מאת: דינה כתובים

"זה ממש יקום מקביל!" אמרה לי חברה טובה שבאה לצפות איתי במשחק של בין אוסטרליה לנורבגיה בשמינית גמר מונדיאל הנשים שמתקיים בימים אלו בצרפת ובשנייה אחת זרקה אותי שנתיים אחורה ליורו 17', הטורניר הראשון של כדורגל נשים שעקבתי אחריו בצורה רצינית.

בגיל 29, אחרי חיים שלמים של צפייה בכדורגל, עברתי לצפות בכדורגל נשים. מאז אני חיה ביקום המקביל הזה, עד כדי כך ששכחתי שהוא כזה.

אז למה יקום מקביל?

לא אכנס להבדלים ברמות או באופי המשחק, בין כדורגל גברים לכדורגל נשים, כיוון שזה נושא נפרד לחלוטין. בטקסט הזה, הייתי רוצה רגע לגעת ביקום של המשחק כתופעה.

צילום: IMAGO

ברוב העולם, הכדורגל נחשב למרחב גברי. בכל כיוון אליו נסתכל נוכל לראות את זה: באצטדיונים, בשערי העיתונים, בשיחות מסדרון בעבודה, בהפסקות בבתי הספר ועוד. מדובר בחגיגה גברית שבה, בהכללה גסה, לנשים אין מקום. כמובן שיש לא מעט מאתנו שכן מוצאות את עצמן במרחב הזה, אבל אישה שנדבקה בחיידק תהיה, לרוב, חריגה בנוף. אלו נשים שהחיים שלהן הובילו אותן לאהבה אל הכדורגל ואל רמת שליטה בשיח על כדורגל, שמאפשרת להן להרגיש בנוח להגיע למגרש, לפתוח חדשות ספורט, לראות משחקים, ולפעמים גם להחזיק בשיחה ולהפגין ידע.

מכאן שאין ספק שכדורגל נשים מערער על מרחב גברי אולטימטיבי, אבל השאלה היא, באיזו צורה?

אני לא חושבת שיש בכדורגל נשים ממד של מחאה בצורתו הפשוטה, כיוון שלא מדובר במאבק קלאסי על זכויות או על כוח, או על ייצוג. בבסיסו של כדורגל הנשים עומד רצון מזוקק ואפילו ילדי – לשחק. אולם אם נרד לעומקו התרבותי של המשחק, עלייה של נשים על כר הדשא הוא לא פחות מכיבוש המרחב.

הכיבוש הנשי של המגרש הוא תרבותי ומתחלק לשניים, פיזי ונפשי: כמי שראתה בכדורגל גברים הרמה מדויקת למרכז הרחבה אלפי פעמים, שמתרגשת מדאבל פס או התקלה נקייה, אני לא יכולה להישאר אדישה למראה של מהלכים דומים הנעשים על ידי נשים. ההתפעלות מהיכולת הגופנית שהמשחק מביא אתו מקבל נופך אחר כשהאובייקט הוא גוף נשי.

יש משהו מרענן בלראות את הפעולות הללו נעשות על המגרש עם קוקו מתנפנף, רגליים נשיות שריריות, איליינר על העיניים או לק בצבעי הדגל. על פניו זה עלול להישמע כמו עוד החפצה, לה אנחנו רגילות ביומיום שלנו, ומי צריך עוד כזו? אבל ספורט, בבסיסו, משתמש בגוף, חוגג אותו וכדורגל הוא, בין היתר, חגיגת החוזק, המהירות, האתלטיות, הראייה המרחבית, הדיוק. כשכל אלה נעשים על ידי הגוף הנשי, יש בזה, נו כן, המילה הזו, העצמה.

לעומת המשטור של הגוף הנשי, ההחפצה והשימוש המיני בו, הצפייה בשליטה פיזית מרשימה של ספורטאיות על גופן מאפשרת לנו לתפוס את הרעיון של שליטה מחודשת בגוף שלנו. זו פרספקטיבה שונה ליכולת של הגוף הנשי, כזו שאנחנו לא רואות מספיק בחיים שלנו.

