גלית צרפתי מואשמת בחטיפת בנה – האם מישהו שאל אותה למה?

מאת:  שירי כהן

בסוף השבוע שעבר אתרי החדשות רעשו סביב סיפור יוצא דופן: אם חטפה את בנה בן ה-5 ונעלמה. הציבור התבקש לסייע באיתורה, ולבסוף האם נמצאה והוכנסה למעצר, לא לפני שנעצרו לחקירה שתי נשים נוספות בחשד שסייעו לה בחטיפה.

ואיך דיווחו על זה אתרי החדשות? בחיי, טוב ששאלתן.

בעלה של גלית צרפתי עובד ב- Ynet , וזה הסיקור שלהם את הפרשיה

ביום חמישי, ה-04.02 , כתב מתן צורי ב ynet  : גלית צרפתי נעלמה עם בנה בן החמש בעקבות סכסוך משפטי. במשטרה "חוששים לשלומו", וכוחות גדולים יצאו בחיפושים נרחבים אחרי האם ובנה.

הוסבר בכמה מילים כי הילד היה אמור לעבור למשמורת של האב, והאם לא מקיימת את הצו, ומיד אח"כ: "משטרת ישראל מפעילה את מיטב חוקריה"; "על מבצע החיפושים פיקד באופן אישי מפקד משטרת מרחב לכיש". תמונה של ניידת. תמונות מהחפ"ק. הקוראים יכולים רק להסיק שאנחנו מחפשים, מסתבר, את אל-מקדסי. ישראל במצוד אחרי האסיר מאזקבאן.

טרחו ynet לקראת כללי האתיקה העיתונאית והציגו בכתבה את עמדת המשפחה של גלית צרפתי. לפניכן הציטוט כפי שהופיע בכתבה:

" 'גלית הייתה עם הילד עד היום וגידלה אותו בסביבה חמה ותומכת. היא שומרת עליו מכל משמר והיא אימא מדהימה ומסורה. גלית לא חטפה ולא נעלמה עם הילד אלא היא שומרת עליו. בית המשפט פסק נגד גלית והדבר פגע בה בצורה משמעותית וגרם לה לפעול על פי צו מצפונה ולא למסור את הילד'. עוד נמסר כי 'איננו יודעים היכן היא והילד, אבל סבורים שהם במקום בטוח ולא חסר להם דבר' "

המילים "צו מצפונה" מופיעות בדברי המשפחה בלי שום הסבר, מנצנצות איזו שאלה למה מצפון היה קשור למשהו.

אבל זה לא הדבר היחיד שמוסתר בטקסט, ויש קשר קריטי בין שני המטמונים המוחבאים. בסוגריים באמצע שורה בכתבה מופיע גילוי נאות קטן: האב הוא עובד Ynet. אז חסר כאן כנראה משהו קטן, לא?

מצאו את ההבדלים: ב"ישראל היום" מפרסמים במלואו את הציטוט ש-Ynet ערכו 

פתחתי את "ישראל היום", סתם בדקתי את המזל שלי, כדי לבדוק איך נראה סיקור הסיפור במקום שלא מעסיק את אחד מהצדדים המרכזיים בסיפור. ובאמת בהתחלה לא היו הפתעות גדולות. הטון בכתבה הוא אותו טון, האב מצוטט כאומר ש"היא מסוכנת לעצמה ולילד". אבל אז הגעתי לציטוט של המשפחה. כן, אותו ציטוט שהופיע  בYnet. אבל כאן מצאתי משהו מעניין.  תסתכלו היטב:

"גלית היתה עם הילד עד היום וגידלה אותו בסביבה חמה ותומכת. היא שומרת עליו מכל משמר והיא אמא מדהימה ומסורה. גלית לא חטפה ולא נעלמה עם הילד, אלא שומרת עליו ויש לה סיבות לכך: במשך שנתיים היא ואנחנו כמשפחה חושדים שהילד עובר פגיעה מינית על יד אביו, ויש לנו אף חשדות שאותם העברנו לידיעת הגורמים המוסמכים, אך לצערנו הטענות לא נבדקו לעומק. למרות זאת, בית המשפט פסק נגד גלית והדבר פגע בה בצורה משמעותית וגרם לה לפעול על פי צו מצפונה ולא למסור את הילד. יש הרבה מאוד דברים שאנו לא יכולים לפרט מפאת צנעת הפרט. איננו יודעים היכן היא והילד, אבל סבורים שהיא במקום בטוח לה ולילד ושלא חסר להם דבר"

אז Ynet  והאבא בסימביוזה מרגשת, מציירים לנו אמא מסוכנת שסתם התפרעה עליה דעתה. וישראל היום שהשקיעו בנו קצת יותר, צירפו ציטוט מהימן ומלא יותר של המשפחה.

