ניתוח מגדרי של התקציב – השכלה גבוהה
המומחיות של מרכז אדוה חולקות איתנו חלק מהרשמים שלהן מניתוח מגדרי של התקציב, והפעם - השכלה גבוהה

מאת: אוריה זיני, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו וד"ר יעל חסון

מערכת ההשכלה הגבוהה

מערכת ההשכלה הגבוהה כוללת 62 מוסדות אקדמיים מוכרים. 31 מהם מתוקצבים על ידי ועדת התקצוב והתכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), 19 מכללות אקדמיות לחינוך מתוקצבות על ידי משרד החינוך ו-12 מכללות הן פרטיות ואינן מתוקצבות כלל על ידי המדינה.

תקציב המדינה תומך בהוראה ומחקר במוסדות המתוקצבים ומהווה סבסוד חלקי של שכר הלימוד, מימון משלים מגיע ממשקי הבית ומפילנתרופיה. בשנת 2015, המגזר הציבורי (ממשלה, מלכ"רים ורשויות מקומיות) מימן 68% מההוצאות השוטפות של האוניברסיטאות ו-45% מהוצאות המכללות.[1]

בשנת הלימודים תשע"ז (2017/2018) למדו בכלל המוסדות להשכלה גבוהה 191,244 סטודנטים לקראת תואר ראשון, ו-60,148 לתואר שני. 46.5% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות וכ-40% באוניברסיטאות. כ-13% למדו במכללות אקדמיות לחינוך.[2]

הלומדים ומקבלי התארים לפי קבוצות אוכלוסייה

חלקן של הנשים בקרב הסטודנטים ובקרב מקבלי תארים עולה בהתמדה, בקרב כל קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2017 הן היו 60.7% ממקבלי תואר ראשון, 63.2% ממקבלי תואר שני ו-53.1% ממקבלי תואר שלישי. עליה חלה גם בשיעור הערבים בקרב מקבלי תארים, אם כי השיעור עדיין נמוך יחסית לחלקם באוכלוסייה. בשנת 2017 היה שיעורם כ- 12% ממקבלי תואר ראשון, כ-10% ממקבלי תואר שני ו-4% ממקבלי תואר שלישי. שיעור החרדים בקרב מקבלי התארים נמצא גם הוא בעליה ועמד על 5.3% ממקבלי תואר ראשון ו-2.2% ממקבלי תואר שני.[3]

מהפילוח המגדרי בהצעת התקציב עולה, כי בשנת הלימודים 2016/17, ייצוגן של הסטודנטיות בקרב החברה החרדית גדול והן מהוות כ- 76% מסך הסטודנטים, בקרב החברה הערבית ייצוגן של הסטודנטיות גדול יותר מייצוגם של הסטודנטים ועומד על כ-67%.

שיעור הלומדים נמוך יחסית בקרב יוצאי אתיופיה. בשנת הלימודים 2016/17 בקרב גילאי 20-29 רק 1.2% מהסטודנטים במוסדות אקדמיים היו ממוצא אתיופי, בעוד שיעורם באוכלוסייה עומד על 2.5%. כ-88% מהם למדו לתואר ראשון, שני שליש מתוכם- נשים.[4]

תקציב ההשכלה הגבוהה במבט מגדרי

עתה נתייחס למספר מרכיבים בניתוח המגדרי שערכה המועצה להשכלה גבוהה בהצעת התקציב לשנת 2019: תחומי הלימוד, זכאות למלגות, ייצוג נשים בסגל האקדמי ותקציב הות"ת.

בידול מגדרי בתחומי הלימוד

גם בשנת 2018 מתקיים בידול מגדרי בתחומי הלימוד, והשינוי בתחום זה איטי מאד. כך למשל, שיעור הסטודנטיות לשנה א' מסך הסטודנטים למקצעות ההי-טק (מתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ופיזיקה) עמד על כ-36%, בעוד במקצועות החינוך וההוראה ומקצועות העזר הרפואיים נשים מהוות למעלה מ-80% מהלומדים.

נשים הזכאיות למלגות

עוד ערכה המל"ג, פילוח מגדרי של מלגות ה"קרן הלאומית למדע" (ISF) . מפילוח זה עולה כי אחוז הנשים שזכו במענקי מחקר אישיים בשנת הלימודים 2015-2016 עמד על 27% לעומת אחוז הגברים שעמד על 73%.

כמו כן, לפי הנתונים של מרכזי המצוינות במוסדות להשכלה גבוהה (CORE-I) עולה כי רק 28% מחברי הסגל שנקלטו דרך מרכזי המצוינות הינם נשים וזאת בהשוואה לקליטה של 72% גברים.

"עקומת המספריים": ייצוג נשים בסגל האקדמי

נוכחות נשים באקדמיה מאופיינת במבנה פירמידה: שיעוריהן גבוהים בדרגים הנמוכים ומצטמצמים ככל שעולים בסולם הדרגות. בין השנים 2003 – 2013 עלה שיעור הנשים בדרגים השונים באוניברסיטאות אך יחד עם זאת קיים תת ייצוג מובהק לנשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות – 29% בלבד. בקצה הסקאלה- בדרגת פרופסור מן המניין- ייצוג הנשים עומד על כ-15% ובמכללות המצב גרוע עוד יותר ועומד על 10%. "מגמת המספריים" באה לידי ביטוי במעבר בין אוכלוסיית הדוקטורנטים לסגל אקדמי הזוטר, כלומר, זוהי נקודת המפנה בו מייצוג העולה על 50% קטן שיעור הנשים לייצוג הנמוך מ-50%.