הדוויג לינדאל (שבדיה) שומרת על שער נקי

אבל כדורגלנים הם כוכבים לא רק בגלל שהם אלים, אלא בגלל שהם גם בני תמותה, ועם כל הכבוד להחפצה החיובית של הגוף, חשוב לזכור שהמשחק הוא גם הנשמה. ההתמודדות המנטלית בספורט היא אמנם לא נחלתו הבלעדית של הכדורגל, אבל היא חלק בלתי נפרד ממנו.

הכדורגל הוא שדה נוסף ומרכזי בתרבות שלנו בו אנחנו מקבלים השראה מגיבורים וסיפורים. כדורגלנים הם גיבורי תרבות כי הם בני אדם. מה שמסקרן אותנו וגורם לנו להתאהב בהם זה שאנחנו יכולים לקבל הצצה בלייב להתמודדות שלהם עם הקושי המנטלי במשחק.

לא הרבה פלטפורמות מאפשרות לנו לצפות במשך 90 דקות רצופות באנשים שחווים מגוון רחב של רגשות – החל מרגעי האושר הכי גדולים ועד לאכזבות עמוקות, דקות רבות של תסכול וגם לא מעט פציעות. רגעי ההתמודדות של השחקנים הם חלק בלתי נפרד מהכרטיס למופע הזה שנקרא כדורגל. כשאנחנו עוברות ליקום המקביל של כדורגל נשים, אנחנו מקבלות את האפשרות לראות נשים מתמודדות עם רכבת ההרים המנטלית הזו, לראות את החוזק הטמון בהן, בממד שהוא אחר מזה שאנחנו רגילות אליו.

המעבר בין הממדים האלה הוא Mind Blowing בשבילי. כי לראות כדורגלנית מתמודדת עם אתגרים נפשיים שאיתם מתמודדים הכדורגלנים הטובים בעולם, זה לא רק מרענן, אלא סודק את התפיסה השלטת כלפי מה היא "נשיות" ומה היא "גבריות".

היקום המקביל הזה, שבקלות הופך ליקום מוחשי, הוא בראש ובראשונה יקום של כיף, של משחק ושל אהבות, כמו שאפשר לראות במשחקים המרגשים של המונדיאל. יחד עם כל הטוב הזה, כדורגל נשים הוא כיבוש של המרחב הירוק, כזה שנעשה על ידי הרבה כשרון, עבודה קשה וגם תקציבים שהולכים וגדלים בשנים האחרונות. הוא מאפשר לנשים פתח ליקום נוסף של אהבות, אכזבות, ריגושים, חברויות, יקום שבו, סוף סוף, יש חלק גם לנו.

שניס ואן דה סאנדן (הולנד) מנחמת את סאקי קומאגאי (יפן) לאחר הפסד
במשחקים ניתן לצפות ב"כאן דיגיטל" או במסגרת פרויקט "זזה למונדיאל" שבו יתקיימו אירועי צפייה ברחבי הארץ (ירושלים, תל אביב, באר שבע, חיפה, כפר יונה ומודיעין), בעסקים מקומיים.
עמותת 'זזה – קהילה לקידום ספורט נשים', התחילה פעילותה בסוף שנת 2017 במטרה להביא לשינוי מהותי בתחום ספורט הנשים. העמותה נולדה וצמחה בירושלים ומתכוננת להגיע לערים נוספות.

לוח משחקים
*רבע גמר*
27.6 22:00 אנגליה VS נורבגיה
28.6 22:00 ארה"ב VS צרפת
29.6 16:00 הולנד VS איטליה (שידור בטלוויזיה, כאן 11)
29.6 19:30 גרמניה VS שבדיה

*חצי גמר*
2.7 22:00 חצי גמר
3.7 22:00 חצי גמר
*גמר*
7.7 18:00 גמר (שידור בטלוויזיה, כאן 11)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.