פוליטיקלי צופות – עשר הסדרות הפמיניסטיות של 2015 (ועוד קצת…)

השנה הייתה שנה מעולה לטלוויזיה פמיניסטית. יבול של סדרות חדשות והשתפרות מרשימה של כמה סדרות ותיקות הביאו המון נשים מעניינות למסך הטלוויזיה שלנו. אז לקראת סוף השנה והיות שהטלוויזיה האמריקאית יצאה להפסקת החורף שלה ולכולנו יש קצת זמן להשלים סדרות שפספסנו, אני מציגה את רשימת עשר הסדרות המוצלחות והפמיניסטיות של 2015. (כמובן שהרשימה הזאת משקפת את הסדרות שאני הכי נהניתי מהן השנה ולמרות שאני משתדלת, אני לא מצליחה לצפות בכל הטלוויזיה שקיימת אז אתן מוזמנות להוסיף לנו הצעות נוספות בתגובות).

דירגתי את הסדרות לפי איכות כוללת, דמויות נשיות מעניינות ומסרים פמיניסטיים ועדיין, הדירוג הוא די שרירותי. ממליצה פשוט לצפות בכולן.

  1. פארגו

פארגו תככב ברוב רשימות הסדרות הטובות של השנה ובצדק. הסדרה של האחים כהן מדהימה ביופיה ומצליחה למצוא דרכים חדשות לספר סיפור טלוויסיוני. הסדרה מתמקדת במקום, בעיירה פארגו ובסביבתה ובדרך שבה חייהם של אנשים מתעצבים על ידי המקום שבו הם נמצאים ויד המקרה. הסיבה שהיא רק במקום עשר כאן, היא שהיא אינה פמיניסטית במיוחד אבל היא כן הציגה שלוש נשים מעניינות, מורכבות וחזקות. העונה הזו של פארגו התמקדה במשפחת גרהרד שמנסה לשמור על מעמדה בעסקי הסמים של צפון ארה"ב אחרי שראש המשפחה נופל למשכב. את מקומו תופסת פלויד גרהרד (ג'ין סמארט המצויינת), אם המשפחה שצריכה כעת לאזן בין שלושת בניה העקשנים ולעמוד על שלה מול מי שמאיימים על עסקי המשפחה. היא מראה לנו את המקום הבלתי אפשרי שבו נמצאות נשים שצריכות להתקיים בעולם מאוד גברי והיא דמות נדירה של אם שזוכה לקדם את העלילה ולקחת חלק משמעותי בסיפור. לצידה, ישנה גם את בטסי סולברסון (כריסטין מיליוטי שמוכרת לחלקנו בתור "האמא" מאיך פגשתי את אמא). בטסי היא אימא של מולי (הגיבורה של העונה הראשונה של הסדרה) ואשתו של לו, הגיבור הראשי של העונה. לאורך העונה היא נלחמת במחלת הסרטן ואנו רואים כיצד היא מנסה לשמור על משפחתה ולהבין מדי פעם מה התפקיד שלה עכשיו כשהיא כנראה מתקרבת לסוף חייה.
אבל הדמות הכי מרתקת, אחת מהנשים המעניינות ביותר שראיתי על המסך השנה, היא, ללא ספק, פגי בלומקוויסט (בגילומה של קירסטן דאנסט שמגיע לה לזכות בכל הפרסים על התפקיד הזה). פגי הורד (3)לא מאושרת מחייה בתור ספרית ואשת קצב בעיר הקטנה והמנומנמת שבה היא חיה. במהלך הסדרה, אנחנו רואים את הרצון העז שלה להיות משהו לצד הנטייה שלה להתעלם מהמציאות ולהתכחש לתוצאות של חלק ממעשיה. היא ללא ספק מאנית ודי מטורפת אבל בו זמנית היא גם פשוט מישהי שנקלעה למצב שבו היא חשה תקועה ואומללה והיא מוצאת דרך לברוח ממנו במקומות הכי לא צפויים. הנאום שלה בפרק האחרון של העונה מזכיר את הספר "המסתורין הנשי" של בטי פרידן שנכתב סביב התקופה שבה פארגו מתרחשת ומתאר את חוסר הסיפוק שחשו בנות דורה של פרידן מהתפקידים ש"נועדו" למלא.

