מאת: עו"ד שירי זיידמן
ידיעה שהתפרסמה השבוע בכלי התקשורת בישרה כי השופטת נועה תבור מבית המשפט השלום בתל אביב גזרה חמישה חודשי עבודות שירות על מורשע בעבירות מין בצעירות מתחת לגיל 14. פסק הדין אף נעתר לבקשתו של המורשע שלא לפרסם את שמו "עקב מצבו הנפשי הירוד".
גזר דין אומלל זה מצטרף לשורה ארוכה של החלטות שמתקבלות בבתי המשפט, במסגרתם עולה תמונה מדאיגה מאוד של הקלות משמעותיות בענישה של עבירות מין על סוגיהן, תוך התחשבות יתרה במורשע. הדפוס החוזר הזה של השופטת תבור וכן של שופטים נוספים משאיר את נפגעי ונפגעות עבירות המין ומשפחותיהם.ן עומדים מהצד המומים לאור הקלות הבלתי נסבלת בעונש של הפוגעים.
בפרקליטות ביקשו להכניס לכלא עבריין מין שביצע מעשים מגונים בשתי בנות 12 ו13,אבל שופטת ביהמ"ש השלום בת"א נעה תבור הסתפקה בהרבה פחות ושלחה אותו ל-5 חודשי עבודות שירות ויש גם בונוס,נעתרה לבקשתו לאסור את פרסום שמו נוכח טענתו כי מצבו הנפשי ידרדר,תוהה מה עם מצבן הנפשי של הילדות? pic.twitter.com/i0GUk9dJFG
— שלי טפיירו shelley (@shelleytap) December 13, 2020
עבירות מין ידועות כעבירות ה״מלוכלכות״ ביותר במדרג העבירות בחוק העונשין. מדובר בפגיעה קשה בגופו של אחר, בחילול הכבוד של הנפגע ובעיקר, בצלקות נפשיות ופיזיות אותה נושא.ת הנפגע.ת משך שנים רבות. פגיעות אלו מצריכות שיקום ארוך, מורכב, שלא תמיד נושא פירות.
בבוא שופט לחרוץ את דינו של נאשם בעבירות מין, עומד החוק לרשותו ומאפשר לו מנעד רחב של ענישה החל ממתן עונש הרתעה בלבד, קרי, מאסר על תנאי וקנס ועד לעונש מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח. בחוק העונשין אין 'רצפת מינימום בענישה' אך יש 'תקרת מקסימום'. מכאן, שופט יכול לגזור דינו של עבריין מין עם ענישה מרתיעה בלבד, אם כך הוא חושב לעשות כן וכפי שאנו עדים לאחרונה, אך לעונשים החמורים קיימת תקרה. הבעיה המרכזית ב'אין רצפת מינימום' בחוק היא, שעבירות מין עלולות להסתיים בענישה שאינה תואמת את חומרת המעשה ובעיקר אינה מרתיעה עברייני מין לבצע עבירות עתידיות.
על חוק העונשין בנושאים של עבירות מין להשתנות
בעבירות מין, עלינו לייצר קונצנזוס ובו "רצפת המינימום" תהיה עונש מאסר בפועל ומשם, נוכל לעלות רק בשנות המאסר בהתאם למעשה ולנסיבות. האפשרות לעבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי צריכה להצטמצם רק למקרים בהם העבריין כבר החל טיפול עוד בטרם נגזר הדין. בנוסף, עלינו להגביר את המסגרות הטיפוליות לעברייני מין בין כותלי בית הסוהר ומחוצה לו – עוד בטרם הכניסה למאסר.
לצערנו, הנתונים מראים כי למעלה מ-57% מעברייני המין חוזרים למאסר שני ולמעלה מכך. משמע, עבריינות מין היא עבריינות חוזרת ולכן החשיבות של טיפול ראוי לעברייני מין היא ראשונה במעלה, במטרה למנוע פגיעה נוספת בקרבנות.
אך לא די בכך, עד אשר יעברו תיקונים לחוק ויוקמו מסגרות טיפול, על שופטי ושופטות ישראל הדנים בתיקים פלילים חובה לעבור קורסים והשתלמויות שמנחות באופן ברור מהו הקו המנחה במקרה של עברייני מין, על מנת שלא נאלץ לראות שוב גזרי דין בהם לא שוכן צדק.
עורכת דין שירי זיידמן עוסקת למעלה מ-15 שנים בדיני משפחה, גירושין, אלימות במשפחה וניכור הורי. משמשת כסגנית ראש מועצת אלפי מנשה ומרצה בתחום המשפט.
תמונה בראש הכתבה: Ichigo121212 from Pixabay