כל המוצא הישר יבוא על שכרו: תחקיר עיתונאי בסיסי שהלך לאיבוד

אבל הפער המביך בין ישראל היום ל-ynet לא נגמר כאן. הכתבה בישראל היום סיפקה גם ציטוט מורחב של גלית כהן, השופטת בבית הדין לענייני משפחה:

"שוכנעתי בבירור כי האב לא פגע בשום צורה ובשום אופן בקטין, בוודאי לא מינית. האם, אשר מנוהלת על ידי נרטיב שנברא על ידיה בלבד, חסר שחר ונעדר אחיזה במציאות, עוצמת עיניה, אוטמת אוזניה ודבקה ב'מציאות' הצרובה במוחה בלבד, תוך שהיא מתנערת מכל אחריות למצבו של הקטין ותולה את האשם בצוואר הכל – החל מן האב,  דרך המומחים, עו"ס לסדרי דין וכלה בבית המשפט, ותוך שהיא מזינה גם את תודעתו של הקטין בנרטיב זה, ובכך מסיתה אותו כנגד האב מאז היותו בן שנתיים ימים"

אז נזפנו ב-ynet על זה שהם מקדמים את האינטרס של האב על חשבון האתיקה העיתונאית שלהם. אבל גם הדיווח של ישראל היום לא עובר חלק במסך. בית משפט לא סתם מעביר ילד ממשמורת של האם. אבל באותה מידה, אמא לא סתם חושדת שהבן שלה עובר אונס ע"י אבא שלו.

אז לא תאמינו מה עשיתי כדי להבין עוד על הסיפור. אזרתי אומץ, שלפתי תמונה של האחייניות שלי למזל, וחיפשתי בגוגל. חיפשתי בגוגל פחות מ-5 דק'. והחיפוש, הפלא ופלא,  העלה סרטון דוקומנטרי, לגביו אימתתי שמדבר על המקרה של גלית, ובסרטון שלוש עדויות.

(אזהרת טריגר: החלק הבא קשה לקריאה)

1. עובדת סוציאלית בכירה, מצטטת את הילד, בנה של גלית, אומר שהוא "רוצה לקחת מקל ברזל ולהרביץ לאבא שלו", ומסבירה שזה בלתי סביר שאמא שלו הכניסה לו רעיון כזה לראש.
2. כירורג מומחה, מתאר קרעים בפי הטבעת של הילד, שמופיעים כל פעם במקום אחר. משמע, לא אופייניים לפצעים שנובעים מעצירות. מה זה כן יכול להיות? הוא השאיר לנו לשער.
3. פסיכולוגית שאבחנה את הילד מתארת מה ראתה בטיפול ומסבירה את המשמעות: הילד, בוודאות, עבר טראומה מינית. עוד היא מספרת שהיא העבירה את חוות דעתה המקצועית לרווחה ולבית המשפט.

חיפוש קצר בגוגל מוצא סרטון שמפריך את דברי השופטת ואת טענות הכתבים

לתגליות מהסרטון יש שתי השלכות חמורות. הראשונה היא שלפחות שני אתרי חדשות – YNET וישראל היום, לא טרחו לנסות להביא סיקור רב ממדי שכולל עוד זוויות, או לפחות לעשות תחקיר גוגל פשוט.

השנייה קשורה למערכת המשפט, שהרי הסרטון הזה מפריך אחת אחרי השניה את כל הטענות של השופטת:

1. היא משוכנעת כי האב לא פגע בקטין, לא מינית ולא בכלל -והנה עומדות מול עינינו, והיו אמורות לעמוד מול עיניה, שתי הוכחות תומכות.
2. גלית, לטענת השופטת, שבויה בסיפור משל עצמה וכו' וכו', והנה שלושה מומחים בעלי שם מצדדים בטענות שלה, לא כולל בני משפחתה, שגם הם מאמינים שהילד הותקף מינית.

"האפשרות המסתברת יותר" סובייקטיבית, היא כבר לא שהאמא בודה הכל מלבה. ומה לגבי "האפשרות המסתברת יותר, אובייקטיבית"?

לפי איגוד מרכזי הסיוע, 1 מכל 7 ילדים עברו פגיעה מינית בתוך המשפחה. ומתוך הפגיעות האלה מדווחים 6% מהמקרים. כלומר, האפשרות המסתברת יותר, היא שאם הגיע לפתחך דיווח על פגיעה מינית במשפחה, מדובר באזעקת אמת. כדי לסבר לכן את האוזן, לפי עמותת מצו"ף 100,000 קטינים נפגעים מינית כל שנה. 12,189 תיקים נפתחו במשטרה בין 2014 ל-2019 בגין עבירות מין נגד קטינים. רק 597 מהם (פחות מ-5% !) הפכו לכתבי אישום. כאלו שהפרקליטות תוכל לחפף בהסדר טיעון עם עונש מביך.

 למה אני כותבת את כל זה? כי זאת האמת, קודם כל.  אבל בעיקר כי נכון לזמן כתיבת שורות אלה אף גוף חדשותי עוד לא התחיל בכלל להציג את הצד של האם בסיפור, שלא לדבר על לבדוק אותו. כי צוות החדשות של ynet הביאו דיווח על הסיפור שנראה כמו סדרה בדיונית בנטפליקס, משל היו נערות בחטיבה שמגינות על חברה שלהן.

ומה בינתיים? גלית צרפתי במעצר, השופטת גלית כהן מחממת רגליים מול הקמין שלה, ynet קורא לעצמו אתר חדשות, והילד ישן עם אבא שאף אחד לא באמת בדק, אם הוא תוקף אותו או לא.

למאמרים נוספים בנושא ביקורת תקשורת לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: גלית צרפתי ובנה, פייסבוק