ביטחוניסטית מזרח תיכונית #4

אנטוואן שלחת הוא פרשן פלסטיני לענייני ישראל. בפודקאסט הפלסטיני "מדאר" הוא הסביר למאזיניו על ההבדל בין ועדות חקירה ממלכתיות לוועדות בדיקה ממשלתיות בישראל והדגיש, כי ישראל מקימה ועדות חקירה רק כאשר מדובר בכישלונות אסטרטגיים אדירים וכישלונות מודיעיניים וצבאיים גדולים. בהאזנה לפודקאסט לא התחדש לי הרבה אבל בעת שמנה את ועדות החקירה שלנו, נזכרתי בחתיכה החסרה.

בתוך החורבן של השביעי באוקטובר קהה קצת הזיכרון שלנו מאירועי מאי 2021, שזכו לשם "שומר חומות". האירועים אז, לא היו "עוד" סבב התכתשות עם חמאס והם הלמו בציבור הישראלי, בציבור הערבי-ישראלי, במשטרת ישראל, בצבא ובשב"כ.

זה קרה פחות בגלל ההתנקשויות שלנו בפעילי חמאס או השיגורים שלהם לרחבי ישראל, אלא בגלל האש שאחזה בערים המעורבות. לא ידענו שקיימת זירה כזו שנקראת "ערים מעורבות". כבישי הארץ היו חסומים. מכוניות וצמיגים בערו ברחובות ערים שלוות בדרך כלל ולינצ'ים בוצעו באזרחים. התוהו ובוהו של האירועים היכה בתדהמה את כולנו ועל לוד, עיר בישראל, אף הוכרז עוצר לראשונה בתולדות המדינה.

מאמינות לך – למעט במקרים חריגים

וועדת החקירה של מאי 2021

ועדת החקירה הממלכתית לאירועי מאי 2021 עמלה חודשים ארוכים על איסוף החומרים וכתבה דוח מפורט. להלן סיכום נקודות מרכזיות ממסקנותיה:

"ניתן לסכם ולומר: באירועים הללו רעדה הארץ. המהומות שהתרחשו היו חסרות תקדים וחריגות. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי הייתה גבוהה ביותר. צירי תנועה ראשיים נחסמו לפרקי זמן ממושכים, והתנועה ליישובים יהודיים שונים שובשה קשות, ולעתים אף נותקה לפרקי זמן ארוכים. מהומות בין המגזרים השונים התלכדו עם מהומות קשות שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ונשמעו קולות לא מעטים בקרב אישי ציבור בולטים במגזר הערבי, אשר הצביעו על כך שהתלכדות זו אינה מקרית והיא משקפת יחסי גומלין בין הפלסטינים שבתוככי הקו הירוק לבין הפלסטינים שמעבר לו. שילוב זה של שתי החברות במהלך האירועים הוא חסר תקדים.

על רקע מכלול היבטים אלה, נתפסו האירועים כ"אינתיפאדה" החורגת מהשגרה. האירועים, אופיים החריג ותוצאותיהם החמורות הם תולדה של גורמי עומק, גורמים אלה, כולל המדינה וממשלותיה לדורותיהן, כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה ומקיפה עם הבעיות הקשות שמעמיד קיום מיעוט גדול של ערבים בתוך המדינה היהודית. הטיפול הממשלתי במגזר הערבי התאפיין ברובו בהזנחה ובקיפוח. המדינה לא עשתה די, ולא התאמצה די, כדי להקנות שוויון לאזרחיה הערבים ולהסיר את תופעות האפליה והקיפוח. בעת ובעונה אחת, לא נעשה די כדי לאכוף את החוק במגזר הערבי, והשתרשו במגזר זה תופעות בלתי לגיטימיות ובלתי רצויות"

1. לאור כשל מודיעיני בחיזוי המהומות בערים המעורבות, הועדה המליצה לגופי המודיעין והבטחון לשתף פעולה, לחלוק מידע ולעבוד בשיתוף משרדי הממשלה השונים, כולל משרד המודיעין על מנת לחקור ולהבין את סיבות העומק והתלכדות הזירות שאירועי מאי 2021 הביאו אליהם בירושלים, עזה והערים המעורבות בתוככי ישראל. בנוסף ביקשה לבחון את היעדר ההתרעה למהומות בערים המעורבות ובאחריות מי הייתה.

2. הועדה המליצה לראשי ערים מעורבות ומועצות הניהול העירוני לעבוד בשיתוף מרכזי גישור רב תרבותיים שיעצימו את הזהות העירונית, יחזקו את המרקם החברתי המשותף ויצרו תחושת שייכות בין העדות והקהילות השונות בכל עיר.

3. הועדה הצביעה על הדרג המדיני וגורמים בממשלת ישראל כגורם שאינו מייצר רגיעה ואחדות בין הפלגים השונים בעם והציעה כי בעיתות מתח וחגים יהודים או מוסלמים יפעל הדרג המדיני בשילוב עם גורמים עירוניים, על מנת לחבר את הציבורים השונים האחד לשני וכמובן למדינה.

