עורכת: שירה סיטון-פרידפרטיג
את ספרה של נועה שלו, ״את עוד תתחרטי על זה״, קראתי בכמה פעימות ארוכות של כמה עשרות אם לא מאות עמודים בכל קריאה. השפה השוטפת והסוחפת של שלו היו מבין הגירויים היחידים שמנעו ממני להיכנס שוב לפייסבוק ולראות מה השתבש הפעם, ולצלול לעולם שעכשיו נראה קצת רחוק אבל מרגיש קרוב – הצגה של מציאות שבה הרחם הנשי הוא נחלת הכלל.
הרומן מגולל את סיפורן של אבישג פישמן וגל וייס, שני סוכני מוסד ישראלים אשר נמצאים על קו ישראל–איטליה במטרה למנוע פיגוע נגד יהודים. לצד המשימה הארוכה השניים מתמודדים על תפקיד בכיר יותר בארגון, ואף אחד מהם לא מתכוון לוותר עליו.
לאורך הרומן אנחנו נחשפות אל האתגרים הנוספים שהשניים מתמודדים איתם: אבישג כלואה בלופ של טיפולי פוריות שהיא בכלל לא בטוחה שהיא רוצה, וגל לא מצליח לעבור בדיקת פוליגרף שמונעת ממנו להגיע להצלחה המיוחלת.
אי אפשר להתעלם מכך שהרומן מתרחש בסביבת העבודה הכי גברית שיש, עבודה מבצעית בגוף ביטחוני ישראלי. אבישג גם מודעת לכך במהלך העלילה ומדברת על זה בפה מלא ובביטחון גמור ביכולות שלה. ועדיין, אנחנו מקבלות גישה לתודעה שלה, שבה אירועי החיים גורמים גם לה לפקפק בעצמה, מה שמייצר תחושה שקל להזדהות איתה גם אם העיסוק שלנו, הקוראות, הוא שונה לחלוטין.
חשוב לציין כי הספר לא נותן לשני המספרים, לאישה ולגבר, מקום שווה, כך שאנחנו מקבלות הצצה גדולה יותר לחייה של אבישג. עצם הבחירה של הסופרת להעניק מקום נרחב ברומן לתהליך נפשי מורכב כל כך של אישה היא מעצימה ולא מובנית מאליה, גם כשאני מביאה בחשבון את העובדה שהספר יצא לאור השנה.
בתור אישה צעירה הופתעתי לשמוע קול של אישה שנמצאת בטיפולי הפוריות בלב לא שלם, שבתחילת הדרך מודה בפני עצמה שהם פחות חשובים לה מהקריירה שלה וגם לא מתביישת להציג לי כקוראת את השינויים במחשבה ובסדרי העדיפויות שהחיים מכריחים אותה לעבור.
לאורך הרומן כולו נמרוד, בן זוגה של אבישג, גרם לי לבלבול של ממש. מערכת היחסים שלי איתו עברה תמורות רבות לאורך הקריאה. רגע אחד אני מבינה אותו, אני בעדו ורוצה שאבישג תנוח לרגע ותהיה איתו בתהליך הזה. רגע אחר אני כועסת עליו, לא מבינה איך הוא לא רואה כמה העבודה חשובה לה וכיצד הוא חונק אותה. גם בסוף הקריאה לא הצלחתי לגבש עליו דעה, אבל אני יודעת שיש לא מעט נשים וגברים שיוכלו להזדהות עם המורכבות שבו.
השילוב של שני הקולות המספרים יוצר הרמוניה מעניינת לאורך הרומן: אישה בטיפולי פוריות וגבר-גבר מתמודדים על תפקיד ניהולי-מבצעי, מי ינצח? המעבר לקולו של וייס מהווה הפוגה נדרשת מהעיסוק בטיפולי הפוריות של אבישג ומספק הצצה לצד השני של המתרס, החיים שאולי היו יכולים להיות לה אילו הייתה גבר. שתי הדמויות עגולות ומלאות הפתעות, כאלו שנהנתי לפרום מהם שכבה ועוד שכבה עד שהגעתי לבסיס.
במיוחד בימים כאלו של בלגן בראש ובלב הספר של שלו הוא מקום מעולה לבריחה אל צרות של אחרים. הדמויות המשניות הן כאלו שמלוות כל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום-יום, הבעיות מוכרות לכל וקצת מעוררות חשק לצלול פיזית אל תוך הספר ולהיות שם עם הדמויות.
ייתכן מאוד שהסיפור של אבישג יהיה מורכב עבור נשים שנמצאות בטיפולים כאלו בעצמן או מתמודדות עם אי-פוריות, אך חשוב לזכור כי שלו בנתה את הסיפור שלה בכאלה עדינות, רוך ואמת, כך שנוצרת התחושה כאילו כל זה קורה לחברה טובה.
