מאת: עדי כתר
אמרתן לחבר או לאחות, "האקס שלי מציק לי שוב"? להתנהגות האלימה הזו יש שם והגדרה: הטרדה מאיימת, או סטוקינג (Stalking).
מושג זה משמש לתיאור סוגי התנהגות ופעולות של אדם שתכליתן להפריע, לאיים ולשבש את שגרת חייכם ולגרום לכם לחוש ניצודים ומפוחדים. התנהגות זו יכולה להתבטא באיומים, בהטרדות ובהתנהלות אובססיבית וחסרת גבולות.
לפי מחקר מטעם מחלקת המשפט של ארה"ב, אחת מתוך 12 נשים תחווה סטוקינג במהלך חייה, ואחד מתוך 45 גברים.
ההתנהגות והביטויים של סטוקינג יכולים להשתנות עם הזמן ומאדם לאדם. ההטרדה יכולה להיעשות על ידי אדם מוכר, בתוך קשר או בפרידה וגם על ידי אדם זר.
רוב הסטוקרים משתמשים בכמה טקטיקות במקביל כדי להפחיד את הקורבנות שלהם, לרוב בצורה מתעתעת, מתוחכמת וגם מובנית.
בקשר רומנטי ההתנהגות המטרידה יכולה להתחיל מהרעפת מחמאות ותשומת לב (Love Bombing), רצון עז להיות יחד מהר והרבה ולהיות האחד בשבילך. הקושי קיים כשההתנהגות נהיית בלתי רצויה, חסרת גבולות, או כשאינה הולמת את הקשר או הפרידה.
התפתחות החשיבה של המטריד עוברת את המסלול הבא: "אילו רק יכולתי להוכיח לך כמה אני אוהב אותך", ל"אני יכול לגרום לך לאהוב אותי", ל"אם לא תהיי לי, לא תהיי לאיש". משפטים אלה ממחישים את האסקלציה של האובססיה והרצון לשליטה מצד הפוגע, שיכולה להגיע עד לאיום קיומי.
יכול לקרות לכל אחת ואחד מאיתנו
ליותר מ-80% מהנפגעים יש היכרות מוקדמת עם המטריד, ובשל כך לעיתים רבות הנפגעות יתקשו להבין את האיום הממשי. לפי סקר שפורסם ב-2017 ( Connecting the Dots by T.K Lonag's) מספר קורבנות הסטוקינג עומד מדי שנה על כ-5.2 מיליון נשים ו-1.4 מיליון גברים.
בישראל, נכון להיום אין נתונים בנוגע למספרי הגשת תלונות ולגבי צווי הטרדה מאיימת בשל היעדר מודעות לנושא, הן בקרב ארגוני נשים והן בקרב גופי האכיפה והחקיקה. סוג אלימות זה נשאר במחשכים והנפגעות אינן מקבלות את המענה והתמיכה הראויים ונתקלות במשאבים מאוד מוגבלים.
בחודש אפריל, שהוא חודש המודעות לאלימות, יש לזכור כי לא רק שיש אלימות, אלא גם פנים רבות לה. ההכרה וההתמודדות מתחילות במודעות, זיהוי והענקת "שם" לתופעות שרבות.ים חוות וחווים, אך אין בפיהן שם לדבר, אחד השמות הוא: סטוקינג.
דרכי התמודדות:
בטיחות
בהתמודדות עם המטריד פנים מול פנים האלימות עלולה להידרדר במהירות. במקרים כאלה נקטי במשנה זהירות ועשי מה שצריך כדי לצאת מהסיטואציה בצורה בטוחה ככל האפשר. אם את מרגישה שאת נמצאת בסכנה ממשית, גשי מיד לתחנת המשטרה (או חייגו 100), לכי לבית של חברים או קרובי משפחה (שאינם נמצאים בקשר הדוק עם המטריד), או פני למקלט סיוע.
אל תישארי עם זה לבד
החלמה נעשית יחד, בסביבה בטוחה יותר. בחרי את מעגלי התמיכה המתאימים לכך ושתפי את האנשים שבאמת רוצים בטובתך.
גם אם הם לא תמיד מבינים עד הסוף, השיתוף חשוב כדי לשמוע שיקוף ותיקוף להתמודדות שלך במציאות וגם סתם כדי לפרוק. ככל שתשתפי יותר, כך תוכלי לעצב את הביטחון שלך בתפיסת המציאות ובבחירות שלך.