4. לאור ממצאי הדוח, הוחלט להכין תכנית חומש אשר תשפר את הרכיב החברתי-כלכלי בקרב המיעוטים הערבים במדינה, תתמקד בתעסוקה והשכלה, תפעל למיגור הפשיעה בחברה הערבית ותתרום להזדהות של המגזר הערבי עם המדינה ומוסדותיה.

5. המלצה נוספת לקהילת הבטחון והמודיעין – בנושא הפלסטיני, ארגון חמאס ובראשו מוחמד דף הציב את מסגד אלאקצא בראש סדרי העדיפויות של הארגון, יצר מצג כאילו חמאס הוא המגן לאל אקצא והלהיט את ערביי עזה, הגדה ובחלקם ערביי הערים המעורבות להתלכד נגד ישראל ובכך לראשונה הצליח להוביל למהומות תוך "איחוד זירות" פלסטיניות. לאור כך, מסונוורים מהצלחתם באירועי "שומר חומות" חשוב לבחון את מהלכי חמאס העתידיים ולצפות שימוש נוסף אולי אף חמור יותר המאחד זירות בתוך הזירה הפלסטינית ואף מחוצה לה.

https://politicallycorret.co.il/may-20221_women_stoeirs/

כל זה לא קרה

איך זה שאנחנו לא זוכרות את ועדת החקירה שקמה אחרי אירועי מאי 2021? פשוט, לא הייתה כזו. הציטוט הראשון שקראתן הוא פסקה מסיכום וועדת אור, לבחינת אירועי אוקטובר 2000. רלוונטיות התיאור והגורמים למהומות מאי 2021 מטלטלות. לעומת זאת, חמש הנקודות שקראתן זה עתה, הם לקחים שניסחתי בעצמי לאור קריאת דוח מבקר המדינה לשנת 2021, שהתייחס, בין היתר, גם לאותם אירועים.

המצאתי.

הארץ רעדה, הערים המעורבות הפכו לזירת קרב אלימה ומסוכנת, גורמים בזירה הפלסטינית ובזירה הפנים ישראלית התלכדו, הביאו למהומות על סף מלחמת אזרחים (סכסוך פנים מדינתי אלים בין קבוצות אתניות שונות הוא מלחמת אזרחים) – וועדת חקירה לא קמה.

באותם ימים, הטילים מעזה לא הפתיעו אותנו, אבל האש שהתפשטה כמו בשדה קוצים בחיפה, לוד, עכו, רמלה ויפו שברה לכולנו תפיסות של דו-קיום וחיים משותפים. אזרחים נהרגו ברחובות הערים מידי אזרחים (לינצ'ים בלוד ובעכו). הכאוס ניכר גם בהתנהלות משטרת ישראל שביומיים הראשונים לא הצליחה לתת מענה לתושבים נצורים שרחובותיהם בערו.

אז את מגנה את האלימות? או – ארבעה סיפורים על בית

כבר אז תהינו על תעוזתו של מוחמד דף, שלקח על עצמו את תפקיד "מגן אלאקצא" וקרא לפלסטינים – כולל אזרחי ישראל, להצטרף ל"מערכת הכבוד" ההיא (הכינוי הפלשתינאי לאירועי מאי 2021). כן, ברמה מסוימת הוא הצליח. לראשונה בסבבים המוכרים עם חמאס, חווינו מהומות ברחבי הארץ, "זירה פנימית" שלא צפינו. אולי כבר שם נזרעו זרעי החורבן והרעיון של מתקפת השבעה באוקטובר (שחמאס מכנה "שיטפון אלאקצא"), עם איחוד זירות קצת יותר שאפתני.

 

שיטפון אלאקצא

אני לא מתיימרת להבין את נפשם של דף או סינוואר בימים אלו. ממדי ההרס של "שיטפון אלאקצא" אינם רק תולדת ההצלחה של חמאס אלא גם תוצאת אי המוכנות שלנו ואי הנכונות שלנו להסתכל לעצמנו בעיניים, במראה, נכוחה, לראות אותנו בדיוק כפי שאנחנו. בלי לספר סיפורים, להדר ולפאר, פשוט להסתכל למידע ולמציאות בעיניים ולתאר אותה כפי שהיא. ואז כן, לתחקר אותה וללמוד ממה שאירע, למה אירע, מה צריך לשפר ולתקן.

אז איך זה שלא בדקנו את אירועי מאי 2021? והאם בתחקורים ובלקחים מאותם אירועים היינו מצמצמים במשהו את עומק החורבן של אוקטובר 2023? מיטיבים מעט את האופן בו מערכות המודיעין והביטחון השונות משתפות מידע וחוקרות אותו? אולי היינו בודקים את הכשלים במשטרת ישראל, שלא הצליחה אז לתת מענה לקריאות אזרחים במצוקה בערים המעורבות? אולי היינו מטפלים כבר אז בפילוג הפנימי ולא מגיעים לכמעט-מלחמת אזרחים נוספת, ערב השישה באוקטובר? ואולי היינו מבינים את תאוות "איחוד הזירות" של חמאס?