למי מגיע הכסף הציבורי? ניתוח תקציב ות"ת

בהצעת התקציב לשנת 2019 ניתח המל"ג את מרכיב ההשתתפות הישירה באוניברסיטאות (73% מסך כל התקציב, העומד על למעלה מחמישה מיליארד שקל). רוב רובו המכריע של תקציב זה משמש את המוסדות להוצאות שכר.

מניתוח התקציב של הסגל האקדמי (בכיר וזוטר, ללא הסגל המנהלי והטכני) עולה כי חלקן של הנשים עומד על כשליש מסך הוצאות השכר של האוניברסיטאות. נשים מהוות רק 29% מהסגל האקדמי הבכיר ועל כן הן מקבלות רק כ-15% מתקציב ההשתתפות הישירה של הות"ת.

שיעורו של הסגל האקדמי הזוטר עומד על 25% וחלקן של הנשים בתוכו עומד על 43%, התקציב שמגיע לסגל הזוטר הוא רק כ-15% מתקציב הסגל האקדמי.

בסופו של דבר, מתוך כספי ההשתתפות הישירה העומדים של סך של 3 וחצי מיליארד שקלים – רק 782 מיליון מגיע לחברות הסגל האקדמי הבכיר ו-248 מיליון מגיע לנשים בסגל האקדמי הזוטר.

שני הסברים מרכזיים ניתנו לפערים אלו: האחד, מיעוט הנשים בסגל האקדמי הבכיר והשני, בידול מגדרי, כלומר – ריכוז של נשים בתחומים שמאופיינים בתקציבים נמוכים לקליטת סגל.

הפעולות שננקטו על מנת לשפר את מצבן של נשים באקדמיה

המועצה להשכלה גבוהה מינתה ועדה ("ועדת ארנון") שתבדוק את מצבן של הנשים בסגל האקדמי בישראל ותמליץ על דרכים לשיפורו.

  • אחת מהמלצות הוועדה הייתה להכפיל (באופן מדורג) את מספר המלגות בתכנית לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות. לשם כך, החליטה הות"ת לפתוח תכנית מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות וזאת בכדי לסייע לדוקטורנטיות מצטיינות מאוניברסיטאות המחקר בישראל לצאת להשתלמות באונ' מובילות בחו"ל ועם סיום התכנית לקלוט את הבוגרות כחברות סגל אקדמי באוניברסיטאות.
  • המלצה נוספת הייתה להטמיע בקולות קוראים ובתקנוני הועדות השופטות התייחסות מגדרית, כך שמחצית מן המועמדים תהיינה נשים. בהתאם להמלצה החל משנת תשע"ו עודכנו הקולות קוראים ותקנוני ועדות של מלגות הצטיינות ות"ת – אלון ומעוף – והוטמעה בהם התייחסות מגדרית. ברוב תכניות המלגות לשנה זו הוגשו 50% נשים או יותר.
  • חשוב לציין כי בתכנית מלגת אלון בתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים שהוגשו עומד על 25%-35%. ההסבר שניתן לכך היה כי בתחום זה קיים מחסור בסטודנטיות ובחברות סגל.

 

מה למדנו?

  • נשים מהוות רב בקרב הלומדים ומקבלי התארים בכל קבוצות האוכלוסייה, אך הן עדיין מיעוט בסגל האקדמי, במיוחד בדרגים הגבוהים.
  • קיים בידול ניכר בתחומי הלימוד של סטודנטיות וסטודנטים והשינוי בתחום זה איטי מאד. נשים עדיין מרוכזות בשיעורים גבוהים מאד במקצועות ההוראה ומקצועות העזר הרפואיים ומהוות מיעוט במדעים והנדסה.
  • מלגות ותקציבי מחקר מגיעים יותר לגברים מאשר לנשים, אולם מרגע שנאספו הנתונים ונערכה תכנית לייצוג הולם של נשים, תמונת המצב השתנתה לטובה. שינוי זה מדגים את חשיבות הניתוח המגדרי של תקציבים.

 

 

[1] הלמ"ס, 20 לאוגוסט 2018. ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2017-2015. הודעה לתקשורת.

[2] אתר המועצה להשכלה גבוהה, נתונים ומידע.

[3] הלמ"ס. 20 ליוני 2018. השכלה גבוהה בישראל – נתונים נבחרים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ז (2016/17) לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית. הודעה לתקשורת.

[4]  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מאי 2018. השכלה גבוהה תשע"ז 2016/17. סטטיסטיקל מס' 168.

(בתמונה –ויויאן מלון ג'ונס נרשמת לאוניברסיטת אלבמה)

 

לעמוד הבית של פרויקט התקציב המגדרי

איפה הכסף?

לניתוח מגדרי של תקציב הספורט

לניתוח מגדרי של תקציב המדע

לניתוח מגדרי של תקציב התחבורה

לניתוח מגדרי של הטבות מס

לניתוח מגדרי של תקציבי פרט

לניתוח מגדרי של תקציב שירותי הרווחה

לניתוח מגדרי של רכש מנשים ועידוד יזמות

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.