מאת: איב ינג

בשבוע שעבר פרסם חבר הכנסת מתן כהנא פוסט בפייסבוק בו הסביר מדוע לדעתו נשים לא יכולות להשתלב בתפקידי לוחמת חי"ר בצה"ל. זאת בתגובה לתמיכה של מפקדי סיירת מטכ"ל לשעבר בערעור שהגישו לבג"ץ נשים לפני גיוס המבקשות להשתתף ביום מיון לסיירות, שכרגע הכניסה אליו אסורה לנשים.

בפוסט התייחס כהנא לאפשרות פתיחת יום סיירות לנשים וטען שהן לא מסוגלות לעמוד בדרישות הפיזיות של המבצעים בשטח, ולכן שילובן יפגעו במטרות ובתפקידים של היחידות הצבאיות.

https://www.facebook.com/matankahanany/posts/903819876767401?__tn__=K-R

הצד האפל של המור"ק: טיעונים ועובדות עפו מהחלון  

הפוסט כמעט כולו מוקדש לסיפורי מור"ק על החוויות של כהנא עצמו, ומדובר בדוגמה קלאסית לשימוש בניסיון אישי כדי לשלוט בשיח. אלו סיפורים אישיים שמטרתם הרטורית היא לגרום לנו להניח שנשים לא יכולות לעבור חוויות כמו שכהנא צלח, להתמודד כמוהו עם קשיים הכרוכים בשירות ביחידה מובחרת, ולתפקד בהם ברמה של גברים כמותו.

הנחת היסוד של כהנא היא שאי אפשר לתת לנשים לגשת לגיבושים לסיירות כי הן לא מסוגלות לעמוד בקשיים שגברים כן מסוגלים לעבור. מדוע הוא מניח כך? בהתבסס על הסיפור האישי שלו עצמו. כלומר, כהנא עושה הקשר לא הגיוני ולא מבוסס בין הקושי האישי שחווה, ושהוא חושב שנשים לא יוכלו לשאת, ובין מניעה מכוונת של גישה לבחינות מנשים. זהו קישור שמסתמך אך ורק על רעיונות מיושנים בנוגע לתפקידן ויכולותיהן של נשים.

אף אחד או אחת לא יחלקו על הטיעון של כהנא לגבי הקשיים שנלווים לשירות ביחידות המובחרות. אבל רבים ורבות חלקו ויחלקו על ההנחה שנשים לא מסוגלות להתמודד עם קשיים אלה. לטיעונים הנגדיים האלו חבר הכנסת מתן כהנא לא מתייחס, ולמחלוקת הזו הוא לא נותן מקום.

מכיוון שהפוסט של כהנא לא מציג עובדות או סיבות מבוססות לכך שנשים לא יכולות לשרת ביחידות מובחרות, הוא פוסל דעות יותר משפותח דיון ציבורי. אי אפשר לנהל שיחה על הנקודות הספציפיות שכהנא מביא בנוגע ליכולות של נשים. פשוט כי הוא לא העלה כאלו. למשל, כהנא לא מציג עדויות לכך שנשים לא יכולות לתפקד ביחידות מובחרות מבחינה פיזית. הוא רק מתאר את הקשיים הפיזיים שחווה ושבעקבותיהם הוא מאמין שנשים לא יוכלו לשרוד.

אם נשים לא מסוגלות להיות בסיירות, למה כהנא מפחד שיגשו לגיבוש? 

לשם הדיון, בואו נניח שהיה מביא ראיות לטענה שלו: עדיין לא היה בהן צורך. לצה"ל כבר יש כלי שיכול לבדוק את היכולות של נשים. קיימים מבחנים שנועדו לבדוק מי יכול להיות בסיירת, ככה נבחרים לתפקיד גברים, במיון שדואג לכך שמי שמגיע לתפקיד באמת יכול לתפקד.

כל מה שהעותרות לבג"ץ רוצות זאת הזדמנות לנסות לעבור את המבחנים ולהראות התאמה לתפקיד, בלי הקלות פיזיות או הורדת רף. למה צריך מראש להגביל את הגישה של נשים למבחנים האלו? אם הן באמת לא מסוגלות, הן לא יעברו.

את הטיעון האחרון השמיעו לכהנא בתגובות לפוסט, ותשובתו הייתה שהמגיב כנראה פספס את האלמנטים הלא גופניים מהפוסט שמעידים על אי התאמת נשים לתפקיד. הבעיה היא שאין בפוסט תיאור של אלמנטים כאלה. מה שכן יש הוא עוד סיפור על "חוויות של אלמנטים לא פיזיים" שכהנא חווה אישית ושהוא מניח שנשים לא יכולות להתמודד איתם. ואם זה לא מספיק: גם האלמנטים האלו נוכחים במבחנים שכבר מובנים לתוך הגיבוש והמסלול ביחידות מובחרות.

שוב ושוב חוזרת השאלה: "מדוע חבר הכנסת מתן כהנא לא מוכן לתת לנשים להשתמש בבחינות שכבר קיימות בצה"ל?". אם הוא בטוח שנשים לא מסוגלות לתפקד, אז מה הבעיה לתת להן לנסות?

