שיעור בשוויון מגדרי ממונדיאל הנשים

מאת: אילנה קוורטין

מונדיאל הנשים (FIFA Women's World Cup) מתקיים כבר 32 שנים ורק עכשיו אנחנו נחשפות אליו. כלומר, מי שהייתה בעניינים כל השנים ידעה על קיומו, אבל הציבור הרחב, או המיינסטרים – רק עכשיו. מה גרם לזה?

"התנאים מתחת לכל ביקורת, לעומת חבריהן הגברים שטסים במחלקה ראשונה"

לפני כמה ימים נפתח מונדיאל הנשים בכדורגל באוסטרליה וניו זילנד, שמארחות את המשחקים במשותף. זהו אירוח משותף שקורה לראשונה בהיסטוריה של מונדיאל הנשים, אבל גם במונדיאל בכלל, שכן זה לא קרה במונדיאל הגברים מעולם. כנראה שיש משהו מיוחד במשחקים של נשים או בחשיבה אחרת על אותם משחקים ואותה תחרות.

בשנת 2019, לפני ארבע שנים, צרפת אירחה את מונדיאל הנשים, שנה לאחר מונדיאל הגברים, אחת לארבע שנים. קבוצת הכדורגל של ארצות הברית ניצחה הכי הרבה פעמים במונדיאל, והיא כרגע האלופה של המונדיאל הקודם.

היקום המקביל של הכדורגל הנשי

בשנים 2019–2022 התנהל מאבק משפטי בארצות הברית על שוויון מגדרי שרכב על הניצחון המדהים של קבוצת ארצות הברית במונדיאל ב-2019 ומינף אותו, והונצח בסרט מופת שחובה לצפות בו – LFG. מסתבר, ולא במפתיע, שמי שמשחקת כדורגל מקצועי בארצות הברית, מקבלת משכורת נמוכה יותר מחבריה הגברים ונאלצת לעבוד בעבודה נוספת כדי להתפרנס. בנוסף, מגרשי הכדורגל שהן משחקות בהם אינם מטופחים, בלשון המעטה. מכיוון שלרוב אין להן מגרש קבוע לאימונים, הן נאלצות לנדוד ממקום למקום או לנצל טובות מול קבוצות הגברים ולהתאמן בשעות שבהן המגרש של הגברים פנוי, לפעמים אפילו באמצע הלילה או לפנות בוקר.

כשהן טסות למשחקי חוץ, תנאי התחבורה, הטיסה, והלינה, הם מתחת לכל ביקורת, לעומת חבריהן הגברים שטסים במחלקה ראשונה. כמובן שהפרסים על ניצחונות ואליפות נמוכים בהרבה מאלה של הגברים והכבוד והמעמד שנותנת ארצות הברית לשחקניותיה כמעט ולא קיים.

דור ההמשך מובילות משחק אחר

מעבר לטענה לשוויון בין נשים לגברים במקצוע הכדורגל, הדבר הבולט ביותר הוא שקבוצת הנשים של ארה״ב מנצחת הרבה יותר מזו של הגברים. היא מקצועית יותר וטובה יותר, אבל אין לכך נראות ציבורית. וכמו שכולנו יודעות – שידורי הספורט מציגים את הספורט הזה מצד אחד בלבד – המשחקים שמשודרים הם אלה של קבוצות הגברים. כמעט שלא יוצא לנו לשמוע על כדורגלניות מפורסמות או מקצועיות. אנחנו פשוט לא רואות אותן.

המאבק המשפטי שלהן שינה את כל התמונה. לא רק מבחינת שוויון בשכר, שאותו הן אכן השיגו, ובגדול. אלא בעיקר מבחינת המודעות: אנחנו כבר רואות את השינוי העצום בהתייחסות לתחום כשמונדיאל הנשים 2023 משודר בכל העולם, האצטדיונים בתפוסה מלאה, הכרטיסים היו sold out כמעט מייד, והערך הכלכלי שהמשחקים הללו הביאו עמם הוא עצום מבחינת חסויות ופרסומות. השינוי המדהים שאנחנו רואות בשטח הוא לגמרי תוצאה של עבודה קשה וסיזיפית של השחקניות הוותיקות,  ששיחקו כמה עשורים, ועכשיו פורשות. המפורסמת שבהן היא מייגן רופינו, שמשחקת היום בקבוצת סיאטל, והודיעה שתפרוש אחרי המונדיאל. השחקניות המוכשרות הללו עבדו בשתיים או שלוש עבודות, ספגו אלימות מינית והטרדות מצד המאמנים שלהן וסבלו מהתעלמות תקשורתית וציבורית מהעשייה החשובה שלהן. ותמיד, אבל תמיד, המשיכו להבקיע ולנצח.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Fut das Minas (@futdasminas)

