שני פני
מאמר תגובה למאמר דעה של אורלי נוי 'כולנו עזרא נאווי' שפורסם באתר "שיחה מקומית" ב-25.5.18 ומחה על רדיפה פוליטית של עזרא נאווי, פעיל תאעיוש. שמה האמיתי של הכותבת שמור במערכת.
ראשית, אבהיר: אני רוצה להתייחס לנושא שנשמט מהטור 'כולנו עזרא נאווי' ולהציג אלטרנטיבה לנאמר בו. אין במאמרי זה כדי לטעון שמעצר כלשהו של פעיל פוליטי משמאל או מימין בעוון פעילותם הפוליטית, או כרדיפה עקב פעילותם הפוליטית, הוא כשר או שאסור למחות נגדו.
ולענייננו:
עזרא נאווי הורשע בעבירת מין. עובדה זו לא הוזכרה ולו ברבע במילה במאמר. עד כאן נגיד שזה סביר, כי הטור עסק במעצרו הנוכחי. אבל, כמי שהורשע בעבירת מין, לא סביר לפרסם שצריך עוד עשרה כמוהו בשטח – גם אם הוא אכן נרדף פוליטית.
מדוע? כי בשטח קיימים וקיימות גם נפגעי ונפגעות עבירות מין. תמיכה כוללת שכזו במי שהורשע בעבירת מין עשויה לגרום לאלו לתחושות קשות ואולי אף להוסיף לשלל החששות סביב הגשת תלונה.
כדי לא להשאיר את המאמר הנ"ל והאמירה הבעייתית שהשתמעה ממנו בלא תגובה שתתייחס גם לאספקט זה, החלטתי לכתוב ולהשמיע קול אחר שאני חושבת שראוי שיישמע.
אני מניחה ש"עוד עשרה בשטח" היא קריאה לפעולה, על רקע פוליטי כמובן. אך בעולם בו על פי נתוני מרכזי הסיוע לתקיפה מינית אחת מתוך שלוש נשים תותקף מינית, אחת מתוך חמש תעבור אונס או ניסיון אונס ואחד מתוך שישה גברים ייפגעו מינית במהלך חייהם, איך אגיד זאת יפה? זו קריאת מציאות חסרה מאוד. כי הסטטיסטיקות האלה אינן רק סטטיסטיקות, אלה בני ובנות אדם.
נניח, שהעניין המוסרי לא צורם לכם, או המסר לא מפריע לכם, בואו נדבר מעשית: האם אחת מתוך שלוש ואחד מתוך שישה יכולים להיענות לקריאה הזאת? המשפחות והחברים שלהם יוכלו לעמוד שם, בשטח? התשובה ברורה.
ואל דאגה, הסבירות היא שיש בכל מקום, כן, גם בשמאל, פוגעים מיניים שעשויים לפרש אמירות כאלה כגיבוי. משפט כזה עשוי להגיד לפוגע היפותטי שמניף שלט בהפגנה כלשהי שיש לו גב. עוד זה עשוי להגיד לו שאם מישהו או מישהי יעזו להתלונן נגדו, אם הוא מקושר מספיק ומוכר מספיק, או אולי אפילו רק מספיק, מספיק שיחזיק את השלט 'הנכון' בהפגנה 'הנכונה' – חבורת הזמר כן-שמענו-כן-ידענו לכאורה תסתום את האף, תזמר בלהט על זכויות אדם ובו-זמנית תשיר שלא-הייתה-עבירה-חמורה? שזו רדיפה-של-הימין? שחלק ממעגלי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים ועושים בו לינץ'?
עובדה אחת בעינה נותרת: עבירות מין הן, בפני עצמן, פגיעה ורמיסה חמורה ביותר של זכויות אדם.
בהתחשב בזאת, אינני רואה כיצד ניתן לפרסם מאמר שכותרתו ככותרת הנ"ל מבלי להתייחס להיבט זה כלל. יש הבדל גדול בין לכתוב מאמר המדווח על מעצר ולמחות על הבעייתיות שבו, לבין לפרסם טור שכל כולו תמיכה גורפת ושיר הלל לאדם שהורשע במעשה סדום בקטין, המייחל לכך שיהיו עוד עשרה כמותו בשטח.