 

  1. ג'סיקה ג'ונס

גיבורת העל הכי מגניבה. ג'סיקה ג'ונס היא סדרת גיבורי-על ריאליסטית ופמיניסטית מאוד. כן, לחלק מכוכבי הסדרה יש יכולות על-טבעיות – ג'סיקה (קריסטין ריטר) חזקה מאוד ויכולה לקפוץ מאוד גבוה. אבל היכולות שלהם מוצגות בצורה מאוד אמיתית והעולם שבו הסדרה מתנהלת  לפעמים יותר מדי דומה לשלנו. ג'סיקה עברה התעללות קשה מצידו של קילגרייב (דיוויד טננט) שהוא הנבל המושלם לסיפור פמיניסטי – גילום אידיאלי שלlandscape_xlarge הגבר הלבן שרגיל לשלוט בכל מה שסביבו. השליטה הזו מתבטאת בכוח העל שלו – היכולת לשלוט במוחם של אחרים. הייחוד של הסדרה האפלה הזו, הוא לא רק העובדה שג'סיקה היא גיבורת הסיפור ואישה חזקה ועוצמתית אלא שבעקבות ההתעללות המינית והאונס שעברה על ידי קילגרייב היא מתמודדת עם טראומה קשה. טראומה שלא נעלמת כמו בהרבה סדרות או סרטים אלא רודפת אותה. הדרך שבה ג'סיקה מתמודדת איתה מהווה דוגמה חשובה לאיך אנחנו יכולות לשרוד גם עם הטראומה והזכרונות הקשים ביותר שלנו.
לכתבה מלאה שלנו על הסדרה לחצו כאן.

 

    8. האישה הטובה

נכון, האישה הטובה היא כבר לא סדרת המופת שהיא הייתה לפני עונה או שתיים. הסיפור קצת התעייף, בכל זאת אנחנו בעונה השביעית. ועדיין, אני מחכה לפרקים של האישה הטובה יותר מלכל סדרה אחרת. כל פרק מציג שלל דמויות נשיות מורכבות, כולן שונות. העונה היא כנראה העונה האחרונה של הסדרה ואני עדיין מתעניינת לראות לאן המסע של אלישיה (ג'וליאנה מרגוליס) יוביל אותה. בנוסף, העונה זכינו לתוספת הנהדרת של החוקר החתיך ג'ייסון (ג'פרי דין מורגן, דני דוקט מהאנטומיה של גריי).
לכתבה שלנו על פרק מהותי (ומאוד מספיילר) מהעונה החמישית לחצו כאן.

  1. קימי שמידט

הסדרה הקומית מבית היוצר של טינה פיי נכנסה לרשימה הזו כי היא מציגה אלטרנטיבה מהותית להרבה מהסדרות שראינו. הסדרה מספרת על קימי שמידט (אלי קמפר) שבילתה עשור מחייה בכת אבדון הורד (4)שהכומר שבראשה שיכנע/כלא אותה ואת יתר הנשים שלו במרתף תת קרקעי וסיפר להן שהעולם שבחוץ נחרב בגלל טיפשותן.
הסדרה מתחילה כשקימי משתחררת מהכת ועוברת לניו יורק, לגור עם טיטוס (טיטוס בורג'ס הקורע מצחוק). לאורך הסדרה היא מתמודדת עם האסון הגדול שקרה לה, אבל תמיד ממקום חיובי. היא הופכת את התלאות שלה ליתרון ולא מסרבת להתבייש במי שהיא, אפילו כשהיא מוזרה מאוד. האווירה הקלילה והמסר האופטימי שעולים מהסדרה הם חיוניים בעיניי לפמיניסטיות שמבלות את ימיהן במאבק, לפעמים מתיש, בפטריארכיה. חוץ מזה, היא פשוט ממש מצחיקה.

  1. יומן השומן

שלושת הפרקים האחרונים של הסדרה הבריטית המעולה יומני השומן, היו הסיום המושלם לסיפורה של ריי (שרון רוני המבריקה). אם לא ראיתן את העונות הקודמות של הסדרה שעוקבת אחרי ריי, נערה שמנה וחסרת בטחון שמתמודדת עם דכאון ועם המגורים בעיירה קטנה וסגורה, אז למה אתן מחכות? התכנים קשים, אבל ריי משקפת בצורה מדוייקת את החרדות והלחץ של גיל הנעורים והיא ייצוג נדיר להתמודדות עם מחלות נפש.

