בין מאות המשתתפות והמשתתפים, נאומים ומרץ פוליטי צעיר כנס העשור של עומדים ביחד הציג תמונה אחת שלא ניתן להתעלם ממנה: הכוח המוביל בתנועה הוא נשים. והרבה מהן.
ביום הראשון של הכנס ראיתי את מאיה פרץ ואנג’לה מטאר עומדות יחד על המרפסת, מעל כל הקהל. היה זה רגע עוצמתי. כמו סצנה מסרט שבה נשים פשוט תופסות את המקום שמגיע להן. הן דיברו בביטחון על הצורך בשינוי פוליטי ועל שנים של אפליה כלפי נשים, מזרחים ופלסטינים. בעמידה הזו, גבוה מעל כולם, היה ברור שהן לא רק מדברות על שינוי, הן כבר יוצרות אותו.
הכנס של "עומדים ביחד", אחת התנועות החדשות והמעניינות בישראל, התרחש לציון העשור לתנועה, בדיוק כשהיא עושה את הצעד הראשון לעבר כניסה לפוליטיקה. אבל יותר מזה, הכנס חשף מה הופך את התנועה לשונה כל כך: זה לא רק החזון הסוציאליסטי או השותפות יהודית-ערבית, אלא העובדה שנשים עומדות במרכז מוקדי קבלת ההחלטות, לא בשוליים.
בהובלה משותפת של רולא דאוד, לצד אלון-לי גרין, ובשורה של נציגות צעירות, פעילות, מובילות מחאה וקולות נשיים מרחבי החברה, התנועה מציגה מודל שחסר בפוליטיקה הישראלית: נשים ככוח מרכזי, לא כקישוט. נשים כמי שמעצבות את סדר היום. נשים כמי שמדברות בשם עצמן.
כשמסתכלים על נתוני הביטחון האישי והייצוג הציבורי של נשים, ברור שהפערים מאוד משמעותיים. מתוך התחושה הזו מגיעה גם המסקנה שלי: דרוש שינוי עמוק יותר מהוספה סמלית של עוד אישה לרשימה. בכנס של עומדים ביחד, הרגשתי שמבקשים לבנות הנהגה שבה נשים נמצאות במרכז, שהן אלו שבונות ומובילות את התנועה.
עיגון היסטורי לשוויון בהנהגה
ביומו השני של הכנס התקיימו מעגלי שיח שעסקו בקבלת החלטות עקרוניות בתוך התנועה, ובהם נדונו כללים ארגוניים ותפקידי המנהלים הארציים. לבסוף התקבלה החלטה, לבסוף התקבלה החלטה, ביוזמתה של תמר אפק ובתמיכתו של אלון לי גרין, המנהל השותף של התנועה, שלפיה בהנהגת התנועה תמיד תכהן לפחות אישה אחת, לצד גבר או אישה נוספת. זוהי הפעם הראשונה שמפלגה מעגנת רשמית עיקרון של השתתפות שוויונית ומהותית של נשים בהובלת התנועה ובקבלת ההחלטות.
וזה מורגש: השיח על צדק חברתי, על שותפות יהודית-פלסטינית, על כלכלה שמתחילה מלמטה, מקבל עומק אחר כשהוא מופיע מתוך חוויה נשית. מתוך ראייה של הבית, הרחוב, המשכורת, הצבא, האוניברסיטה, וביטחון הגוף.
כנס העשור חשף ניסיון מאוד מעניין לגבש מודל פוליטי צעיר ומגוון, שבו נשים ממלאות תפקיד מוביל.עבור רבים מהמשתתפים, זה נראה פחות כמו אירוע חד־פעמי ויותר כמו תחילתו של שינוי רחב יותר במפת הייצוג הנשי בישראל.
לסיום אוסיף גילוי נאות קטן-השבוע אני מתחילה לעבוד בתנועת עומדים ביחד. העבודה הזו, כמו הסיקור של הכנס, כמו ההשתתפות שלי בכנס, מגיעים מהמקום הכי אישי שלי. מההבנה, שזה בדיוק המקום בו רציתי להיות.
תמונה ראשית מימין לשמאל: אמירה מוחמד, יוצרת הפודקאסט הנרטיב השלישי, אנג׳לה מטאר, פעילה בעומדים ביחד | צילום: אינס אוסרוף אבו-סייף