דוגמא לכך היא קבוצת הכדורגל החדשה שקמה בלוס אנג׳לס – angel city, שהוקמה על ידי השחקנית הישראלית נטלי פורטמן יחד עם עשרות שותפות שהן שחקניות כמו ג׳ניפר גרנר, ונשות עסקים, וגם שחקניות כדורגל בעבר, כמו אבי וומבך, שבנו מבנה חדש ומסקרן: קבוצה בבעלות משותפת שהמודל העסקי שלה הוא כזה שהשחקניות מרוויחות ממכירת הכרטיסים למשחקים שלהן. החל מהמשחק הראשון שלהן ב-29 באפריל 2020 ועד היום הן ממלאות את האצטדיון שלהן בתפוסה מלאה של 20,000 צופים וצופות ומרגשות את הקהל בוירטואוזיות ובמקצועיות, ובאחווה קבוצתית שאי אפשר לפספס. המודל הזה מחלחל כמובן לקבוצות אחרות וגם לקבוצות בעולם, ואנחנו לגמרי רואות אותו בכל אחד מהמשחקים במונדיאל.

סיפור מעניין נוסף הוא שקבוצת כדורגל הנשים של צרפת ערכה ניסוי בזמן המונדיאל של שנת 2019, וערכה אימונים במשך שלוש שנים עד התחרות, שהתבססו על המחזור ההורמונאלי של השחקניות. כלומר, תזמנו את האימונים שלהן. כלומר – אם בספורט מקצועי אנחנו רואות שמחפשים פתרונות איך להעלים את המחזור ההורמונאלי ואת הווסת, וכיצד להתגבר עליהם, צוות מקצועי בקבוצה הצרפתית בנה תכנית אימונים שלמה, שממנפת את התקופות של המחזוריות ההורמונאלית, כך שאלה ישפרו את הביצועים במגרש מהצד האחד, ואת ההחלמה והריפוי לאחר פציעה, מהצד השני. הניסוי הצליח ועכשיו הן פועלות בצורה דומה גם במונדיאל של 2023.

שיח חדש של כדורגל

לכל מי שסקרנית לראות, כל המשחקים מועלים לערוץ היוטיוב של FIFA מיד לאחר סיומם, וחלק מהמשחקים גם משודרים בשעות הבוקר של ישראל, תוכלו גם למצוא עדכונים. אין ספק שנשים משחקות אחרת – הן במגרש והן מהספסל. אבל הן גם מאמנות אחרת, מעודדות אחרת, מייצרות שדה חדש ושיח חדש של כדורגל, שלא היה קודם לכן, ועינינו נשואות לשינויים שעוד יבואו.

 

ד״ר אילנה קוורטין היא עורכת דין, מומחית למגדר וזכויות נשים, סופרת ומרצה, אקטיביסטית, מנהלת הקרן למניעת אלימות בזוגיות, יזמת פמטק ומייסדת ומנכלית הסטארט אפ Levana

 

 

תמונה הראשית: Photo by Naomi Baker – FIFA/FIFA via Getty Images

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

חביבה מסיכה, זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה-תוניסאית משנות העשרים, הייתה דמות נערצת ואהובה הן בציבור היהודי והן בציבור התוניסאי הכללי. היא הייתה אישה יפה, ססגונית ושנויה במחלוקת, שניהלה חיי אהבה מגוונים וסוערים עם נשים וגברים, באופן פומבי ומוחצן. בגיל 27 נרצחה בידי מאהב יהודי קנאי. בספר שפורסם בשנת 2023 מסופרים קורות חייה.
ניתוח הספר "האירוע", שמספר את סיפורה של הכותבת שיברה הפלה לא חוקית בשנות ה60 בצרפת. הגוף הנשי הוא גוף ללא מוצא שכן כל ניסיון להפסיק את ההריון נתקל במערכות פטריארכליות חברתיות ומדינתיות. האירוע פורם את המערכות האלה וחושף צעד צעד כיצד נשים מנסות להציל את חייהן והסכנות הטמונות בכך.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.