הרשו לי לתמצת דברים שכולנו שמענו על עברייני מין: תמיד רודפים אותם ואם אפשר אז פוליטית, תמיד הציבור (או ילדי בית הספר) חבים להם חוב גדול, תמיד גיל הנפגעים.ות צעיר מהם בעשרות שנים או שיהיו יחסי מרות אחרים, לעיתים העבירה הייתה מזמן (כאילו שזה מקטין מחומרתה במשהו), חלקם יטענו שהם נורא נורא (נורא) מצטערים. ומה עוד? תמיד יהיו מי שיקבלו את ההסברים המקלים האלה.
זאת תבנית.
פעמים רבות, פוגעים מיניים מייצרים דיסוננס. הם יכולים להיראות מקסימים, נהדרים ומצטיינים בתחום כזה או אחר – ובה בעת להיות איומים ונוראיים ועבריינים. הדיסוננס הזה הוא הוא שמאפשר להם להמשיך לפעול: גם להמשיך לפגוע בחפים מפשע שלא יחשדו שהאדם שעומד לפניהם יפגע בהם, וגם להמשיך 'להקסים' את הסביבה כך שתגן עליהם, תקבל ואף תייצר את ההסברים המקלים, ותקשה על הנפגעים והנפגעות להתלונן. למעשה, במקרים רבים יצירת הדיסוננס הזה הוא חלק מדרך הפעולה שלהם.
אז כך היה עד היום. אבל היום יש ניסיון לשנות את פני הדברים. איך? מפתחים מודעות לעניין, לא מתעלמים מפגיעה מינית ובטח שלא מהרשעה בעבירת מין, לא מתייחסים אליה בסלחנות, לא מקטינים את הסוגיה – אפילו אם יש דברים חשובים אחרים להתמודד איתם. קיראו לכך מאבק בדיכוי שאלימות מינית משתיתה על החברה שלנו, מאבק מתוך הבנה שכדי למנוע הישנות של מקרי פגיעה מינית צריך לייצר חברה שאיננה מקבלת אותם כנורמה.
האינטרס של כל קבוצה הוא לא לאפשר בקרבה תחושת נוחות לפוגעים. זה לא רק אינטרס חברות וחברים, שיהיה ברור: זאת חובה. חובתה של כל קבוצה, ובוודאי קבוצה שחרטה על דגלה הגנה על זכויות אדם, להגן על המוחלשים והמוחלשות בחברה ולהגן על חבריה, גם מפני פגיעה מסוג זה.
למה אני מצפה? להתנערות מפוגעים מיניים. לפירסום מאמרים שיתוו אווירה של אפס סובלנות כלפי עבירות מין. אווירה שלא תאפשר לתוקפים לתקוף בכזאת קלות בני ובנות אדם. הייתי רוצה שהתשובה למאמר הזה תהיה לפחות עוד עשרה מאמרים שיהיו חלק מהמאבק בפגיעה מינית.
משחר ההיסטוריה, בכל פעם שנושא הפגיעה המינית עולה תמיד יש כביכול דברים חשובים יותר. הרי כך הגענו עד הלום, לנתונים הבלתי נתפסים של ארגוני הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אלו, יחד עם קולות הנפגעות והנפגעים שמתחילים סוף-סוף להישמע, מראים שזה נושא חשוב כאן ועכשיו, ושחשיבותו איננה נופלת מזו של נושאים אחרים.
זאת תבנית והתבנית הזאת לא לגיטימית יותר. לא עוד.
—————————–
תזכורת:
קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
נשים 1202
גברים 1203
'אחת מתוך אחת': פרויקט הצלבת שמות אנסים ופוגעים מינית הוא רשימת שמות חסויה וסגורה של אנסים ופוגעים מינית (מטרידים, תוקפים, אנסים) הנמצא אך ורק בידיים של "אחת מתוך אחת" ואיננו פתוח לציבור הרחב. מטרת הפרויקט לאפשר לכול נערה, אישה, נער או גבר שנפגעו מינית לדעת האם התוקף שלהם תקף א/נשים נוספים ולקבל החלטה אישית אם / מה רוצים לעשות במידה ויש נתקפות/ים נוספות/ים.