מאת: שירי כהן
בסוף השבוע שעבר אתרי החדשות רעשו סביב סיפור יוצא דופן: אם חטפה את בנה בן ה-5 ונעלמה. הציבור התבקש לסייע באיתורה, ולבסוף האם נמצאה והוכנסה למעצר, לא לפני שנעצרו לחקירה שתי נשים נוספות בחשד שסייעו לה בחטיפה.
ואיך דיווחו על זה אתרי החדשות? בחיי, טוב ששאלתן.
בעלה של גלית צרפתי עובד ב- Ynet , וזה הסיקור שלהם את הפרשיה
ביום חמישי, ה-04.02 , כתב מתן צורי ב ynet : גלית צרפתי נעלמה עם בנה בן החמש בעקבות סכסוך משפטי. במשטרה "חוששים לשלומו", וכוחות גדולים יצאו בחיפושים נרחבים אחרי האם ובנה.
הוסבר בכמה מילים כי הילד היה אמור לעבור למשמורת של האב, והאם לא מקיימת את הצו, ומיד אח"כ: "משטרת ישראל מפעילה את מיטב חוקריה"; "על מבצע החיפושים פיקד באופן אישי מפקד משטרת מרחב לכיש". תמונה של ניידת. תמונות מהחפ"ק. הקוראים יכולים רק להסיק שאנחנו מחפשים, מסתבר, את אל-מקדסי. ישראל במצוד אחרי האסיר מאזקבאן.
טרחו ynet לקראת כללי האתיקה העיתונאית והציגו בכתבה את עמדת המשפחה של גלית צרפתי. לפניכן הציטוט כפי שהופיע בכתבה:
" 'גלית הייתה עם הילד עד היום וגידלה אותו בסביבה חמה ותומכת. היא שומרת עליו מכל משמר והיא אימא מדהימה ומסורה. גלית לא חטפה ולא נעלמה עם הילד אלא היא שומרת עליו. בית המשפט פסק נגד גלית והדבר פגע בה בצורה משמעותית וגרם לה לפעול על פי צו מצפונה ולא למסור את הילד'. עוד נמסר כי 'איננו יודעים היכן היא והילד, אבל סבורים שהם במקום בטוח ולא חסר להם דבר' "
המילים "צו מצפונה" מופיעות בדברי המשפחה בלי שום הסבר, מנצנצות איזו שאלה למה מצפון היה קשור למשהו.
אבל זה לא הדבר היחיד שמוסתר בטקסט, ויש קשר קריטי בין שני המטמונים המוחבאים. בסוגריים באמצע שורה בכתבה מופיע גילוי נאות קטן: האב הוא עובד Ynet. אז חסר כאן כנראה משהו קטן, לא?
מצאו את ההבדלים: ב"ישראל היום" מפרסמים במלואו את הציטוט ש-Ynet ערכו
פתחתי את "ישראל היום", סתם בדקתי את המזל שלי, כדי לבדוק איך נראה סיקור הסיפור במקום שלא מעסיק את אחד מהצדדים המרכזיים בסיפור. ובאמת בהתחלה לא היו הפתעות גדולות. הטון בכתבה הוא אותו טון, האב מצוטט כאומר ש"היא מסוכנת לעצמה ולילד". אבל אז הגעתי לציטוט של המשפחה. כן, אותו ציטוט שהופיע בYnet. אבל כאן מצאתי משהו מעניין. תסתכלו היטב:
"גלית היתה עם הילד עד היום וגידלה אותו בסביבה חמה ותומכת. היא שומרת עליו מכל משמר והיא אמא מדהימה ומסורה. גלית לא חטפה ולא נעלמה עם הילד, אלא שומרת עליו ויש לה סיבות לכך: במשך שנתיים היא ואנחנו כמשפחה חושדים שהילד עובר פגיעה מינית על יד אביו, ויש לנו אף חשדות שאותם העברנו לידיעת הגורמים המוסמכים, אך לצערנו הטענות לא נבדקו לעומק. למרות זאת, בית המשפט פסק נגד גלית והדבר פגע בה בצורה משמעותית וגרם לה לפעול על פי צו מצפונה ולא למסור את הילד. יש הרבה מאוד דברים שאנו לא יכולים לפרט מפאת צנעת הפרט. איננו יודעים היכן היא והילד, אבל סבורים שהיא במקום בטוח לה ולילד ושלא חסר להם דבר"
אז Ynet והאבא בסימביוזה מרגשת, מציירים לנו אמא מסוכנת שסתם התפרעה עליה דעתה. וישראל היום שהשקיעו בנו קצת יותר, צירפו ציטוט מהימן ומלא יותר של המשפחה.