תני לחברים ולמשפחה שלך לעזור לכך בצורה הטובה והבטוחה ביותר.
פנייה לרשויות
הגישי בקשה לצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת בבית המשפט. המשמעות של צו זה היא איסור כל סוג של קשר ותקשורת, פיסית (ממרחק מסוים) ואינטרנטית (סייבר-סטוקינג). במקביל להוצאת צו הרחקה, הגישי תלונה במשטרה והמשיכי להגיש תלונות עם כל ניסיון פגיעה.
כהכנה להליך המשפטי ולהתנהלות מול המשטרה ובית המשפט, יש לנהל רישום ותיעוד של פרטי המטריד ופעולותיו, ואת רצף האירועים. חפשי בגוגל חוק למניעת הטרדה מאיימת ו/או הגשת צו הרחקה.
נתקי כל קשר עם המטריד
אל תיזמי איתו קשר ואל תגיבי לניסיונות שלו ליצירת קשר. זה קשה, במיוחד אם מדובר באקס, ועדיין יש להימנע מכך בכל מחיר. יצירת קשר או מענה לתגובה יכול, בלי כוונה, להחמיר את המצב ולסכן אותך.
אל תגידי לו שתהיו בקשר בעוד X זמן, אל תנסי להסביר, להצדיק או לבטא את הכעס שלך מולו. סבירות גבוהה שהוא לא יבין וזה לא ירגיע את המעשים.
חסמי אותו בכל המדיות והחליפי את *כל* הסיסמאות שלכם. שנו מספר טלפון וכתובת אימייל אם מתאפשר, וברשתות החברתיות הסתירי פרטים מזהים ומיקום אם מתאפשר לך, עברי דירה ושני כתובת. עדכני שכנים ובעבודה על המצב, בקשי שאם הם שומעים ממנו או רואים אותו באזורך, שלא ייצרו איתו קשר ושיעדכנו אותך באופן מיידי.
פני לקבלת עזרה מקצועית
בחרי את סוג הטיפול המתאים לך ואת המטפלת או המטפל המתאימים לך. ליווי מקצועי, תומך ומיודע הוא הכרחי כדי לעזור לך לאסוף את המשאבים לשיקום ולריפוי.
השתמשי במשאבים הקיימים לרשותך על מנת לחזק את עצמך
שימוש במשאבים הקיימים לרשותך הוא למשל: מנוחה, יצירה, תנועה, כתיבה, זמן בטבע, ריקוד, חיבוק, חופשה, בכי, מפגש עם חבר/ה טוב/ה, אוכל מזין, סדרה מצחיקה בטלוויזיה.
בחרי את מה שעושה לך טוב ועשי זאת, בקצב שהכי נכון בשבילך.
תני מקום לרגשות שלך
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להגיב לטראומה בצורה שונה. יכול להיות שתרגישי עצבנות וחוסר שקט, תסכול וחרדה, אדישות, עייפות, מחשבות אובססיביות, הימנעות ופחד. אם את מרגישה ככה, כנראה שאת מאוימת. רגשות הם מצפן ויש בהם היגיון. כשאת מרגישה מספיק בטוחה, תני מקום לרגשות שאת חווה, כדי שתוכלי לעבד את הטראומה ולנוע לכיוון החלמה.
מה לגבי אשמה? שתעבור צד כבר! את לא אשמה. לא הכל בחיים קורה לטובה ולא זימנת את זה. אם את מרגישה מבולבלת מההתנהגות שלו/ה, זה גם סימן. אל תישארי עם זה לבד.
סמכי על האינסטינקטים שלך – זו אכן התמודדות קשה. למדי לקרוא את המפה, לזהות דפוסים וסימנים. התחילי לאסוף את הסימנים ולמפות אותם כדי להגן על עצמכם ככל האפשר. הרבה פעמים הטרדה מאיימת יכולה להימשך תקופה ולהרגיש כמו נצח.
בחרי את הפעולות שנכונות לך מהמאמר ובצעי אותם. אל תוותרי על הזכות המולדת שלך לביטחון ולחיים שקטים ושמחים מאלה, זה אפשרי.
עדי כתר היא מטפלת בגישות מבוססות רגש, התקשרות וחוויה.