כיצד משפיעות הפקודות החדשות לפתיחה באש בשטחים על החיילים והאזרחים הפלסטינים? על ההשלכות הנפשיות והמוסריות של מצב חירום מתמשך.
בתוך הימין המטלטלים האלה, אנחנו מעדיפות להתחפר בתוך עמדות – להיאחז בנרטיבים דיכוטומיים, העיקר לא להישיר מבט למציאות. הומלסית פוליטית.
עמית אלגרט, אחיינו של איציק אלגרט שנחטף לעזה, בסיפור המשפחה ביום הטבח ואת המאבק העיקש להשבת החטופים הביתה אחרי למעלה מ – 500 ימים בשבי.
המופעים של חמאס בכל יום שבת, עם שחרור חטופיםות, הם אמנם תעמולה, אבל הם גם מלמדים אותנו המון על מצבו של ארגון הטרור. ולא, שום דבר על "ניצחון מוחלט".
הוועידה הראשונה של פוליטיקלי קוראת לתקשורת פמיניסטית הביאה מאות נשים לדון בעיתונות בזמן מלחמה, בפחד ובאומץ העיתונאי, ובחזון להסדר מדיני. הכנס כלל פאנלים על סיקור עיתונאי במלחמה, עדויות של נשים מעזה, ודיון על עתיד האזור מנקודת מבט פמיניסטית.
בערוצי החדשות מופתעים מהתעמולה של חמאס. בעם, מבינים שהגיע הזמן לשלב ב' של המאבק – שיוביל, בתקווה, לשלב ב' של העסקה. בוושינגטון ממציאים פתרונות שלא יפתרו שום דבר ובנתיים, חטופיםות משתחרריםות והמבט על פניהםן מספר הכל. בטחוניסטית עם כמה תובנות משלב א' של העסקה
תמי יקירה על המשמעויות המוסריות והפוליטיות של רעיון "הפינוי מרצון" בעזה וההשלכות ההיסטוריות והבינלאומיות של המהלך ולהיסטוריה היהודית
לאחר מחדל השביעי באוקטובר, בו נפלו ונחטפו תצפיתניות, השתקה מוחלטת עוטפת את קורס התצפיתניות החדש. הורי החיילות שציפו לשמוע על תחקירים, לקחים והכרה בכשלי העבר, נתקלו בחומת שתיקה בלתי מוסברת מצד הצבא. עם תחושת הפקרה מתמשכת, הן הקימו קבוצת מחאה שמבקשת לא לשכוח ולהשיב קולן של הנופלות, להנכיח את החטופות בשיח הציבורי והצבאי, ולדרוש שינוי מערכתי שיגן על בנותיהם המשרתות. האם הצבא והמדינה יעניקו לתצפיתניות את מקומן הראוי באתוס הלאומי?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