אין טעם בחוכמה בדיעבד. אבל יש טעם בבדיקה, תחקור ולמידה עבור חברה חפצת חיים.

אסמעיל הנייה, ראש הזרוע המדינית של חמאס | צילום: Joe Catron
אסמעיל הנייה, ראש הזרוע המדינית של חמאס | צילום: Joe Catron

באותם ימים, של מהומות מאי 2021, היינו בשיאן של ארבע מערכות בחירות מיותרות. הממשלה לא הייתה פנויה להקים ועדת חקירה או בדיקה וארגוני המודיעין והביטחון לא הקימו צוותים לתחקירים עצמאיים. שום דוח לא הועבר אלינו, הציבור. ראשי הערים המעורבות לא ישבו ביחד ולא הקימו שום פורום שחוקר את המאורעות ובודק את ההתמודדות של כל אחת מאותן ערים עם האירועים, או מחזק את החוסן והמרקם השברירי של הערים המעורבות, יחד.

אבל גם אנחנו, הציבור, לא צעקנו. לא יצאנו לרחובות. רצינו רק שיגמר כבר. שיחזור השקט, שנוכל לחזור לשגרה. ואת זה אני כותבת כאן לעצמי – ולכל קורא.ת של הטור הזה, כדי שנזכור ולא נשכח. שלא נסמוך על זה ש"מישהו מתישהו יחקור". כי אם לא נדרוש, זה לא יקרה. אם לא נגדיר מה ואיך ייחקר, ייבדק, יילמד וישתנה, זה לא יקרה – או יקרה באופן מינימלי, הנוח ביותר לבעלי התפקידים. מי שישלמו את המחירים, יהיו כרגיל, אנחנו.

השיעור האחרון

החברה הישראלית צריכה להודיע בקול ברור שהיא לא מוכנה לספוג עוד אסונות כאלה. לא כי אין בנו חוסן לאומי או איתנות, אלא כי יש בנו אהבת חיים – ואנחנו נספוג את מה שמחייבת המציאות, אבל לא מעבר לזה. לא נספוג חורבן שהעמיק בשל מיסמוס של וועדות חקירה קודמות. לא נספוג אירועים שהפכו קשים משיכלו להיות בגלל שמישהו זלזל בדיווחי תצפיתניות, מישהו התרשל בקריאות דוחות, מישהו קידם צבר חוקים שהיו חשובים בעיקר לו.

לזה אנחנו מתכוונות כשאנחנו אומרות – קולנו ישמע. לא נמתין ל"סיום המלחמה" ואז נמתין לראות איזו ועדת חקירה מישהו יסכים להקים, ואיזה שופט (ודאי לא שופטת) הם יואילו להעמיד בראשה ומה המנדט שיינתן לו ועד כמה יצמצמו את הכוח שלו בתוך המחדלים שאנחנו רואות בימים אלה מול עינינו.
האם תוקם ועדת חקירה לחטופים ולאופן התנהלות מדינת ישראל מול חטופים, שבויים ובני משפחתם? האם תחקר לעומק סוגיית הטרור המגדרי? האם, להבדיל מקבינט המלחמה, בוועדת החקירה יהיה ייצוג נשי?

"לא עכשיו", אומרים לנו. "נתחקר אחרי המלחמה". אבל הזמן להיערך כציבור לוועדות החקירה הוא עכשיו. לגבש ידע, להתייעץ עם אנשי ונשות מקצוע ולהציב יעדים ודרישות. האם נסתפק בוועדת חקירה ממלכתית או נקים טריבונל ציבורי? האם נדרוש ייצוג לעם, כלל חלקי העם? האם נסתפק בחקירות הפן הבטחוני והמודיעיני בלבד או נדרוש גם חקירה חברתית וחקירה מוסרית? חברה שמוסדות המדינה שלה קרסו ולא תפקדו בימים והשבועות הראשונים לאסון הכבד ביותר שידעה, זכאית לעצב את ההיקף והאופן בו תלמד מהאסון, לא כדי למצוא אשמים אלא כדי לוודא, בעצמנו, שעשינו ה כ ל כדי שאסון כזה שוב לא יכה בנו. ועוד נעשה, כדי לבנות כאן מחדש חברה הראויה לדם בניה ובנותיה שנשארו באדמות הדרום ובעזה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

אלירן מזרחי שם קץ לחייו לאחר שחזר ממילואים בעזה ולקראת קבלה של צו גיוס חדש. מזרחי התמודד עם פוסט טראומה והתקשה להתמודד עם החזרה לשגרה ולא ראה מוצא ממצבו. גיל אליעזר, מתודד עם פוסט טראומה בעצמו, כתב לנו מונולוג שמכוון כלפינו, החברה כולה, ומבקש לראות ולא להעלים עיניים.

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.