  1. הנותרים

עוד סדרה מצויינת שבוודאי תככב ברשימות סוף השנה. העונה השנייה של הנותרים הייתה הדבר הכי טוב שראיתי בטלוויזיה השנה. הנותרים עוקבת אחרי מספר משפחות שמתמודדות עם אסון בלתי מוסבר – יום אחד 2 אחוז מאוכלוסיית העולם נעלמה ואף אחד אינו יודע למה. בעוד שהעונה הראשונה עסקה בדרך שבה אנשים שונים מתמודדים עם אירועים מייאשים ולמעשה עם המוות והייתה מאוד מדכאת, העונה השנייה הצליחה לאזן את העצבות שבה ולהוסיף שאלות הנוגעות לדת, רוחניות ומשפחה. בנוסף, היא כללה שתיים מהנשים המעניינות של השנה – נורה דארסט (בגילומה של קארי קון שגם לה מגיעים מלא פרסים), אישה שאיבדה את כל משפחתה בזמן ההעלמות שפתחה את הסדרה. בעונה השנייה היא מנסה לחזור לחיים נורמליים, היא בנתה לעצמה משפחה חדשה והיא רוצה להגן עליה יותר מהכל. נורה מתמודדת עם עצב וייאוש עצום ובו זמנית, היא נחושה לא להיכנע לאסון שקרה לה ולמשוך את עצמה למעלה. השנה הצטרפה לסדרה גם רג'ינה קינג, בתפקיד אריקה מארפי. אריקה, כמו נורה, מחזיקה את משפחתה מאוחדת. קינג מצליחה להפוך את אריקה לדמות ייחודית – אישה חזקה, בעלת חוש צדק פנימי מפותח שמנסה להתמודד עם בעלה שבעקבות האסון האישי שלו והאסון הכללי הפך לאלים וכוחני. שתיהן מעגנות את העונה הנוכחית של הסדרה והופכות אותה לדבר מה מיוחד באמת.

  1. crazy ex-girlfriend

אחת משתי הסדרות החדשות שנכנסו לרשימה. Crazy ex-girlfriend  היא סיפורה של רבקה באנץ' (רייצ'ל בלום), עורכת דין ניו יורקית לחוצה ששונאת את עבודתה ולא יודעת איך להתמודד עם הלחצים של אימה. יום אחד היא נתקלת באקס שלה מימי התיכון ומחליטה לעבור בעקבותיו (ללא ידיעתו) לעיירה בה הוא גר בדרום קליפורניה, בצ23184ד השני של המדינה. הסדרה חוקרת את הסטיגמה הסקסיסטית שמתייגת נשים כמטורפות. ברור לנו שרבקה מתמודדת עם משהו והיא לא ממש שפויה, הרבה מההחלטות שלה לא קשורות למציאות והטירוף שלה מתבטא בסדרה בקטעי שירה וריקוד מקסימים וקורעים מצחוק שמבהירים לנו מה עובר לה בראש. אבל לצד כל זה, אנחנו רואות עד כמה רבקה היא בעצם הגיונית מאוד. היא מתמודדת עם הסביבה שלה והיא מתנהגת בצורה שבה החברה שידרה לה שעליה להתנהג. יותר מהכל, קל להזדהות איתה ועם החרדות הענקיות שלה ובנוסף, הסדרה היא אחת מהסדרות המצחיקות שראיתי השנה.

  1. אנריל

אנריל שודרה בערוץ האמריקאי לייפטיים. קשה להסביר עד כמה מפתיעה העובדה שהערוץ הספציפי הזה, שמתמחה בסרטים שמספרים בדרמטיות יתר על הסכנות שבעישון סמים או בסיפור עלייתם ונפילתם של כוכבי "הצלצול הגואל", ניפק סדרה כל כך מוצלחת. אבל אנריל היא אכן מוצלחת. היא מציגה את מאחורי הקלעים של תכנית דמויית "הרווק" ושל המפיקה רייצ'ל גולדברג (שירי אפלבי) בעלת נטייה קשה להרס עצמי. הסדרה מתמקדת בניצול שעליו מושתתות תוכניות ריאליטי ומראה לנו את כל המעשים הנבזיים שרייצ'ל מבצעת בכדי להשיג עוד רייטינג ולהתקדם. רייצ'ל היא הדמות הנשית הנדירה שמרשים לה לא להיות "טובה". היא פוגעת בנשים אחרות, היא מבצעת מעשים מאוד בעייתים, היא מתרצת לעצמה את המעשים שלה בכך שהיא חייבת להתקדם ולשמור על עצמה. היא דמות נשית נדירה שמצליחה להיות אהודה גם כשהיא לא טובה בהכרח.