כל המוצא הישר יבוא על שכרו: תחקיר עיתונאי בסיסי שהלך לאיבוד
אבל הפער המביך בין ישראל היום ל-ynet לא נגמר כאן. הכתבה בישראל היום סיפקה גם ציטוט מורחב של גלית כהן, השופטת בבית הדין לענייני משפחה:
"שוכנעתי בבירור כי האב לא פגע בשום צורה ובשום אופן בקטין, בוודאי לא מינית. האם, אשר מנוהלת על ידי נרטיב שנברא על ידיה בלבד, חסר שחר ונעדר אחיזה במציאות, עוצמת עיניה, אוטמת אוזניה ודבקה ב'מציאות' הצרובה במוחה בלבד, תוך שהיא מתנערת מכל אחריות למצבו של הקטין ותולה את האשם בצוואר הכל – החל מן האב, דרך המומחים, עו"ס לסדרי דין וכלה בבית המשפט, ותוך שהיא מזינה גם את תודעתו של הקטין בנרטיב זה, ובכך מסיתה אותו כנגד האב מאז היותו בן שנתיים ימים"
אז נזפנו ב-ynet על זה שהם מקדמים את האינטרס של האב על חשבון האתיקה העיתונאית שלהם. אבל גם הדיווח של ישראל היום לא עובר חלק במסך. בית משפט לא סתם מעביר ילד ממשמורת של האם. אבל באותה מידה, אמא לא סתם חושדת שהבן שלה עובר אונס ע"י אבא שלו.
אז לא תאמינו מה עשיתי כדי להבין עוד על הסיפור. אזרתי אומץ, שלפתי תמונה של האחייניות שלי למזל, וחיפשתי בגוגל. חיפשתי בגוגל פחות מ-5 דק'. והחיפוש, הפלא ופלא, העלה סרטון דוקומנטרי, לגביו אימתתי שמדבר על המקרה של גלית, ובסרטון שלוש עדויות.
(אזהרת טריגר: החלק הבא קשה לקריאה)
- עובדת סוציאלית בכירה, מצטטת את הילד, בנה של גלית, אומר שהוא "רוצה לקחת מקל ברזל ולהרביץ לאבא שלו", ומסבירה שזה בלתי סביר שאמא שלו הכניסה לו רעיון כזה לראש.
- כירורג מומחה, מתאר קרעים בפי הטבעת של הילד, שמופיעים כל פעם במקום אחר. משמע, לא אופייניים לפצעים שנובעים מעצירות. מה זה כן יכול להיות? הוא השאיר לנו לשער.
- פסיכולוגית שאבחנה את הילד מתארת מה ראתה בטיפול ומסבירה את המשמעות: הילד, בוודאות, עבר טראומה מינית. עוד היא מספרת שהיא העבירה את חוות דעתה המקצועית לרווחה ולבית המשפט.
חיפוש קצר בגוגל מוצא סרטון שמפריך את דברי השופטת ואת טענות הכתבים
לתגליות מהסרטון יש שתי השלכות חמורות. הראשונה היא שלפחות שני אתרי חדשות – YNET וישראל היום, לא טרחו לנסות להביא סיקור רב ממדי שכולל עוד זוויות, או לפחות לעשות תחקיר גוגל פשוט.
השנייה קשורה למערכת המשפט, שהרי הסרטון הזה מפריך אחת אחרי השניה את כל הטענות של השופטת:
- היא משוכנעת כי האב לא פגע בקטין, לא מינית ולא בכלל -והנה עומדות מול עינינו, והיו אמורות לעמוד מול עיניה, שתי הוכחות תומכות.
- גלית, לטענת השופטת, שבויה בסיפור משל עצמה וכו' וכו', והנה שלושה מומחים בעלי שם מצדדים בטענות שלה, לא כולל בני משפחתה, שגם הם מאמינים שהילד הותקף מינית.
"האפשרות המסתברת יותר" סובייקטיבית, היא כבר לא שהאמא בודה הכל מלבה. ומה לגבי "האפשרות המסתברת יותר, אובייקטיבית"?
