פוליטיקאים בביירות מצהירים הצהרות נגד "יושבי בתי הקפה" והמבלים בחוף הים. שם כמו כאן, הכוחות הפוליטיים מעדיפים את האזרחים שבורים, או מתים בעבור מלחמות שאין להן סוף
המילה "ניצחון" על כל הטיותיה מככבת בשלטי החוצות, בכנסים ובפה של המנהיגים שלנו. אבל האמת היא, שאין מילה פחות מחוברת למציאות ממנה.
צריך לעצור את המלחמה ולנסות להגיע לפתרון אחר שיהיה כמו הסכם יום שישי הטוב רק של שבת. שני הצדדים לא יהיו מרוצים אך אין ברירה. זו הדרך להציל חיים. אין טעם בהמשך המלחמה ללא תכלית.
החלטה 1325 של האו"ם פתחה פתח לנשים להרהר על ייצוג בעולמות הביטחון. כעת, אין לנו זמן להרהר. ואם צריך – עלינו להפוך את השולחן כדי לקבל בו מקום
השבוע פורסמה ידיעה בעיתון "אלערבי אלג'דיד", אודות חטוף ישראלי שניסה להתאבד ו"הוצל" על ידי חמאס ברגע האחרון. מה עוד הם עוברים שם?
שלושה שבועות אחרי טבח השבעה באוקטובר, לקחה נועה אהרוני מצלמה והחלה לתעד את משפחות התצפיתניות שנרצחו ונחטפו. ריאיון על הסרט "חיילות של אף אחד"
שבעה חודשים חלפו, די והותר זמן כדי לממש לפחות אחת ממטרות המלחמה או לכל הפחות, לצייר קווי מתאר של אופק עתידי. הגיעה העת לבחירות?
בין טהראן, איסטנבול, קולמביה וישראל נמתח השבוע קו מחבר: הקו של סוכני הכאוס שמעוניינים להחשיך לנו את האופק על מנת לבצר את שלטונם
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