  1. ג'יין הבתולה

הסדרה הכי טובה שלא מספיק מכן צופות בה היא ג'יין הבתולה. הסדרה מבוססת על טלנובלה בעלת אותו השם והיא פארודיה ומחווה אוהבת לז'אנר. בעונה הראשונה, ג'יין (ג'ינה רודריגז), נכנסה להריון מהזרעה מלאכותית שהרופאה שלה ביצעה בה בטעות (בכל זאת טלנובלה) וכך יצא שהיא בהריון למרות היותה בתולהורד (5)ה (היא החליטה לחכות עד שתתחתן עם ארוסה מייקל בכדי לשכב לראשונה). העלילה המטורפת והקריין המוצלח הופכים את הסדרה לכיף גדול אבל ההופעה המעולה של ג'ינה רודריגז, שזכתה בגלובוס הזהב על התפקיד, הופכת את הסדרה למשהו מעבר. ג'יין היא האישה שהכי קל להזדהות איתה בטלוויזיה. למרות המצב המופרך וההזוי שבלב הסדרה, הבעיות איתן ג'יין מתמודדת הן הרבה פעמים בעיות שכל אישה נאלצה להתמודד איתן – סקסיזם, איזון בין אמהות לקריירה ועוד. בעונתה השנייה, התמקדה הסדרה בדרך שבה ג'יין לומדת להיות אימא וכללה בעיות אמיתיות שניצבות בפניהן של אמהות צעירות. כמו כן, הסדרה מציגה את המשפחה הנפלאה של ג'יין שהיא משפחה מטריארכלית לחלוטין שמורכבת מאימה וסבתה. שלושת בנות המשפחה הן השראה פמיניסטית מחממת לב. ולצד כל זה, הסדרה הצליחה במשימה שכמעט ואף סדרה לא הצליחה בה בעיניי, היא יצרה משולש אהבים שהוא באמת ובתמים משולש. קשה לדעת עם מי עדיף לג'יין להיות – ארוסה מייקל או אבי בנה, רפאל.

  1. כתום זה השחור החדש

מה חשבתן? שנבחר באיזושהי סדרה אחרת לראש הרשימה הזאת? אני יודעת שלא כולן התלהבו מהעונה השלישית של כתום זה השחור החדש אבל אני נשאבתי אליה כמו לכל קודמותיה. העולם של "כתום" ייחודי בנוף הטלוויזיוני בכך שהוא מספק לנו סוג של אוטופיה נשית, שכמובן בהינתן העולם הפטריארכלי בו אנחנו חיות יכולה להתקיים רק בתוך בית כלא. הסדרה מציגה כל כך הרבה נשים שונות ומגוונות ומתעכבת על מערכות היחסים ביניהן וביניהן לבין הסביבה. העונה האחרונה העמיקה עוד יותר את הכרותנו עם הדמויות השונות שמאכלסות את העולם של בית הכלא ליצ'פילד ורק להיזכר בסצנת הסיום שלה גורם לי לדמוע.

לא נכנסו לעשירייה הראשונה אבל זכאות לאזכור של כבוד:

סקנדל – הסדרה מבית היוצר של שונדה ריימס הציגה השנה כמה סיפורים פמיניסטיים במיוחד וביניהם אחד פורץ דרך במיוחד –(ספויילר לעונה האחרונה של סקנדל!) – ההפלה שאוליביה עברה הייתה אחת מהפעמים הנדירות שבהן ראינו דמות ראשית עוברת הפלה על המסך. בימים שבהם בארצות הברית הזכות לעבור הפלה חופשית נמצאת תחת מתקפה, מדובר בהישג חשוב שהודגש עוד יותר בפרק כאשר מלי נלחמה על מימון לplanned parenthood.

You’re the worst – הסדרה הקומית הזו לא פמיניסטית באופן מוצהר אבל קו העלילה שלה השנה שבו הדמות המרכזית שבה, גרטשן (איה קאש), התמודדה עם דכאון היה לא צפוי, מרגש וקורע לב.