לפי איגוד מרכזי הסיוע, 1 מכל 7 ילדים עברו פגיעה מינית בתוך המשפחה. ומתוך הפגיעות האלה מדווחים 6% מהמקרים. כלומר, האפשרות המסתברת יותר, היא שאם הגיע לפתחך דיווח על פגיעה מינית במשפחה, מדובר באזעקת אמת. כדי לסבר לכן את האוזן, לפי עמותת מצו"ף 100,000 קטינים נפגעים מינית כל שנה. 12,189 תיקים נפתחו במשטרה בין 2014 ל-2019 בגין עבירות מין נגד קטינים. רק 597 מהם (פחות מ-5% !) הפכו לכתבי אישום. כאלו שהפרקליטות תוכל לחפף בהסדר טיעון עם עונש מביך.
למה אני כותבת את כל זה? כי זאת האמת, קודם כל. אבל בעיקר כי נכון לזמן כתיבת שורות אלה אף גוף חדשותי עוד לא התחיל בכלל להציג את הצד של האם בסיפור, שלא לדבר על לבדוק אותו. כי צוות החדשות של ynet הביאו דיווח על הסיפור שנראה כמו סדרה בדיונית בנטפליקס, משל היו נערות בחטיבה שמגינות על חברה שלהן.
ומה בינתיים? גלית צרפתי במעצר, השופטת גלית כהן מחממת רגליים מול הקמין שלה, ynet קורא לעצמו אתר חדשות, והילד ישן עם אבא שאף אחד לא באמת בדק, אם הוא תוקף אותו או לא.
למאמרים נוספים בנושא ביקורת תקשורת לחצו כאן
תמונה בראש הכתבה: גלית צרפתי ובנה, פייסבוק
11 תגובות
תרמתי בבי-אקטיב. אני מאמינה לגלית צרפתי.
גב' שירי כהן, למה כתבת? כי זאת האמת? את רוצה את האמת?? את לא מסוגלת להתמודד עם האמת!!
אני עברתי ניכור הורי מהחמור ביותר כולל ניסיונות חטיפת ילדיי באמצע הכביש מתוך רכב נוסע על ידי גרושתי, וכן הכל בטענת התעללות בילדיי , ארבעת ילדיי ליתר דיוק, ילדים שאני גידלתי לא פחות מאמם, אם לא יותר. אני וגרושתי ניהלנו סוג של משמורת משותפת עוד בנישואינו כדי שכל אחד יהיה פנוי לעבודתו. אז מה? האישה רוצה להתגרש אז פתאום אני אבא מתעלל?? פתאום אני אבא טוב רק לגלידה פעמיים בשבוע?? תתביישי את וכל אותן אמהות שמרחיקות את ילדיהן מהאבות.
את שירי וכל אותן אמהות שנותנות גיבוי לאותה אמא רק מעצימות את הנזק בכך שגורמות לאמא להאמין בשקריה שלה. יותר מידי אמהות משתמשות יותר מידי בילדים כנגד האבות. זה פשע. היכן ארגוני הנשים כנגד הנשים שמתעללות בילדים ובאבות? היכן??
זו לא עיתונות חוקרת. אתם יושבים במשרד מחפשים בגוגל מה כותבים
בעיתונים אחרים. עושים השוואה.
אבל מראש אתם לא רוצים לגלות את האמת אלא להוכיח את התיזה שהגבר
מניאק מיני וחוטף ילדים.
פשוט כתבה חסרת שום עומק. רואים שלא התעמקת לשניה בפסק הדין המלא ולא קראת שגלית צרפתי היא אישה חולה שהבטיחה שוב ושוב לבית המשפט שתקבל עזרה ולא עשתה זאת, שהוכרחה ללכת לטיפול פסיכולוגי, שהעבירה את האב האומלל 7 מדורי גיהינום כולל לא לכבד פסק דין שבו היא חייבת לאפשר הסדרי ראיה. כל השנים האלה היא שטפה את מוחו של הילד נגד אביו ואף פצעה אותו בעצמה כדי להראות חתכים רקטליים.
את פשוט אישה רעה שמוציאה דיבת גבר אומלל כמוהו. אי אפשר ללכת עיוור אחרי אישה רק כי היא אישה!!
את בעצמך בעצם הכתבה הנבובה והרדודה והאולטראפמיניסטית מלאת השקרים מסלפת את האמת.