מערערות על השיח: הדרת הנשים של חבר הכנסת מתן כהנא 

התשובה היא שכהנא בעצם אומר שנשים לא יכולות להצליח במשהו מעצם זה שהן נשים. בגלל זה צריך למנוע מהן להראות שהן מסוגלות. הוא אומר לנשים שהן לא יכולות לגשת למבחן בגלל ההנחה שהן לא יכולות לעבור את המבחן. וזה סקסיזם פשוטו כמשמעו.

יש תופעה נפוצה בחברה שלנו, של לתרץ סקסיזם ולקרוא לזה "להתנהג בצורה הגיונית" או "להבין את המציאות", והפוסט של כהנא הוא דוגמא קלאסית לתופעה זו. בפועל מדובר פשוט בהדרה. ח"כ כהנא לא נותן לנשים את היכולת להתנסות ולבדוק אם הן מתאימות. הוא מגביל מראש את טווח האפשרויות מהן נשים יכולות לבחור, ומונע מהן גישה להזדמנויות אחרות. זוהי הדרת נשים בצורתה המסורתית.

בצורה דומה כהנא משתמש בפוסט שלו כדי להשתלט על הדיון הציבורי, שהוא לכאורה רוצה לפתח, ולהדיר ממנו נשים, וכך גם את רוב הציבור הישראלי, שלא היה בסיירות. הפוסט של כהנא סותם לחברה הישראלית את הפה. כשהפוסט אומר "אני מבין כי אני חוויתי", הוא גם אומר, "אם לא חוויתם, לא תבינו".

הבעיה היא ששום אישה בחברה הישראלית לא חוותה את מה שהוא חווה כי התפקיד סגור לנשים ולכן לפי השיטה של כהנא גם הדיון סגור בפניהן. זהו כמובן סיפור הביצה והתרנגולת, וגם מוביל למצב מגוחך: לקיים שיח על נשים בלי נשים.

צבא שיורה להן ברגליים: נשים לוחמות או מס שפתיים?

גם אם נסכים, לשם הדיון, עם השיטה של כהנא, לפיה יש לתת רק לבעלי ניסיון ספציפי לקבל החלטות בתחום הניסיון שלהם: זה רק מדגיש את הצורך בעירוב בנשים בקבלת ההחלטה לגבי פתיחת יום סיירות לנשים. כהנא בהחלט יודע מה זה להיות בסיירת מטכ"ל, אבל לא יודע מה זה להיות אישה.

כהנא אומר שהוא אב לבנים ושאם היו לו בנות היה רוצה להראות להן את המציאות ושהן יכירו את הסיפור הזה. ובכן, אני הבת של מישהו ואותי הוא לא שכנע. ח"כ כהנא: אם אתה באמת רוצה שבנות "יראו את המציאות", תן לנו לחוות אותה. גם אם זה אומר להיכשל בגיבוש ולהבין שאנחנו לא מתאימות לסיירת, כמו רוב הבנים שמגיעים ליום סיירות. גם אם זה אומר לחוות בפועל את מה שחווית ולעמוד בקושי.

כחבר כנסת שמייצג גם נשים, אתה יכול וחייב להיות יותר טוב מהסקסיזם שמוחבא בניסיון הצבאי שלך. מגיע לנו שתהיה יותר טוב.

לכתבות נוספות על נשים בצה"ל לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: רווח הפקות, מתוך ויקימדיה

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

מאז השבעה באוקטובר, אני לא מפסיקה לחשוב מה היה קורה אם פלישה וטבח כזה היו מתרחשים בזמן שירותי הצבאי במוצב. מה הייתי עושה? האם הייתי נהרגת? נחטפת? שורדת? האם הייתי מצליחה לשמור על קור רוח כזה כמו התצפיתניות הגיבורות שניהלו את הגזרה עד נשימתן האחרונה? האם הייתי מרגישה חסרת אונים ותחושת הפקרות על ידי הצבא החזק במזרח התיכון? אומנם שירתתי במוצב לפני עשרים שנה, אבל מסתבר שלא הרבה השתנה מאז.
כל אישה חמישית תאנס בימי חייה. אבל כדי שאישה תאנס, מישהו צריך גם לאנוס. מחקרים מראים כי בניגוד לסטיגמה או ההנחה הרווחת, אנסים אינם מאופיינים כמתמודדי נפש מסוכנים לחברה. אלא שלמעשה, במחקרים בהם נבחנו גברים 'נורמטיביים', לא פחות מרבע מהם הודו כי כפו מין על אישה באופן מודע. האם חינוך להיפר-גבריות קשורה לנכונות לאנוס?
מאז תחילת המלחמה הגדה בוערת. המתנחלים שכעת שולטים דה פקטו בשטחי C הופכים את חייהם של הפלסטינים לגיהנום, וכעת משגירשו בהצלחה עשרות כפרים, הם עוברים לשלב הבא- שטחי B. גלי אלון מתעדת את שראתה וחוותה בכפרי הגדה.

שלחו לי פעם בשבוע את הכתבות החדשות למייל

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.