Outlander – דרמה היסטורית רומנטית על קלייר רנדל (קתריונה באלפה), אחות בזמן מלחמת העולם השנייה שחוזרת בזמן לסקוטלנד של המאה ה18. הסדרה כוללת את אחד מהאנשים החתיכים שבירכו את המסך שלנו לאחרונה, ג'יימי (סאם היוגן) והרבה סצנות סקס פמיניסטיות להפליא בין שתי הדמויות הראשיות. אבל הסיבה שהיא ברשימה קשורה להתפתחות שקרתה בסוף העונה שלה – ספויילר! – השנה הסדרה הציגה קו עלילה קשה במיוחד במהלכו ג'יימי נאנס בכלא על ידי בלאק ג'ק רנדל (טוביאס מנזס). ההצגה של אונס של גבר שהוא דמות רומנטית מובילה היא צעד נדיר שאני לא חושבת שנראה כמותו על המרקע בשנים האחרונות וההתמודדות של ג'יימי וקלייר עם האונס והשלכותיו הייתה קורעת לב אך חשובה מאוד.

Sense8 – הסדרה של האחאים ואשובסקי עוסקת בקשרים בין אנשים. היא מציגה 8 אנשים שונים מרחבי הגלובוס שמגלים כי יש ביניהם קשר עמוק יותר ממה שנראה, הם מסוגלים לחוות את העולם אחד דרך עיניו של השני. בסגנון האופייני ליוצרי המטריקס, הם חוקרים דרך הרעיון הבסיסי הזה שאלות עמוקות של זהות בצורה מרתקת ופורצת דרך. לכתבה מלאה שלנו על הסדרה לחצו כאן.

האנטומיה של גריי – האנטומיה של גריי אולי רצה כבר 12 שנים אבל היא עדיין אחת מהסדרות הפמיניסטיות ביותר על המרקע. בעיקר השנה, ספויילר!, כשמרדית' נאלצה להתמודד עם מותו של דרק והבנו סופית שהסדרה בה אנו צופות מספרת את סיפורה של מרדית', לא משנה עם מי היא נמצאת או במי היא מאוהבת.

Younger – סדרה קומית מהנה שמספרת על אישה בת 40 (סאטון פוסטר) שלאחר גירושיה רוצה לחזור, אחרי 15 שנים בהן הייתה עקרת בית, לשוק העבודה ומגלה שהוא לא ממש מחכה לה. היא נאלצת להעמיד פנים שהיא בת 26 כדי להתקבל לעבודה והסיפור ממשיך משם. לא מדובר בסדרה פורצת דרך אבל כל פרק הוא עשרים דקות קלילות ומבדרות.

סופרגירל – ההבטחה הגדולה של סופרגירל לא ממש התממשה בעיניי ועדיין, החשיבות של קיומה של גיבורת על חזקה ומרשימה על המרקע היא מהותית.
לכתבה מלאה על הסדרה לחצו כאן.

אורפן בלאק – עד שלא ראיתם את טטיאנה מאסלאני משחקת אינספור נשים שונות כולן שיבוטים זו של זו, לא ראיתן גאונות מהי. סדרת המדע הבדיוני מציגה כל כך הרבה דמויות נשיות שונות שקשה לעקוב אחריהן לפעמים. כל זאת לצד שאלות מעניינות על מגדר והבנייה חברתית.

Humans – סדרת מדע בדיוני נוספת שלא עשתה כל כך הרבה רעש. Humans מציגה עולם ובו רובוטים דמוי אדם ומכאן העלילה דומה להרבה מאוד סרטי מדע בדיוני. אבל, המקום שבו הסדרה מצליחה לבדל את עצמה הוא בדגש שהיא שמה על הדמויות הנשיות שלה שסובלות התעללות שונה מאלו שהרובוטים הגברים חווים ובעיקר בדיון שהיא מעוררת סביב השאלה – מיהו בן אדם ומי לא בחברה שלנו.

אייזומבי – הרעיון שבלב אייזומבי עלול לגרום גם למי שרגילה לראות סדרות מדע בדיוני לכאב ראש – ליב מור (רוז מקאייבר) היא רופאה שהופכת לזומבי. כדי לשמור על שפיותה היא צריכה לאכול מוחות, לכן היא מתחילה לעבוד בחדר המתים המחוזי אולם כאשר היא אוכלת מוחות של אנשים היא רואה כמה מהזכרונות שלהם. היא מחליטה לנצל את הכשרון הזה בכדי לעזור לבלש מקומי לחקור פשעים ברחבי העיר. למרות העלילה המטורפת הזאת, הסדרה מצליחה להיות מצחיקה ומרגשת, כיאה לסדרה שנוצרה על ידי רוב תומאס, היוצר של אחת הסדרות הפמיניסטיות ביותר בהיסטוריה – ורוניקה מארס.

