשש לפגיעה באמון הציבור במערכת האכיפה הפלילית בשל תת ענישה (ת"פ 6990-03-13 משטרת ישראל שלוחת תביעות רמלה נ' גבאי, בית משפט השלום ברמלה, 2.10.14).