אלה ועוד: הקוראות הנפלאות שלנו הוסיפו עוד סדרות מומלצות שיצאו השנה ולא התייחסנו אליהן, מטעמי ותיקות או פשוט כי לא יצא לי לצפות בהן עדיין:

טרנספרנט – אני עדיין רק בעונה הראשונה של טרנספרנט ולכן לא כתבתי עליה אבל אין ספק שמדובר בסדרה פמיניסטית שבוחנת את ההגדרות של מין ומגדר ומה המשמעות האמיתית שלהם עבורנו. יש בה שלל דמויות נשיות מרתקות ומורכבות והיא מצליחה להיות מצחיקה וקורעת לב בו זמנית.
מאסטרס אוף סקס
 אני חושבת שהעונה האחרונה של מאסטרס הייתה פחות גאונית מקודמותיה ועדיין, מדובר בסדרה פורצת דרך. הסדרה עוקבת אחרי עבודתם של מאסטרס וג'ונסון, זוג מדענים שמחקריהם אודות סקס ומיניות שינו הרבה מהדרך שבה אנו חושבים היום על הנושאים. לצד, חשיפת המחקר החשוב, הסדרה מראה לנו את הדרך שבה סקס נכנס לחיינו, את המשמעויות השונות שלו ובעיקר את החיבור שהוא מבטיח ולא תמיד מקיים. דמותה של וירג'יניה ג'ונסון היא דוגמה קלאסית לקשיים שאיתן נשים נאלצו ועדיין נאלצות להתמודד בשוק העבודה. בעונה האחרונה גם זכינו לראות את וויל מהאישה הטובה והוא היה חתיך כתמיד. 
גירלס
– הסדרה המפורסמת של לנה דנהאם, גם היא ידעה עונות טובות יותר בעיניי, אבל היא מדגימה לנו את חייהן של נשים צעירות בצורה מאוד מעוררת הזדהות. הגאונות של דנהאם טמונה בחוסר הרחמים שלה לצד האמפתיה שלה. היא מציגה את הדמויות שלה בסיטואציות הכי קשות, כשהן הכי אנוכיות או לא מחמיאות. זה כבר הישג פמיניסטי כי דמויות נשיות לא מוצגות כדמויות מורכבות בעלות פגמים לצד יתרונות. בו זמנית, הסדרה מלאה באהבה לדמויות שלה. היאחוגגת את הפגמים שלהן ואת היכולת שלהן להתגבר עליהם ולהתבגר. 
אייג'נט קארטר
 – הסוכנת קארטר, היא דמות מהעולם של מארוול. היא התחילה את הקרייה שלה על גבי המרקע בסרט קפטן אמריקה, שם אימנה והתאהבה בקפטן החתיך. בסדרה שלה אנו זוכות לראות את מעלליה אחרי מלחמת העולם השנייה. אחרי שהייתה גיבורת מלחמה, היא חוזרת לארצות הברית שאחרי המלחמה ומגלה כי עכשיו מצופה ממנה לחזור בשקט ולהיות מזכירה. תפקיד שכלל לא מקובל על פגי קארטר. הסדרה מלאה באקשן ולא מעט דמויות נשיות. היא קלילה אך בו זמנית מאוד מספקת.
broad city – הטירוף של אבי ואילנה, זוג הקומיקאיות שבלב ברואד סיטי הוא הישג טלוויזיוני נדיר. השתיים משחררות כל רסן, צוחקות על הכל, מרשות לעצמן להראות קטנוניות, מכוערות ועוד. הן יעשו הכל בשביל צחוק וכתוצאה מכך הן הופכות לדמויות אהודות ואהובות במיוחד. אבל מעל הכל, היופי של התכנית טמון בחברות הנפלאה שלהן, שבאה לפני כל בחור או עבודה.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תגובה אחת

  1. סדרות נוספות שאפשר להוסיף לרשימה שלך זה את המאה, האמריקאים ובית הקלפים לה יש דמות נשית מאוד מרשימה.